דרך חוקיך פו

כ' כלל הענין שהש"י הרחיק מעמו כל טומאה וכל לכלוך וכל נזק ע"כ. ור"ל טומאת דם נדה בא מן זוהמא שהטיל נחש בחוה. וכן נד"ה גי' זוהמ"א והוא לכלוך המזיק לגוף נופש המתקרב שם ומכ"ש להשוכב עמה כמש"ל. ויש לרמוז באות פ' עפ"י מ"ש בהקדמת זוה"ק פ' בך אתרשים פשע בטמירוי כגוונא דתוו"א דמחי ועאיל רישא בין גופא ע"ש וכ' בעט"צ שרומז על הנחש דפתי לחוה ואטיל בה זוהמ"א וע"ש: הרי נרמז זוהמת נדה באות פ' ונרמז עוד לפי הנ"ל פ' פה פתוחה למטה להשפיע מותרות לחיצונים והוא דם נדה לכן אסור להתקרב שם ולהשפיע לשם כי יגרום להם שפע מטהור זרע קודש. ועי"ל לפי מ"ש המקובלים נדה רומז נ"ד ה' שבחי' מלכות נודדת מבעלה ואסור לחבר בעת כזאת עמה לפי שאין יחודא שם והבא על הנדה גורם פגם בהא עליונה בחי' מלכות לחברה אל כחות ההם לינוק ממנה. ונרמז באות פ' פה דקדושה מלכות פה לשמרה מן החיצונים ולייחדה עם בעלה כשתטהר. רט י שלא ליתן מזרע למולך שנ' ומזרעך לא תתן להעביר למולך. ונראה לומר דהנה זרע קודש מישראל הוא טפה דקדושה נרמז באות י' כנודע בסוד היחוד והוא י' חכמה קודש. והנותן מטפת זרע קודש למולך מלך טפש מן י' כתרין דמסאבותא גורם טומאה במקום עליון ח"ו ומשפיע לחיצונים מן הקדושה. והוא כורת ענפי הקדושה ח"ו לכן נכרת הוא מקרב עמו ונאמר בו ואני אתן את פני באיש ההיא והכרתי אותו מדה כנ"מ כמו שהוא כרת ענף מהקדושה ופגם בחכמה עליונה כביכול ובבינה כן אתן את פנ"י גי' חכמה בינה שהוא תרין רעין באיש ההוא והכרתי אותו משם שלא יהי' לו חלק בשורש הקדושה. ובענפיה ונרמז באות י' הרומז חכמה כנ"ל ובאות י' יחודא שהוא ביטול ע"ז: רי ם שלא לבוא על הזכר שנ' ואת זכר לא תשכב משכבי אשה. בחי' לפי שהש"י חפץ בישוב חפץ בישוב עולם לכן יצוה בל ישחיתו זרעם במשכבי זכרים כי הוא השחתה בדבר שאין בו תועלת פרי ולא מצות עונה מלבד שהוא דבר מכוער בעיני כל בעל שכל עכ"ד. וי"ל רמז מ"ז במ"ס עפ"י מ"ש בע"ח שער הכללים פי"א וז"ל כאשר בינה מתייחדות עם אבא נ"ק ם שמקבלות האובות וסותמת אותן כו' וכשאין אבא משפיע לאמא ואינה מזדווגות עמו אז הוא רביעא על בנין נקרא מ' פתיחה שהוא משפעת לבנין כו' דע כשאמא למעלה עם אבא נקרא נקבה בערך אבא וכשרובצת על הבנים ומשפעת להם היא נ"ק זכר המשפיע וז"ש עונש משכב זכור שמוריד בכח שיש באמא כשהוא למעלה וגם את אבא המשפיע בה ומורידין עד נה"י דז"א וז"ש זכור גי' הויה אהיה מלא גי' ברגל להורות' שהורידו עד רגליו בז"א ואז נתבטל הז"א לגמרי שאינו יכול לסבול האורות כו' ויקרא תועבה תועה אתה בה שחשבת שהורדת אמא על הבנים ומשפעת להם כו' ואתה עושה אותה נקבה שאתה שוכב עמה עכ"ל ה"ק הרי הפגם במ' שהוריד אורות עליונים הנ"ל למטה ונסתם השפע ודו"ק כי כן נתבאר להדיא בדה"ק: ועי"ל לפמ"ש בשל"ה בטעם מל"ת זו עליונים הנ"ל למטה ונסתם השפע. ודו"ק כי כן נתבאר להדיא בדה"ק. ועי"ל לפמ"ש בשל"ה בטעם מל"ת זו שהופך הסדר ועושה ממשפיע מקבל ומהפך הצנורת וסותם השפע לירד כסדר עכ"ל. ונרמז זה במ"ס שסות"ם האורות הפתוחים ויש לרמוז עוד עפ"י מ"ס בס' רז"מ ועוד ם מעשים רעים היא אפכא דנסתם הפתוח מלהוריד השפע וכן מובא בזהר דהאי עמודא כיון דגרמו חובין משיכו האי פתיחא להאי סטרא ולתאי סטרא עד דאתקריב כולא כחדא כיון דאסתים קליפא למוחא כדין שלטא האי קליפא עלייהו ודחה לון לבר מהאי דוכתא עכ"ל הזהר וזהו מם הנעלם סתימא נסתם הפתוח בשביל מעשים רעים שעשה עכ"ל ספר ה"ק רז"מ. והנה ע"ז האופן יש לרמוז מעשים רעים דמשכב זכור במ"ס שע"י מעשים רעים נסתם הפתוח ושלטא האי קליפה לעכב השפע ר"ל לאהבי ריא ל שלא לשכב עם בהמה שנ' ובכל בהמה לא תתן שכבתך כו'. בחינוך לפי שהש"י חפץ שיהי' עושים פירות לעיניהם לכן לא תמצא ברכה במה שהוא היפוך כידוע בפרדות שבאות מב' מינין לכן אינם פרות ורבות וכן אילנות המורכבים אינם עושים פירות כראוי וכ"ש מין האדם אין ראוי להתערב במין בהמה הגרוע ע"כ. ומהר"מ כ' טמ"ז שהוא מערב צורת קונו בצורת בהמה ומשרה עליו רוה"ט ע"כ ונרמז באות ל למד דצלם הרומז צורות אדם שכל למד בג' קוין דילה כזה ל רומז אדם ישר עיין שעג"ע בצורת ל' שהוא רזא דאדם ישר כביכול וז"ש מהר"ם במ"ז דמערב צורות קונו כביכול. כנרמז באות ל כנ"ל. ועוד י"ל עד"ש בס"י המליך אות ל בתשמיש. ויש לומר בפירושו דהנה ל' רומז לב מבין דדעת דצריך לתשמיש דעת דקדושה כמ"ש ויד"ע אדם ולהיפוך ח"ו נאמר גם בלא דעת נפש לא טוב. וכן צריך לזה בחי' לב אדם עם חיות ושכל עליון. שלא יעשה כמעשה בהמה לכן נאמר על הנואף חסר לב