דרך חוקיך פה

עילה ועלול וזה נרמז באות ד' שאמרו רז"ל פ' הבונה מ"ט מהד"ר אפי' ד לגבי ג' כי בהית לאסתכולי בי' כי הד' מקבל מן ג' בסוד גומל דלים מקבל ואח"כ משפיע הרי ד רומז שהמקבל יהי' אחורי המשפיע ועוד י"ל עפ"י מ"ש בשל"ה הבא על חמותו פוגם בגבורה חמות נצח. והוא משום דהוד הוא בת הגבורה והוא אשת נצח. ונרמז באות ד הרומז גבורה כמ"ש באודר"ע ד בה נידונים בין דין לדין. והנה תמיד חושב בשל"ה הרשע העובר לבחי' ת"ת כמש"ל במצוה קצ"ד. אך יען דצריכין לרמוז אם ובת בימי הבנין דוקא דלמעלה באם עליונה אין פגם הזה לכן הם גבורה והוד אם ובת והוא בעלה של הוד לכן הוא נצח. והנה נרמז זה באות ד של חסד שהוא קו ימין ורומז על נצח הפוגם בגבורה והעובר הוא פוגם בד דחסד והבן: לאלפים רה ל שלא לבא על אשה ובת בנה שנ' את בת בנה לא תקח. יש לרמוז זה באות ל. עפ"י מ"ש בשל"ה דהפגם הוא במלכות שהוא בת נצח. והנה ל' הוא במלכות כמ"ש בכוונת שיר למעלות ל' מעלות ע"ש וכ"כ בפרד"ס למד מלשון המלמד ידי לקרב. ועי"ל עפמ"ש בשערי ג"ע שער האותיות ל יש לה ג' קוין תחתים שניים שלישים והאור השופע מלמעלה יורד בה ברזא דמתקלא והוא החוט הנ"ק רישא דכל כסופין והוא בצורת ל והוא אור היושר המחיה כ"ע עכ"ד. וי"ל בדרך אפשר דאדם הוא קו היושר כמ"ש בע"ח ה"ק דרוש עגולים ויושר כביכול: הרי דאלקים עשה אדם ישר בעולמו להשפיע כסדר מלמעלה למטה בדרך עילה ועלול והעריץ הזה מהפך הסדר הישר. ופגם באות ל' הנ"ל וה' יכפר: רו א שלא לבוא אל אשה ובת בתה שנ' את בת בתה לא תקח כו'. בשל"ה כ' ב"ב הוא בת הגבורה ופוגם בהוד. וי"ל לפ"ז אשה היא אמה. בתה גבורה בת בתה הוד. וי"ל באות א עפ"י מ"ש והודי נהפך עלי למשחית. ויש להבין אומרו נהפך למשחית. דידוע דכל הנסים והנפלאות בא מן נצח והוד כמו שתקנו בחנוכה ופורים על הנסים בברכות והוד כנודע וז"ש והודי שממנו באים הנסים נהפך מהיפוך להיפוך למשחית ר"ל. והנה פירש"י שם ותודי זיו תואר פנים וי"ל הכוונה על זיו פנים דקדושה שבו לא על תואר הגשמי רק על בחי' אור הפנים עליון כביכול ששם ש"ע נהורין מלאים זיו ששם מידות ואמת באור פני מלך חיים וע' בע"ח שער א"א פי"ד שיש ב' פנים כביכול והם ב' ש"ע גי' תש"מ ומן ש"ע הנ"ל נעשה מלבוש סוד חשמל גי' אור פני אל הנובע מן לב"פ אל מלא אלף למד עם ו' אותיות וב"כ גי' חשמל עש"ה. והנה בב' צדדי הפנים הם ב' חשמל ועם ב"כ גי' תשנ"ח מספר שבת להויה שכן ברכו במאור הפנים כמ"ש במדרש: והנה זיו ש"ע נהורין נרמזים באות א כמ"ש בלק"ת פ' עקב בצורת א י"ד אלפין כמש"ל במצות לחם הפנים ע"ש: והנה הקדמונים רמזו בא' צורת הפנים ב' עינים ב' יודין וחוטם ו' שבאמצע ע' מג"ע הרי"א א רומז אור הפנים והו"דו ש"ע נהורין. והנה כאשר ראה דניאל הסתר פנים עליון כביכול אמר והוד"י שהוא זיו אור ש"ע צורת הפנים שנרמז באות א. ושם ב"ב צדדים ב' חשמל עם ב"כ גי' תשנ"ח גי' משחי"ת שנהפך הוד"י הנ"ל שהוא מספר יו"ם שב"ת. שב"ת להויה למספר משחי"ת ע' הסתר פנים כביכול הרי בפגם ההוד נפגם אור אות א הנ"ל לבחי' משחית על העובר. ועוד נרמז באות א דיוקנא דאדם כמ"ש בזו"ח דאיהו רזא ודיוקנא דאדם שלימוי הוא וב"ז ד. דלתתא דאתאחדת מסוטרי' כו' הבאתי במצות פ"ו הרי נרמז בא' דהוא מסטרי' ממש לא למטה ממנו ועד"ש מהר"מ בטמ"ז כי אשתו הוא האילן ובתה הוא הפרי ואין ראוי לתולדה רק האילן לבדו לא הפרי המחובר בו כ"ש פרי הפרי. וזה נרמז מ"ש בזו"ח הנ"ל דאתאחדת מסיטרי' כנרמז בצורת א. עיין במצות פ"ו. רז ל שלא לבוא על אחות אשתו בחיי' שנ' ואשה על אחותה לא תקח כו'. בחינוך כ' כי אדון השלום יחפץ בשלום כל בריותיו וכ"ש אותן שהטבע מחייב להיותם שלום ולא קטטה וריב תמיד כל היום עכ"ד ור"ל שמדרך ב' נשים צרות זל"ז להיות ריב ביניהן לכן אסור ליקח ב' אחיות לעשותן צרות זל"ז ומ"ש בתוה"ק לא תקח לצרו"ר. ויש לרמוז בלמד למודי ה' ורב שלום בניך. כי ע"י שב"י הם למודי ה' ר"ל שלומדים תורת הש"י וחקותיו ומצותיו הישרים לכן רב שלום להם באהלם כי התורה כל נתיבותיה שלום. וכל למודי ה' שלום בכל אהליהם. לכן הרחיקם תוה"ק מן ב' אחיות שהוא מעורר שנאה ומחלוקות כי ביותר תתגדר הקנאה והשנאה בין אח ואחות אם יעיר אש הקנאה ביניהם מבנכרים ורחוקים שכל דבר יתפעל בהתגבר על צד שכנגדו. ולפי מ"ש בשל"ה דהנושא ב' אחיות פוגם בהוד ומלכות. יש לרמוז אות למד למודי ה' רומז הוד. גם רומז ל' מעלות דמלכות: רח פ שלא לבא על הנדה שנאמר ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב בחינוך