דרך חוקיך פ

ג"ר שהם בחי' קדשים עד שתביא קרבן לת' שהם קדשים כדי לטהר ג"ר שהם ק'ד'ש'י'ם גי' חותם ואז תאכל בקדשים: ועל קפה ו שלא יבא הכהן בכל עת אל הקודש אל פני הכפורת. בחי' כ' שיקבעו המשרתים הקדושים גדולת המקו' ומעלתו ותהי' תמיד יראתו על פניהם עכ"ד ובס' עיר מקלט טמ"ז שאסור הכהן לבוא בכל עת אל המקדש מפני חבור הכרובים שמתייחדים ובשעת החיבור צריך צניעות גדולה לפיכך חייב מיתה הנכנס שלא ברשות עכ"ד. וז"ל זוה"ק פ' אחרי דף נ"ט דהכרובים הי' זו"נ אמר ר' אבא מה בעי הכא כי בענן אראה על הכפורת עכ"ד הק' וכ' במקדש מלך שם מאי בעי הכא פי' שאומר הזעיר ואל יבוא בכ"ע אל הקודש ומאי בעי הכא הכהן כי בענן אראה כו' כפי שהכרובים מתייחדים ע"ש כביכול. והנה חז"א הוא נגד אות ו'. כנודע והז"א מזהיר ואל יבוא בכ"ע א"כ אות ו' הוא מזהיר מלת זו. וזהו שמרומז מצוה זאת באות ו' והדברים עתיקין ברוך חכם הרזים שנתן לנו תורת אמת וה' יכפר: קפו ע שיעשה הכה"ג לבדו כל עבודת יוה"כ שנ' בזאת יבא אהרן אל הקודש כו'. בחי' כ' שהי' מחסדי הש"י לקבוע יום א' בשנה לכפרה עם התשובה שאם יתקבצו העונות של כל שנה ושנה תתמלא סאתם ויתחייב העולם כליה ע"כ קבע יום א' לשנה לכפרה ומתחילת הבריאה יעדו לכך ועי"ז נתקדש היום קויבל כח הזכות מהש"י עד שהוא מסייע בכפרה עכ"ד ובס' המורה כ' לאשר שהי' שעיר המשתלח לכפרת חטאים גדולים שאין חטאת הצבור מכפר מה שהוא מכפר וכאלו הוא נושא כל החטאים מפני זה לא נרצה לא לזביחה ולא לשרפה ולא לקבורה כלל אלא הרחיקו תכלית הרחקה ויושלח בארץ גזרה שאין בה יושב עכ"ד. ויש מצוה זו באות ע' עפ"י מ"ש בזוהר אחרי ס"ג וז"ל מה כתיב בהו בכהנים טוב עין הוא יברך דהוא הוה זמין בההוא ושארי ברכתא באשגחיתא דילי' וע"ד תנינין יסטי ב"נ ממאה אורחין ולא יארע בב"נ דאית לי' עינא בישא אף הכי ושילח ביד איש עתי דהוה זמין להאי ורשים להאי כו' וכהנא הוה אשמודע בי' חד עינא יתיר מאחרא כו' וע"ד כתיב טוב עין הוא יבורך א"ת יבורך אלא יברך עכ"ד הרי שנבחר הכה"ג לעבוד עבודת יוה"כ משום שהוא טוב עי"ן ראוי לאמשכא ברכתא דלעילא ולהכפר על ידו לכן הוא לבדו ראוי לעשות כל עבודת יוה"כ כהוראת אות ע' שהוא עין טובה. ועוי"ל עי"ן רומז עין טובה עינא פקיחא בהשגחה ברחמים על עמו שלא ישתקעו בחטאים ועונות הרבה רק ימחול להם בכל שנה כמ"ש החינוך ובחמלתו על עמו לא יחשוב להם עו"ן הנרמז ב"ע רק יכפר ויסלח ע"י תשובה וענוה הנרמז ב"ע כמ"ש בזוהר. ועוד י"ל ע' תמונתה לו"ז כמ"ש בתמונת עין בס' ב"ש באריכות והוא ג"י ס"ג שתיא בינה בחי' יוה"כ אמא עילאה. ונרמז עין גי' ה"פ הויה שהם ה"ח להמשיך מן הבינה ע"י ה' תפלות ובמספר הקדמי ע' ג"י שכ"ה ה"פ אד"נ. לבטל ש"ך דינים ע"י ה' אלפין הידועים הרי רומז ע' יחודא דהויה אד"נ ה"פ שהם כוללים ה"ח וה"ג. והנה עבודת יוה"כ ע"י כה"ג בק"ק. רומז עולם שנה נפש המובחרים להקב"ה כי קדשי קדשים נבחר בכל בחי' עולם ויוה"כ נבחר בכל השנה וכה"ג בכל הנפשות: והוא סוד עש"ן וזהו כי בענ"ן אראה כו' ומדרשו בעשן הקטורת. נרמז באות ע' עפ"י הצורה עגו כמ"ש הק' הצדיק מקאזיניץ זי"ע מובא בעטרת צבי והנה ע' רומז עולם. כ' נפש ו' הוא שנה בחי' ת"ת כמש"ל במצוה ק"פ בשם הפרד"ס. ובזהר כ' בפשיטות ע' רומז ענ"ו: קפו ל שלא לשחוט קדשים חוץ לעזרה שנ' איש מבית ישראל אשר ישחט כו'. ואל פתח אהל מועד לא הביאו. בחי' כ' שקבע ה' מקום להביא הקרבנות להכין לבבם שם אליו ומתוך הגדלת המקום ויראתו אל לב ב"א הלבבות מתרככים שם לקבל עול מלכות שמים בשלימות עכ"ד ובס' עיר מקלט וז"ל חז"ל החמירו בזה ודימו השוחט בחוץ לשופך דמים וטעמם בזה שנראה שחלק גם לחיצונים כמ"ש ולא יזבחו עוד לשעירים ובהות שדם בהמה חלק גבוה וזה לא הביאו אל פתח אהל מועד הרג את הנפש עכ"ד. ויש לרמוז טעם בעה"ח הנ"ל באות ל' הרומז לב כמ"ש באודר"ע. שהוא באמצע א"ב כמו הלב באמצע הגוף ורומז להביאו לביהמ"ק שהוא ג"כ לב העולם כטעם והיה עיני ולבי שם כל הימים ורומז מ"ש בחי' להכין לבב"ם שם אליו וכן מ"ש הלבבות מתרככים שם כי שם הוא בחי' ל"ב ושם שורה הקב"ה הנקרא צור לבבי לב לכל העולמות. משא"כ בשאר מקומות אין הלבבות מתרככים. ולטעם הע"מ שחשוב כשופך דמים ור"ל דלפעמים מגולגל נפש האדם בבהמה להקרב ע"ג המזבח ולזרוק דמה כי הדם היא הנפש ובזה יכופר עין המגולגל ויבוא למנוחתו. והשוחט בחוץ הנה הורג הנפש הזאת ושופך דמו לחנם לבחי' שעירים כנ"ל ומזיקו לנפש הזו ונרמז בלמד הרומז רם ה' ושפל יראת להעלותו מעומק לרום מעלה: