דרך חוקיך עט

דקליפה עכ"ד ה"ק ובס' מאורי אור דם נדה בא מזוהמת הנחש שהטיל בחוה וכן נדה ג"י זוהמא ע"כ ויש לרמוז זה המצוה באות ש' עפ"י מ"ש בזוה"ק ס' הוא מאתוון דקשוט ואתוון דזיופא נטלין לי' ולא אתקיים שקרא אלא אי נטלין ק"ר לאות ש' בקדמיתא מכאן מאן דבעי למימר שקרא יטול יסודא דקשוט בקדמיתא ולבתר יוקים לי' שקרא עכ"ד זוה"ק בהקדמה וכ' שם בזהר"ק דלית סטרא דמסאבי שאין בה נהירו דקיק מסטרא דקדישתא ע"כ. ונראה בעליל דאות ש' הוא נית"ק אשר במלות שקר המקיים אותו וכן בנח"ש וכן רש"ע. לכן כשבא הנחש לפתות חוה בשקר שלו אמר תחלה דבר אמת וקשוט מבחי' ש' דשקר ואמר אף כי אמר אלקים כו' כאלו הוא מאמין ועי"ז האמינה לדבריו ואתקיים שקר שלו ר"ל. וז"ש חוה הנחש השיאני ר"ל פעל באות שין שהכניס בדבריו עמי וכנ"ל נמצא ע"י אות ש' הטיל זוהמא בחוה ונעשה דם נדה הטמא ומטמא והנה יש בש' בחי' ז' ראשין שהם ב' שינון של ד' ראשין ושל ג' ראשין. כמ"ש במג"ע בענין המזיק שבא עם ז' ראשין בקדושין גבי ראב"י. וע"י ק"ש בטל אותו ע"י ש' דשמע. לכן ז' ימים הוא בנדתה כמנין ז' ראשין שהם מתדמין תמיד לקדושה בבחי' ז' והוא ע"י ש' שקר ולעתיד יוציא הש"י בלעו מפיו ויתבער רוה"ט טומאת נדה וזיבה מן הארץ: קפג י שתהא זבה טמאה ומטמאה כמשפט שנ' ואשה כי יזוב ימים רבים בלא עת נדתה וגו' בחינוך טמ"ז כמו ביולדות שהש"י חס על עמו להרחיקם מכל מחלה המזקת לבא וכ"ש להשוכב עמה כי כפי הקורבה עמה ההיזק ביותר ע"כ ומהר"מ כ' טמ"ז לפי שהרהרה בעסקי בעולה וז"ש רז"ל דמה מחמת עצמה ולא מחמת אונסה וכו' ולפי שהרהורים רעים פועלים גם בנפש ע"כ תטמא כל הנוגע בה עכ"ד ומ"ש בחינוך להרחיק ממחלה המזקת יש לומר כמ"ש בסה"ק דדם נדה וזיבה ארסיי משורש נחש והוא המחלה המזקת דוקא לגופים קדושים עם ב"י וכ"כ הכוזרי ואין משיג בהפסד הזה אלא בעלי רוחות הדקות המשתדלות להדבק באלקות ופי' בס' חן טוב דעניני טומאה אינם נפעלים אלא בב"י לפי שהם מוכנים שתשרה עליהם שכינה וארז"ל ב"י מטמאים בזיבה ואין עכו"ם מטמאים בזיבה. ויש לרמוז באות י' חכמה שהוא קודש: וכן י' רומז שכינה ה"ק מידה י' וכ"כ בתיקונים תיקון כ"ו אפ"א ב' פעם ב' גפ"ג דפ"ד הפ"ה ופ"ו זפ"ז חפ"ח טפ"ט יפ"י גי' שכינת. ורומז לפי שמוכנים ב"י להשראת שכינה לכן משתוקקת הטומאה לינק משם לכן אם תמצא מקום מנוח מיד תנוח שמה כמו דב"י מטמאים באהל ועכו"ם אינם מטמאים עט"ז. ולמ"ש מהר"ם מפני הרהור נרמז ביוד הרומז מחשבה. ויל"ע עפ"י הידוע שיש י' כתרין דחרשיא והם י"ס דקליפה מכתות הנחש שממנו בא נדה וזוהמת זיבה כמש"ל ונדה אינה רק ז' ימים נגד זי"ב שלהם כי עדיין לא הגיע הטומאה מג"ר שבה לכן די ז' נקיים. וזיבה כולל כל י"ס דחרשיא לכן צריכת ז' נקיים נגד ז"ת והקרבן נגד ג"ר שבהם. והנה בקליפה הוא אחד עשר דהיינו עם המקיף כידוע מסוד הקטורת י"א סמנים עם נקודה המחיה אותם. אבל נרמז רק ביוד דקדושת כי הוא עשר ולא אחד עשר: לכן יש י"א ימי זיבה לפי שבא מן י"א שלהם כנ"ל י"ס דחרשיא עם נקודה המחי' אותם והכל נרמז ביוד המברר כל הברורין ומנקה כל זוהמות קודש לה' אם תשמר כתורה בענין ז"נ וקרבן ואחר תטהר: קפד ם שצריכה ובה גדולה להביא קרבנותיה בשמיני שנ' וביום השמיני תקח לה שתי תורים כוי. א' חטאת וא' עולה. בחי' כ' מצות זו כמו קרבן הזב דע"י הקרבן ישפיל כח החומר ויגביר השכל ע"כ ונרמז בם' שרומז עולם הבינה עולם השכל להגביר השכל על החומר. וע"י הקרבנות יתגברו מחשבות קדושות על חומר הגס וישוב הכל לקדושה עליונה ויש לרמוז במ"ט לג"ר שהם בחי' מאמר סתום וחתום. ויש לרמז שלכן דוקא זבה שראתה ג' ימים צריך קרבן. לפי שהגיעה לבחי' ג"ר וכנ"ל אבל אם לא ראתה רק ב' א"צ קרבן והיא רק שומרת יום וקיל טומאתה עוד מנדה שצריכה לעולם ז' ימים לפי שכן טומאת נדה רק בז"ת וכן נרמז נדה נד ה' כמ"ש בשל"ה ר"ל הפירוד בין ו"ה משא"כ זבה הפגם מגיע עד ג"ר כנ"ל. לכן פחות מג' ימים עדיין לא נתיישב בה הטומאה והוה רק שומרת יום א' כמו בעל קרי שבא ג"כ ממותרות. אך זב חמור שגם ב' ראיות השרישו בו טומאת ז' כי בזב אינו שכיחא הליחות כמו בזבה והוה מותרות יתירה משא"כ אשה בה שכיחא הליחות והוה הפגם רק בג' ראיות. ונרמז עוד ם ב' דלתות שבאשה ששלטו שם החיצונים ע"י זוהמת הכחש לכן צריכה קרבן לגרש ממנה כוחות ההם ואחר תטהר לקדשים. וי"ל ביותר מרחב דהנה קדשים הם חותם עולם בכלל כי העולם עומד על העבודה וכן קדשים גי' חות"ם. לכן כאשר נפגם החותם שלה ע"י זיבה כי באשה הוא החותם. בסוד צירים ודלתות ם לשמור המלכות מחיצונים שנחתם המלכות בחותם דבינה נה"י שמו' קס"א קמ"ג קנ"א גי' חותם ועיין הקדמת ע"ח כלל ט"ו ובשער הירח וכאשר שלטו שם החיצונים ע"י טומאת זיבה ר"ל נתקלל החותם הזה ואסורה בקדשי"ם הרומז חות"ם כנ"ל. ואף שספרה ז"ב עדיין לא נתקנו