דרך חוקיך עז

והנה ו' רומז תמיד לז"א הרי אשם תיקון ו' חטא"ת כ' בפרד"ס היא המלכות כאשר נתמעטה וירדה להדום רגליו בסוד וירד מעשות החטאת ע"כ וזה רומז לאות ד היורדות לבריאת ולעולמות התחתונים כמ"ש פע"ח שער ר"ח ח"פ שכשיורדות מלכות לבי"ע הוא בחי' ד הרי חטאת באות ד הרי נרמז עולה אשם חטאת שהם קרבנות המצורע באות י' מלא יוד ואחר יאכל בקדשים שהוא י' קודש בכללות. ומעתה נרמוז בס"ד מצות טבילת מקוה במ"ס כמ"ש בתיקונים חשסרי שמע וברוך דבהון אתדכיאת שכינתא לגבי בעלה במקוה דילה דאיהו מקוה ישראל ה' ואיהי שיעור קומ"ה דהכי אינון אתוון מקו"ה ואינון ברזא דמ"ס ברזא דא ם ט' נקודין לכל סטר ובנקודה דאמצעיתא אשתלמו לארבעין סאה דאיהו שעורא דמקוה דבי' אתדכיאת נוקבי לגבי בעלה עכ"ד הרי בעליל מקוה היא מ"ס וי"ל דהיא בינה אמא המטהרת את הבן כטעם הן שמים לא זכו בעיניו. וי"ל דהוא תבונה שהוא ם' ואז היא רביעא על בנין ותוא בסוד רבצת על האפרחים הנרמז רבצת גי' מקות ישראל. והנה כפי זה הסדר נרמז מצות טבילה בפסוק ורחץ את כל בשרו הנאמר בזב ובעל קרי ולאו דוקא במצורע. ות"ל הבאתי פנים לכאן ולכאן : על קעח ע לדין דין נגעי בתים ככתוב ונתתי בנגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם כו'. בחינוך כ' הענין צרעת באבנים הוא מופת יבוא לפעמים בבתי ישראל להוכיחם כי מאהבת ה' עליהם יודיעם מוסרו במה שחוץ לגופם שאם לא יעשו תשובה יתפשט גם בבגדו ואם לא יעשו תשובה יתפשט גם בגופו. ועוד ארז"ל שמביא הש"י נגע בבית כדי שיהרסו הבתים וימצאו מטמון שהטמינו שם האמורים עכ"ד ועיין זא"ק תזריע דף מ"ו אי הדר בי' מוטב ואי לאו מחי באתגליא באנפוי בגין דינדעון ב"נ כו'. והנה בעל החינוך כתב כסדר הראוי מלמטה למעלה הקל תחלה שכן בעל הרחמים אינו פוגע בנפשות תחלה לכן כ' תחלה מה שרחוק ביותר מגופו ונפשו והוא הבית ואח"כ יותר קרוב שהוא הלבוש ואח"כ בגופו ממש והנה כולם הם ע"י נגעי הנפש שהם החטאים והעונות שמנגעי הנפש באים לבית לבוש גוף. אמנם התוה"ק באה להזהיר ולהתנות לב"א בל יחטאו בנפשם לכן כתוב החמור קודם כי מודיע להם ה"כף עונש החמור למען ישמעו וייראו. והוא צרעת הגוף ואח"כ הבגד ואח"כ הבית והסדר הזה הוא עד"ש בע"ח שער אבי"ע שיש באדם ד' בחי' נפש גוף לבוש היכל והם כסדר ד"א הוי"ה ב"ה נפש י' גוף ה' לבוש ו' בית ה'. והנה נגעי הנפש א"צ לחשוב כי כולם באים ע"י נגעי הנפש וגם הרפואה לנפש אינה ביד אחרים רק בידו אם ישוב יסירם מנפשו. לכן ביארה לנו התוה"ק בחי' גוף בגד היכל כסדר שם ה"ו"י"ה כי בחי' נפש הוא קודם להם, ובעל החינוך חושב כסדר שראוים לבוא על האדם קודם הקל בית מלבוש גוף מלמטה למעלה. והנה נרמזו ג' עניני נגעים בג' אותיות בל"ע ב רומז מצורע בגוף ל בבגדים ע בתים. דהנה הנגעים באים ע"י צרעת ממשכא דחויא כמ"ש בע"ח שער לאה ורחל פ"ז ובלק"ת. והוא ע"י לה"ר שהוא חטא הנחש אשר גרם להתהוות דעת שוטים דקליפה ע"י אכילת עץ הדעת טו"ר לכן נרמזו ג' נגעים הנ"ל באותיות בל"ע שהוא מלך הראשון בל"ע בן בעור והוא סוד דעת דקליפה. ונרמז דין נגעי בתים לטעם החינוך שרומז השגחה נפלאה בבתי ישראל להוכיחם. גם לטעם שימצאו מטמון רומז השגחה נפלאה להשגיח בעינא פקיחא הנה עי"ן ה' אל יראיו ודוקא בארץ ישראל שנאמר עיני ה"א בה להעניס ולהשכיר. ועוי"ל בעי"ן הרומז צרות עין כמ"ש בגמ' ערוכין תדר"י ובא אשר לו הבית מי שמייחד ביתו לו עתה יתגלה כל מה שיש לו כשיפנה ביתו ע"ש. והנה צריך לעשות תשובת המשקל ולנהוג טובת עיין עם כל וז"ש והנה הנגע לא הפך את עינ'ה ר"ל שעדיין לא שם להפוך עי"ן שלו לטובה. לכן עודנו בטמאתו בצרות עין עין רעה ר"ל. והש"י ירחמנו ויהפוך לנו נג"ע לעכ"ג כי ישוב אות ע הכתוב למטה בנגע ויעלה למעלה ויהיה צירוף ענג: קעט ל שיהי' הזב טמא ומטמא שנאמר איש איש בי יהי' וב מבשרו זובו טמא הוא בחי' כ' לפי שהש"י הזהירנו מאוד מן המותרות ואין ספק כי הזיבה באה ע"י מותרות מאכל ומשקה שיגדל בגופו אותו מותר המאוס וכמשארז"ל דרגא דמיכלא יתירא להביא לידי זיבה ותודיענו התורה שהאדם הזה הוא טמא ובהרחקנו מזה נקנה מידת היושר לכן אינו טמא כ"כ בראי' א' כי לא נתחזקה בו עוד אותו הליחה אבל בצאתו הרבה הוא טמא ביותר עכ"ד. ויש לרמוז דהנה זיבה שהוא ממותרות מאכל ומשתה וע"י זה בא לפגם הברית כמ"ש במאו"א וז"ל ז"ב מורה על פגם הברית גי' ט' רומז ספירה ט' שהוא היסוד עכ"ל, והנה שורש הדבר בא מן מעשה בהמיות באכילה ושתיה יתירה. וכן תאות משגל וזימה יתירה וע"ז נאמר גם נפש בלא דעת לא טוב. כי ענין המבדיל בין אדם לבהמה הוא הדעת להתנהג בפרישות וקדושה. וז"ש בס"י המליך אות ל בתשמיש כי למד