דרך חוקיך עה

מאות איש שלוחי הדינים ואסור להעבירם בכח אלא בתשובה ותפלה עכ"ד ה"ק: על קעב ע שהמצורע המוחלט יקרע בגדיו ויעשה ככתוב והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא. בחינוך טמ"ז שיקח דמיון בנפשו בהרחקתו מב"א כי בסבת החטא ירוחק האדם למען ישוב מדרכו וזהו ארז"ל הוא הבדיל בין איש לאשתו לפיכך מחוץ למחנה אהלו לכן ראוי שיקרא לב"א שיסירו ממנו וכלל גדול במדה שאדם מודד מודדין לו עכ"ד. ונרמז ענין טעם מ"ז באות ע עי"ן השגחה כי עינ"י ה' על דרכי איש לשלם לו גמולו ועי"ניו פקוחות על דרכי ב"א לתת להם כמפעלם ועוד נרמז ענינים שצריך המצורע להתנהג בשפלות יתירה ובענוה בבגדים קרועים וראש פרוע ועטיפת האבל והקריאה טמא. והוא שורש התשובה לכפרת עון. ונרמז בע' הרומז טכ"ו כמ"ש בזוהר בהקדמה. ויש לרמוז עפ"י מ"ש בס' יצירה המליך ע' ברוגז ר"ל אם יבוא על אדם איזה צער ורוגז ועונש משמים אז יתנהג בשפלות וענוה יתירה ואז ברוגז רחם יזכר ה' וישוב וירחמהו וירפאהו: קעג ל לדין דין נגע בגדים ככתוב והבגד כי יהיה בו נגע צרעת כו'. בחינוך כ' שרצה הש"י בטובו ליסרנו ולהורות לנו כי זה הענין אינו בטבע אבל מופת הוא באומה הישראלית למען ילמדו מוסר בהשתנות הכלים המיוחדים לתשמיש והם בגדי צמר ופשתים שהם רוב תשמישי בא' וישובו מדרכם הרעה טרם יבוא הצרעת גם בגופם עכ"ד וכ"כ גם בזוהר תזריע ע"ש. ולטעם זה נרמז ל הרומז ל"ב וכן הוא לשון למוד ר"ל ללמוד מוסר אל הלב לשוב בתשובה לקנות לב טהור ורוח נכון ובס' כלי יקר כ' נגעי בגדים באים על גסות הרוח כי דרך להתכבד יותר במלבושי כבוד וע"כ בגד המנוגע דינו בשרפה כטבע האש לעלות למעלה וכל מתגאה נדון באש וטהרתו בכבוס מים המורה ענוה שיורדים למקום נמוך עכ"ד. ולפ"ז נרמז באות למד שעולה למעלה מכל אותיות א"ב עם זאת הוא כפוף בראשו למטה כמ"ש בתמונה ל' רומז רם ה' ושפל יראה רומז על ענוה. ובשל"ה כ' נגעי בגדים בא מחטא אדה"ר ע"י הנחש דעי"ז נתלבש כתנות עור משכא דחויא בעד כתנור אור לכן נולדו נגעים בבגדים שהם משכא דחויא עכ"ד ע"ש והנה כל זה גרם חטא עץ הדעת טו"ר. לכן תתקנה להתדבק בדעת הטוב דעת טהרה וקדושה ונרמז זה באות למד הרומז לב מבין דעת וכטעם ודעת זה טהרות לטהר את כל אשר אתו ויזכה לכתנות אור: בנים קעד ב לטהר מצורע המוחלט ביום טהרתו בציפורים ומים חיים ושני תולעת ואזוב ככתוב זאת תהי' תודת המצורע ביום טהרתו וכו'. בחינוך כ' שהציפורים על שעשה מעשה פטיט בלה"ר והארז והאזוב שאם הי' מתגאה כארז ישפול עצמו כאזוב ושני תולעה רומז ג"כ ענוה היות כתולעת ולא איש ובמים רומז כמו כל הטמאים הטובלים שיראה כאלו נברא מח"ש וכמו שהעולם הי' קודם הבריאה מים כן אחר ששב נעשה ברי' חדשה ע"כ וענין זה י"ל באות ב הרומז על בריאות עולם חדש שנברא ע"י ב' דבראשית וכאלו הוא נולד מחדש כי הי' חשוב כמת קודם שנתרפא ועתה נעשה ברי' חדשה בחיות חדשה ע"י ב' דבראשית. ומ"ש בענין ציפורים על שעשה מעשה פטוט בלה"ר נרמז באות ב הרומז על התורה כמ"ש ברוקח ב' רומז על שתי תורות תושב"כ ותשבע"פ. דהנה ארז"ל אם סיפר מה תקנתא אם למד דף א' ילמוד ב' דפין וע"י דבורי תורה יתקן דבור לה"ר וע"ז רומזים צפורים מעשה פטיט לדבק בפטייטא דאורייתא והם ב' ציפורים ומ"ש עוד אזוב ותולעת רומזים ענוה נרמז בב' עד"ש בלקוטי ש"ס ב' ניתן לאברהם שאמר אנכי עפר ואפר: ובשל"ה כ' תרין ציפרין. נגד תרין משיחין ציפור השחיטה נגד משיח בן יוסף שיהרג ואח"כ יחיה ציפור החיה רומז משיח ב"ד ועיקר הטהרה הוא בצפור החיה עם ג' מינים יחד ע"כ עש"ה. ונרמז באות ב' תרין משיחין כי ב' ע"ד מנין צורה מילוי כמה מנינו ב' צורה ד"ו הרי י"ב מילוי תי"ב הרי תכ"ד גי' משי"ח ב"ן דו"ד. ומשי"ח ב"י נכלל ג"כ בו שהוא העיקר וכמו צפור החי' ובלק"ת כתב ב' צפורים החי' חכמה דנוגה השחיטה בינה דנוגה ונרמז ב' רומז חו"ב ב' דבראשית רומז חכמה ב' רומז בינה כמ"ש בתיקונים י"ח. קעה ג שיגלח המצורע ביום השביעי לטהרתו שנ' והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו. בחי' כ' טמ"ז כדי שיראה עצמו כאלו היום נברא והיום מתחיל שערו לצמוח ויחדש מעשיו לטוב עכ"ד. והנה דבריו עולים כמש"ל כי מצורע חשוב כמת נמצא נולד היום ביום טהרתו והנה מה שמצורע חשוב כמת הוא אבדת נשמתו הטהורה כי הגוף חי לפנינו אך על בחי' הנשמה נאמר מת נמצא ביום טהרתו נכנסה בו הנשמה מחדש. וזה יש לרמוז באות נון הרומז נשמה כמ"ש באודר"ע שאמרה כ' שבי אתה נותן נשמה לבריות