דרך חוקיך עד

אבת קסט א שתקריב יולדות קרבן לאחר מ' יום לזכר ושמונים לנקבה ככתוב ובמלאת ימי טהרה כו' תביא כבש כו'. בחינוך טעם א' מפני שהצילה הש"י מחבלי לידה תתעורר מתוך ההעולה לתת הודאה להש"י ע"ז ועוד בשם רז"ל שבשעה שכורעות לילד נשבעת שלא לזקוק לבעלה לכן צריכה כפרה עכ"ד ובכלי יקר הוסיף ע"ז ואף שאין בשבועתה כלום שהוא משועבדת לבעלה מ"מ צריכה כפרה על שהוציאה מפיה שבועה והרהרה בלבה לקרוא תגר על ה' ע"כ קרבנה חטאת על עקימת שפתיה שהוא כמעשה ועולה על הרהור הלב עכ"ד ותבחיי כ' לכפר על חטא קדמוני שהיתה אם כל חי ולפי שהחטא הי' תחלה במחשבה ואח"כ במעשה הי' א' עולה וא' חטאת והקדים העולה שהמחשבה תחלה. וי"ל באות א טעם א' של החינוך לתת הודאה להש"י ע"ד מ"ש באודר"ע אלף אמר הקב"ה "אצתי "לפעול "פלא במרום ועומק שאין חקר ואין מספר שנאמר עושה גדולות עד א"ח בשעה שנוצר הולד ונפלאות עד א"מ בשעה שנולד הולד הרי רומז לנו הקדוש הזה באות א נפלאות שעושה הקב"ה בשעה שנולד הולד ודורש גם אל"ף פל"א אצתי לפעול פלא: וז"ש בחינוך שהקרבן הוא על נפלאות שנעשה בלידה ותבן וטעם ב' של החינוך נרמז א על אלוף עולם שהרהרה בלבבה על אלופו ש"ע א' אחד ב"ה א' אמת ובפרט בשבועה הזו. ומ"ש הבחיי לכפר חטא קדמוני נרמז בא' הרומז אדה"ר ונרמז מ"ש שהחטא הי' תחלה במחשבה ואח"כ במעשה הי' תחלה עולה ואח"כ חטאת נרמז א רומז א חכמה א בינה חכמה מחשבה ובינה מעשה כטעם חכמה אומר ובינה עושה: קע ב שיהי' המצורע טמא ומטמא עפ"י הכהן שנאמר אדם כי יהיה בעור בשרו שאת כו'. בחינוך כ' טמ"ז כדי לקבוע בנפשינו השגחתו ית"ש בפרטות על בי"א ועיניו פקוחות על דרכי איש וארז"ל בשביל לה"ר באו הנוגעים הוא הפריד בין אדם לחבירו לכן בדד ישב הוא הפריד בין איש לאשתו לכן אסור באשתו לכן הזהירנו הש"י שיחשוב שרוע מעשיו גרמו לו וירחיק מחברת בא' כאדם המרוחק מרוע מעשיו ויתחנן אל המכפר החטא ובעצתו יוסר ממני הנגע כי הש"י המשגיח עליו יראה תשובתו וירפאהו עכ"ד. ובאוה"ח כ' ולפי שהצרעת לפי הטבע תתהווה מזיהום ועיפוש הגוף ודבר זה יסובבנו העצבות והרפואה הטבעית לזה הרחקת העצבות והרחבת דעת. והנה בבוא עליו הצרעת יאמר שזה הוא טבעי ולא יאמין שבא משום חטא לת"ר לזה נצטוה שישב בדד ובגדיו קרועים וראשו פרוע ועל שפם יעטה שכפי הטבע הוא נגדיי לרפואת הצרעת וכאשר יראה שע"י שהרהר בתשובה והתודה בעונו ויטהר לשונו ויראה כי הפך הנגע את עינו אז ידע שבא הנגע רק ע"י חטא לה"ר. וז"א ביום טהרתו הוכחתו ביום טהרתו דוקא עכ"ד והרדב"ז כ' לפי שחטא בלה"ר אותו דבור מקבלים הרוחות הפורחות באויר הנקראים שידים ומוליכין אותו לפני השר שלהן מיד שולט עליו הטומאה ונראה בגופו סימני רוח הטומאה לפיכך אין רפואתו אלא ע"י הכהן איש החסד כי בחסד יכופר עון עכ"ד. ויש לרמוז באות ב עד"ש הוא הפריד בין אדם לחבירו ע"י לה"ר ועשה מן האחדות שהי' ביניהם שנים שהוא ב גם בין איש לאשתו הנקראים דו פרצופין צורת ב' והם זוג אחד. אחדות וחלקם לבחי' ב. גם ב' מלא בית רומז איש ואשתו שהם נקראים בית בכלל וע"י לה"ר עשה אותם ב פשיטה והיינו שנים לכן גם הוא יפרד מאשתו ויתחלק לב' ויסגר בבית. וי"ל מפור"ע עם ה' אותיות גי' בי"ת חסר א' ר"ל שהחסיר א' אחדות מן איש ואשתו שהם בית. ובזוהר ה"ק תזריע דף מ"ו וז"ל ואי לאו מחי לי' באתגליא באנפוי קמי' מלכא בגין דיסתכלון בי' וינדעון דהוא חטאה ולא רחימא דמארי' הוא עכ"ל וי"ל דמש"ה נ"ק מצורע מלשון מוציא רע שבו לחוץ שידעו כולם שחטא כמ"ש בזוהר ונרמז בב' הסתומה מ"ג רוחות ופתוחה לצפון דצפוני תואר ליצה"ר וחטאה שהי' סתום עד עתה ולא נודע שהוא חוטא ועתה ע"י שלא עשה תשובה נפתח הצפוני לעין כל וזה מצפון תפתח הרעה ר"ל ע"י יצה"ר שהקשה לבו לשוב אל הש"י נפתח הרעה שבו שידעו כל העולם עדי ישוב אל ה' וירחמהו. קעא ת שלא לגלח הנתק שנאמר ואת הנתק לא יגלח. בחינוך כ' טמ"ז להורות שיסבול אדם איזה צער ועונש שיענישיהו הקב"ה, ולא יבעט בהם ואל יחשוב שיהי' יכולת בידו להסירה ולבטלה רק יבקש מהש"י שירפאהו עכ"ד: ומהר"ם כ' טמ"ז לפי שהם שלוחי יוצר כל ולרוב פעמים מייסר בגלוי כדי שיקבלו העולם מוסר ואם חישב להסתירו ע"י גלוח מתגלה עוד יותר ע"כ. ונרמז זה באות ת' שרומז אות וסימן כמו והתנות ת"ו. ונרמז צורת ת דנ כמ"ש בזוהר חקת ור"ל הקב"ה ד"ן אותו ורשם בו אות וסימן כדי שיקבלו מוסר ויעשו תשובה הרמוז בת' תשובה לכן אסיר להסיר זה הסימן כי תו"י שדי עמדו עדי ישוב וירחמהו. ויקבל מאהבה כי כל משפטיו אמת כנרמז בתיו חותם אמת. ותוכן דברי אוצה"ח שסביב לנגע עומדים כוחות חליפות שרופים לינוק מתגבורות הדינים האלה ובכאן אצל הנתק עומדים כחות שערות של עשו ארבע