דרך חוקיך ע

מקבל טומאה כי הבריאה העקרית של ה' הוא לצורך הטהרה והפנימיות לכן חלילה לישראל לאכול מן החיצונים הטמאים. כי אינם מעיקר הבריאה דאות ה' אינה מקבל טומאה. ואדמו"ר חכם הרזים בס' אוצה"ח מביא במצות זו הראני בחלום ידוע ל מחבר דבר לדבר כמו קרבן לה' שביאורו קרבן אל ה' כך כשמתתבררין ניה"ק מקליפה ונדבקו אל הקדושה מורה ע"ז אות ל' על חזרת האורות לקדושה היינו התחתון לעליון עולה ע"י סימני טהרה אבל כשהעליון יורד ומחבר עצמו למדרגה הפחותה כדי לתקנו אז במקום ל' הטיל לה ה' בסופה כי ל' מורה בעת שהניה"ק עולין ונתרבה המוחין ע"י הניה"ק חייתני מיורדי בור כי ל' אור המוחין חב"ד כידוע וכשהעליון יורד למטה להאיר הוא בסוד ה רגליה יורדות מות ר"ל לכן נרמזים ב' מצות אלו באותיות ל ה כי הבודק בסימנים ואוכל בסימני טהרה ממשיך תחתון לעליון וזה רומז באות ל וכשאוכל טמא פוגם בה"ג של שם ב"ן ויורד ה' תתאה למטה לגלות לקליפות להיות יונקין ממנה ח"ו וזהו נרמז באות ה כה הראני בחלום עכת"ד ה"ק: קנו י לבדוק סימני דגים שהם סנפיר וקשקשת שנאמר את זה תאכלו מכל אשר במים הרמב"ן כ' סנפיר וקשקשת מורה שיש בהם קצת חום דוחה מהם הליחות כאשר יעשה השערות והציפורנים באדם ובבהמה ושאין להם סו"ק לא ידחה מהם מהלחות דבר ע"כ הם בעלי ליחה הקרה והוא ממיתה בקצת המימות באגמים המעופשים עכ"ד ומהר"ם כ' טמ"ז כיון שאין להם סנפיר וקשקשת שהם כתריס להגן עליהם טמאים ולפי שאותן שאין להם סוק"ש שוכנים במים העכורים לאות שהממונים עליהם הם שמאלים ושיש להם סוק"ש הם מהנרדפין ולא רודפים ושוכנים במים הצלולים ויקבלו גידול באויר הנכנס שם ומבריאים הגוף והנפש לא תחלה מהם עכ"ד: ויש לרמוז בדיקות סימני דגים באות י' הרומז חכמה ומחשבה לברר טוב מרע. ובפרט בדגים הם ניה"ק גבוהים והצדיקים מגולגלים בהם לכן צריך חכמה נפלאה לברירתם. ונרמז מ"ז במנין המצות קנ"ו גי' יוס"ף שנאמר בו וידגו לרוב פורת עלי עי"ן לשים עינא פקיחא לבדוק סימני דגים. וכן דגים ביסוד כמ"ש לק"ת שמיני רזא דיוסף ונרמז בירור דגים באות י' דפינחס רזא דברית. וכן י' רומז בירור לקדושה כמ"ש לק"ש י' רומז העשירי יהי' קודש לה': קנז ך שלא לאכול דג טמא שנאמר מבשרם לא תאכלו. מהר"ם כ' טמ"ז כע"ש בסי' הקודם. ובשל"ה סנפיר וקשקשת הם חו"ב קשקשת חכמה וז"ש רז"ל קשקשים הקבועים בהם דהיינו חכמה מה שקיבל מרבו סנפיר הפורח בהן שהוא בינה מבין דבר מתוך דבר עכ"ל וי"ל בדה"ק קשקשת גי' אלף ומאתים סוד יחוד הזכירה הנובע מן י"ה י"ו חכמה הידוע עיין פע"ח במוסף יוה"כ הס' בפ' כת"ף עם קלעי"ם לכתף וסנפיר הפורח בהן רומז לבינה מגדל הפורח באויר. נרמז במספר סנפיר גי' ת'. בחי' בינה יוד ה"ה כזה בכפל יוד פ' הה הה פעם יוד גי' סנפי"ר. וז"ש בג"מ כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר כי אם יש לו בחי' חכמה יש לו בינה בודאי שיש בכלל מאתים מנה אך יש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת שהוא חכמה לכך עיקר הסימן הוא קשקשת לכן הטהורים שהם ימינים יש להם סימנים הקדושים ההם והם שוכנים במים צלולים שהם מצד הטהרה והקדושה אבל הדגים שאין להם סימנים של חו"ב הנ"ל הם מסט"א שאין להם ראשים ע' ע"ח שער הקליפות פ"ד ז"א דקליפה אין לו רק ו"ק אבל ג"ר אין לו. ויש לרמוז באות ך' פשוטה הרומז חו"ב בסור עשרה עשרה הכף. שהם חו"ב כמ"ש בפע"ח שער נפילות אפים ך' פשוטה היא זיוג עליון דאו"א חו"ב כביכול לכן אותם שיש להם בחי' ך' מותר לאכול אבל אותם שאין בהם ך' צריך להרחיקם ולהתעיבם כטעם ועתיק יומין יתיב על כורסיא שביבין דנור לאכפו"א לכל חילא דלהון וע"ז נאמר ואין אלהים עמדי: אל קנח א שלא לאכול עוף הטמא שנאמר ואת אלה תשקצו מן העוף. הרמב"ן כ' מפני שהעוף טמא דורס ומורה אכזריות לכן יש להרחיק מבשרו והבחיי כתב הנה הקב"ה אוהב השפלות ושונא אכזריות ומדות רעות לכן בחר בקרבנות של בריות השפלות ומאותן צוה הקב"ה להיות מאכל לישראל כו' ועוד שלא הי' מנחשין אלא בעופות הטמאים והתורה אמרה לא תנחשו ואסר כל העופות הטמאים מצד הניחוש ומצד שהם דורסין וכל עוף שדורס ראוי לסמוך יותר על ניחוש שלו כמו שאומרים המפשפים עכת"ד. והנה נרמז מ"ש הבחיי משום ניחוש וכישוף באות א הרומז א' זה הקב"ה כמ"ש באודר"ע שהוא ראשון ואלוף עולם והוא אחד יחיד ומיוחד אין עוד מלבדו ואסור לקרב כל ענין ניחוש וכיסוף שרומז ח"ו הכחשה. ונרמז באלף משם אל ב"ה שרומז כח וחוזק כמו ואת אילי הארץ והוא תקיף ובעל יכולת. וכן רומז א' למידות החסד והחנינה בסוד חסד אל כל היום וכן רומז על י"ג מידות שהוא ראשונה ליג"מ ובכל מדה יש שם אל כמ"ש בפע"ק והם נקראים י"ג מכילין דרחמי וכמ"ש שם אל רחום וחנון רומז אשר הקב"ה שונא