דרך חוקיך סח

והוא עבודת השדים ר"ל והרמב"ן כ' ונאמר כל נפש כל בשר בדם הוא כי לכל בשר באדם ובבהמה נפש בדם ואין ראוי לערב הנפש הנכרתת בנפש הקיימת וידוע כי הנאכל ישוב לגוף האוכל ואם יאכל אדם נפש כל בשר תהי' עובי וגסות בנפש האדם וחשוב קרוב לטבע נפש הבהמה כי הדם לא יצטרך עיכול שישתנה בעיכולים עכ"ד וכ"כ האברבנאל כי שאר מזונות ישתנו בשולם באצטומכא ובכבד וידחו מהם מותרות רבות עד שישוב המזון לטבע הניזון אבל הדם להיותו כבר מבושל ומעוכל בהבע"ח כאשר יאכלהו האדם יקחהו הטבע האנושי כמו שהוא ונפשו ישוב לנפש בהמה וזהר השכלה הנשפע יחשך עכ"ד והבחיי כ' אנו מקבלי התורה צריכים להיות זכו הגופות ראויין לקבל המושכלות לכן נצטוינו שנגדל טבעינו להיות רכי לב ולא אכזרים ואלו היינו אוכלים הדם הי' מוליד בנפשינו אכזריות וגסות טבע עכ"ד. והנה איסור דם נרמז באות י' ג"כ כמו חלב אך דם נרמז ביוד משם הוי"ה ב"ה שרומז היה הות יהיה המהוה כל הויות ורומז יחיד בעולמו והוא לבטל ע"ז לפי טעם המ"נ שדם הוא בחי' עבודה זרה לכן הרחיקני הש"י מן דם ואסור חלב שהוא רק מוליד טבע רע ויצה"ר נרמז ביוד הרומז יצר כמש"נ. ויש להבין מדוע עשה ככה ה' לברוא באות י' יצה"ר כמ"ש באוד"ע הנ"ל די"ל דיתרון האור מן החשך כי אם יתגבר על יצה"ר יהי' חשוב מאוד ונעשה י' הרומז כל דבר שבקדושה לכן כל מי שגדול מחבירו יצרו גדול ממנו כי ידיעת ההפכים אחד וכן איסור דם שהוא מוליד נפש הבהמית בנפשו נרמז באות י' להרחיק מזה כי י' רומז חכמה ושכל בחי' יצר טוב שכל אלקות י' שרותא דהויה ב"ה: קנ ה שלא יכנסו הכהנים למקדש מגודלי שער שנאמר ראשיכם אל תפרעו. בחי' כ' כדי להגדיל כבוד הבית ע"כ אין לבא שם כדרך האבלים וכל זה יחזק היסוד לצייר בלב איש מעש הכושר להרחיק מחשבת הכיעור וחטא ע"כ ראוי לבוא שם דרך יראת וגדולה ושמחה ומתוך קביעות מחשבותינו על חשיבות המקום וגדלו יתרכך לבבינו שם ונה"י ראוים לקבל הטובות עכ"ד והרדב"ז כתב כי שער ראש הכהן רומז לצינוריות החסד ואם מגודל יותר מדאי רומז אבלות ודין עכ"ד. ויש לרמוז באות ה' ראשונה דהויה ב"ה הרומז אמא עילאה בינה עלמא דחירות ועוז וחדוה במקומו והנה י"ל בטמ"ז להרחיק ממותרות כי השערות באים ממותרות הגוף כי לכהנים משרתי ה' צריך להיות מדות הסתפקות ולא לבקש מותרות ועכ"פ במקדש צריכים להשמר בל יראה בהם מדה מגונה של מותרות כי במקדש אסור כל מותרות וכן מצינו במלאכת המשכן והמלאכת היתה דים לכן ויכלא העם מהביא אע"פ שכתוב שם ותותר הנה פי' בס' היכל הברכה שהי' הותר גם לקליפות לתת להם חלק מעט כמו ותשבע ותות"ר עיין זו"ח רות וזה נרמז באות ה צורת ד"י רומז די מבלי מותרות לכן אסור לכנוס למקדש עם מותרות השערות והכה"ג לגודל קדושתו צריך תמיד להשמר ממותרות: קנא ו שלא יכנסו כהנים למקדש קרועי בגדים שנאמר ובגדיכם אל תפרומו. בחי' כ' ג"כ להגדלת הבית ותפארתו ובשל"ה טמ"ז דרך כבוד והוא אזכרה אם ללבוש הגוף כך כ"ש ללבוש הנפש הנעשה ע"י המצות שצריך להיות שלם מבלי קרעים כי עלבון לנפש כאשר הגוף בלתי שלם והוא צריך לעמוד על משמרתו שלא לחסר א' מכל סימני המצות כו' ולבוש הגוף בקרע מעיד על חסרון הנשמה עכ"ד וי"ל עוד בזה משום דהבגדים רומזים על המדות של אדם כמ"ש ולבש תכתן מד"ו בד וכן נקראו ז' מדות לבושים כמ"ש לבושין תקינת להון כו' ואתקריאו בתיקונא דא חסד דרועא ימינא כו' תפארת גופא נו"ה תרין שוקין ויסוד סיומא דגופא מלכות פה כו' והנה הלבושים הם ו"ק כין מלכות אין לה לבוש בפ"ע כי הוא טפלת אליהם בכל מקום. והנה הו"ק הם המדות שצריך ללבוש במקדש דהיינו אהבה יראה התפארות אמת. נצוח הודיה התקשרות וע"י כל אלו אנו ממליכים אותו ית"ש וצריך להיות הלבושים הנ"ל שלמים בקדושה עליונה ולא קרועים ח"ו דהיינו שיהי' בתם איזה שקר וקבלת הונאה של הבל לעצמו ח"ו דהיינו לאהוב הרע ולירא יראה חיצונית וכן התפארות לעצמו ונפוח והודיה שלא לש"ש והתקשרות תאוות עוה"ז ח"ו כי אז גם מדות מלכות שהיא מקדש תתלבש בלבוש שק וקרוע. וזהו הנרמז בו' של הויה ב"ה הרומז ו"ק מדות הנ"ל אדם השלם שלא יכנסו כהנים עובדי ה' בקודש קרועי המדות שהם ו' מדות הק': קנב ה שלא יצא הכהן לחוץ ממקדש בשעת העבודה שנאמר ומפתח אהל מועד לא תצאו. בחינוך כ' טמ"ז להגדלת הבית וכבוד הסוכן בה ואם יניח העבודה ויצא לחוץ מראה שיש בעולם דבר גדול מעבודת הש"י ויהיה זלזול בעבודתו ית"ש עכ"ד. ויש להעמיס בדבריו הק' דהכהן העובד הוא מייחד קובה"ו כמ"ש בזהר צו דף ל"א ע"ב זה קרבן אהרן ובניו כו' אתא אהרן קדישא ובניו ועל ידו