דרך חוקיך סה

שיש להם יניקה משם עד בחי' כתר. ונרמז עוד באות ת כזה תא"ו כמ"ש באודר"ע ת רומז על המנחה שהיא בחי' מלכות א שבה רומז לכתר הקומץ שבה והו' מחברם יחד כי ו' הוא חיבור בכל הענינים כמ"ש בלק"ש לכן כליל תהי' כולה שהכתר שבה נתפשט בכולה מן אות ת עד אות א' פלא כמש"ל בשם זו"ח א' נחתא לגבי ת לאמשכא לגבי' וכן הקומץ במנחה: קלט ע שיקריבו הכהנים קרבן חטאת שנא מר זאת תורת החטאת. בחינוך כ' כטעם כללות הקרבנות שהוא לטהר מחשבות ב"א ולעוררם על תשובה ויש לרמוז מ"ז באות ע הרומז עון כמ"ש בזוהר בהקדמה. והנה חטאת בא על עון כרת שהוא כולל כל רמ"ח אברים. וזה נרמז עי"ן מלא עין וו נון גי' רמ"ח. והנה עון הוא מזיד וחטאת בא על שוגג רומז שיתחרט על השגגה כאלו עשהו במזיד שהי' לו לפקח ולשים עי"ן השגחתו על דרכיו שלא יאונה לו עון. ונרמז בעי"ן לשים עין ולב על דרכיו מעתה. גם ע"י הקרבן חטאת שהי' מתוודה ומתחרט ובוש מן הכהן והעומדים שם כמ"ש בסה"ק עי"ז יקנה לו מדת שפלות וענוה הנרמז באות ענ"ו כמ"ש בזה"ק שם. והנה המצוה הזאת על הכהן. רומז שגם הוא יקנה עי"ז מדת ענוה ע"ד יבוא טהור ויזה על הטמא וקשט עצמך כו': קמ ב שלא לאכול מבשר קודש שהובא דמו לפני ולפנים שנאמר וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד כו' לא תאכל. י"ל עפמ"ש בס' אמרת הצרופה בטמ"ז שכיון שהובא דמה לפנים מקום אין רואה יבוא להגשים לטעות ולומר שח"ו הקרבן לצורכו לכן צוה הש"י לשרוף הבשר בפני כל גם לא יאכלו הכהנים ממנו עכ"ד ויש לרמוז באות ב הרומז כל חללא דעלמא כמ"ש בס' מאו"א ב' מליאה כל טוב כי הש"י ברא עולם ומלואה באות ב א"כ בודאי א"צ להש"י לקבל מידינו דבר לצורכו ח"ו וכמ"ש לא אקח מבית"ך פר כו' כי לי כל חיתו יער כו' האוכל בשר אבירים כו' רק זבח לאלקים תודה כו' הרי נרמז באות ב שלא יבואו לטעות כנ"ל לכן באש ישרף ולא תאכל כדי להראות לכל כנ"ל וכהוראות ב ועוד נרמז בי"ת מלא הנה מילוי שלו גי' קוד"ש והוא נק' פנים של הבית ורומז לך אשר פנימה של בית שהוא רומז לביהמ"ק שהוא נקרא סתם בית הוא קודש הרומז יקד אש כמו שדרשו רז"ל בפסוק פן תקד"ש המלאה תוקד אש ורומז אשר הבא אל פנים הבית עומד לשרפה ולא לאכילה: קמא ד שיקריבו הכהנים קרבן אשם שנאמר זאת תורת האשם. עד"ש בזוהר ויקרא דף נ"א אשם לשון תיקון בסוד האשם המושב לה' ע"ש ויש לומר סתם תיקון הוא תיקון הכללי הם הניה"ק הנדחים בקליפות ע"י אש"ם כמש"ל אשם לשון ואשמה הנפש ההוא מלשון שממה וחורבן והוא מקים שנדחים שם ניה"ק שלא שלטה שם רזא דמחשבה שהוא בחי' אמ"ש רק אשם ושממה. והנה על ידי קרבן אשם מושבים לקדושה הניה"ק מן הקליפות והנה כ' כ"פ בכתבי האריז"ל שהניה"ק המבררין ועולין מן הקליפות נקראים ד ואחר כך מתחברים למעלה במלכות דקדושה וז"ס ארוממך ה' כי דליתני שאומרים הניה"ק העולים ומושבים לה' כמ"ש בכוונת המזמור חנוכת הבית ע"ש. וזהו שנרמז באות ד מצוה זו להקריב אשם קרבן לה' אשם המושב לה' ומתעלים הניה"ק לה' בקודש: קמב ם שיעשו הכהנים מעשה קרבן שלמים שנאמר וזאת תורת זבח והש השלמים. בחי' כ' כמו בכל הקרבנות להכשיר הנפש לקנות ענוה לתשובה עכ"ל. ונרמז בם' רזא דמחשבה כמ"ש בס' רז"מ והוא מלשון ואקרע סגור לבם כי מ"ס הוא סגור וסתום והוא עולם הבינה עולם התשובה. ויש לרמוז עוד במ"ס כי שלמים נקרא ע"ש שנעשה שלום למזבח ושלום לכהנים ושלום לבעלים והוא שלום הרבה ברבוי סגיא. ונרמז בפסיק לםרבה המשרה ולשלום אין קץ כשיתקיים ה"פ למרבה המשרה במ"ס הרומז לגאולה ולחירות עולם הבינה אז ולשלום אין קץ ונעשה שלמים לכולם. ועוי"ל דהנה שלמים הוא במלכות כמ"ש בסידור שערי שמים והנה שם צריך שמירה יתירה חותם תוך חותם מפני החיצונים וכן הענין בשלמים קדשים קלים יען דנאכלים לנשיהם ולעבדיהם ובכל העיר לכן הם קלים ושכיחא היזקא שיאחזו שם מן כתות החיצונים ח"ו לכן צריך שמירה יתירה חותם תוך חותם שהוא ם ב' דלתין הרומז ב' דלתות ויש לרמוז עוד שלמי"ם קדשי"ם קלי"ם גי' אלף נ"ד שהוא מספר חות"ם בס' דאי"ק וכן שלמים גי' חותם: כי קמג כ שלא יותירו מן הקדשים לאחר זמן אכילתו שנאמר לא יניח ממנו עד בקר. בחי' כ' לפי שטבע הבשר להפסל בשהיה ולבוא לידי סרחון ע"כ נצטוינו שלא להותיר עד יום זמנו ושעתו המוגבל לו בחכמתו הנשגבה לבל יתבזה