דרך חוקיך סב

גזל. בחי' כ' שורש מ"ז ידוע עכ"ד. וי"ל ברה"ק שהוא ענין ישוב העולם ועמוד נכון לקיום עולם להשיב הגזילה. ונרמז זה באות ו שהוא עמוד עולם ורומז ו"ק עולם המתקיים על עמוד ו' הרומז אמ"ת ומשפ"ט ושלו"ם שפטו בשעריכם כי ו' הוא בחי' אמת ליעקב כנודע והוא גם בחי' משפ"ט עמידא דאמצעיתא ו'. וכן ו רומז יסוד ו' שניה מילוי ו' הרי רומז גם שלום. והוא תיקון עולם לתקן עון גזל שהוא היפך זה. ועוד יש לרמוז באות ו' עפמ"ש בזהר פנחס דף רל"ב דע"י אכילת גזל אתארך ו' מן ושט ואתעביד שטן וכן ו' מן שטו העם אתארך ואתעביד ן' דשטן. לכן ע"י מצות השבת הגזל הוחזר אות ו' למקומו ועפי"ז יש לרמוז עוד ע"י שנעשה וש"ט רומז מספר ז"פ אדם הידועים לבררם ולהוציא מהם הניה"ק שהם ז' מלכין קדמאין וזהו מצוה זו והשיב את הגזלה אשר גזל האדם בליעל הם הניה"ק בז"פ אדם להוציא ולהשיב הגזילה ההוא על ידי תיקון אות ו', וכנ"ל ונרמז במספר והשיב את הגזלה אשר גזל אלף שט"ו אלף עלמין דחתימין בעזקא המבררין ז' אדם הנ"ל בסוד אד"ם אחד מאל"ף מצאתי ע"י אות ו' אדם דקדושה אדמה לעליון: קלא ה להביא אשם ודאי והם ה' אשמות אשם גזלות מעילות שפחה חרופה מצורע נזיר שנאמר ואת אשמו ויביא לה' איל תמים. בחי' כ' בל יחשוב האדם באשר שגזל ניתוק לעשה דהשבה א"כ ילך ויגזול ויאמר לכשיהי' לו ישוב הגזלה ויכופר לכן הודיעה התורה שאף עם ההשבה קרן וחומש צריך כפרה להביא קרבן אשם לה' על שחטא נגד הבורא ב"ה עכ"ד. ויש לרמוז מ"ז באות ה הרומז לתשובה כמ"ש בגמ' דאי הדר בי' יעול בהא. ובפרטות מצוה זו המדבר מן אשם גזילות בפרשה י"ל עפמ"ש במשנת חסידים דהגוזל גורם שהקליפה תגזל הנפשות העולות בסוד מ"ן למלכות ע"כ הרי גורם פגם במ"ש דהוא ה ויש לרמוז ה' אשמות בפסוק וא"ת אש"מו יבי"א "לה' אי"ל תמי"ם גי' אלף שס"ד ד' פעם אש"ם ועוד פעם אשם נרמז במה שמסיים הפסוק בערכך לאשם שהוא כמיותר שכבר נזכר תחלת הפסוק ואת אשמ"ו כו' הרי ה' אשם. ועוד נרמז במספר "ואת "אשמו "יביא "לה' "איל "תמים. מספר יח"ת ברוך שם כבוד מלכות לעולם ועד עם ו' תיבות שבו הרומז ג"כ תיקון מלכות שמים ה' תתאה. וכן אשם לשון תיקון כמ"ש בזוהר ויקרא דף נ"א בסוד האשם המושב לה' וי"ל ה מושב לה' תיקון ה' תתאה. ועוי"ל בסוד אשם ודא"י שהם בבינה ודא"י גי' אהי"ה שהיא בינה והוא ה ראשונה כי כל ק"ק בכלל תם בבינה כמ"ש בסידור שע"ש. ועוד י"ל ה צורת ד"ו רומז דין רחמים כי ו' הוא רחמים סוד הת"ת ד' רומז דין כמ"ש באודר"ע ונרמז דין רחמים גי' אש"ם ודא"י שע"י השבת הגזל נמתק דין לרחמים כנ"ל וכן כל אשמות שהוא לשון תיקון וכנ"ל הוא תיקון מיתוק דין ברחמים ודו"ק בס"ד. להם קלב ל מ"ע להרים תה"ד מעל המובח בכ יום שנאמר והרים את הדשן אשר תאכל כו'. בחינוך כ' להגדיל כבוד הבית ועוד שהאש דולק יפה כשאין תחתיו אפר עכ"ד. והרדב"ז כ' וסודה להעביר רוח הטומאה מעיכול אברים ופדרים הרובצים עליהם כו' ועבודה זו קודמות לכל עבודות היום והוצאת דשן מחוץ למחנה כי יש בו שארית טומאה מהמקריב והנקרב וצריך להוציאם כדי להעביר רוה"ט עכ"ד ומהר"מ כ' תה"ד רומז אחר שהנשמה קבלה עונשה בנהר דינור ראוי לכבדה כי בת מלך היא ולהודיע כי נשכח הכל והוסר הדשן ולא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים עכ"ד ונרמז טעם המהר"ם באות ל' הרומז רם ה' ושפל יראה לכן ראוי לכבדה לנשמה שקבלה עונשה כי בת מלך הוא רומז באות ל' שהוא מן אותיות מלך. ויש לרמוז עוד שיראה כל איש הנלבב. להסיר הדשן מן לבבו שהוא פסולות ומדות רעות ומחשבות זרות ופניות ר"ל בעבודת ה' בתורה ומצות ונרמז זה באות ל' הרומז ל"ב מבין דעת להסיר ממזבח שהוא הלב כמו שאמר המשורר מזבח אבנה בשברון לבי, וכ"כ זבחי אלקים רוח נשברה לב נשבר כו' הרי מזבח הוא הלב המקריב כל הדמים שבו ומשעבד תאות ומחשבות לבבו לעבודתו ית"ש ויראה להסיר הדשן שהוא הפסולת וזהו ע"י דע"ת הטוב לבחור בטוב ומאוס ברע. ונרמז והרים את הדשן לשון הגבהה והרמה. רומז כמ"ש תלמידי בעש"ט הק' שיראה להעלות למעלה כל פסולת המדות והמחשבות רעות מן כל ז' מדות אל שרשם בקודש ומשם יאירו כולם לקדושה ברורה וזכה וילך לבטח דרכו ולא ישלוט בו כל און כי יעשה הכל לש"ש: קלג ה להבעיר אש תמיד במזבח שנאמר אש תמיד תוקד על המזבח. בחינוך כ' אף שאש יורד משמים מצוה להביא מן ההדיוט כדי להסתיר הנס שיהי' בדרך הטבע וענין סדור המערכה לאש הזה נאמר שהוא כמש"ל בלחם הפנים כדי