דרך חוקיך ס

יגיד ונשא עונו. בחינוך כ' מצוה זו תועלת גדולה לב"א אין להאריך בהם עכ"ד ומהר"מ הבבלי כ' ואשר החיוב להעיד על חברו כי גלגל יוצר כל אותו המפעל לפניו כדי שיהי' הוא הפוסק דין עכ"ד. ויש לרמוז באות ץ פשוטה מ"ש מהר"ם שיהי' הוא הפוסק דין עפמ"ש באודר"ע צדיק כפוף צדיק פשיט ר"ל שניתנה התורה מצדיק פשוט מכל פשוט לצדיק כפוף. וי"ל בזה דהנה העד הרואה העדות הוא צדיק פשוט שלא נתחייב בדבר זה שראה ואין לו בזה שום נגיעה דאל"כ הי' פסול לעדות ומכ"ש אם הי' רשע באיזה עבירה הוא פסול לעדות א"כ הוא צדיק פשוט והבע"ד שנתחייב הוא צדיק כפוף כי מקודם שנפסק הדין הי' כרשעים ואחר כך הוא צדיק כפוף כי אח"כ שניהם צדיקים אמנם המתחייב הוא כפוף ומוכרח לקבל עליו החוב. גם הי' בו עקימות וכפיפות ועתה באים לפשט כפיפתו והעד הוא הנותן הדין ופוסק הדין כתורה לצדיק הכפוף. ועוד נרמז עפמ"ש באודר"ע צדיק זה צדיקו ש"ע שהוא עושה צדקות עם ב"ו זו דעה חכמה ובינה ופתיחת פה ומענה לשון שאלמלא פתחון פה ומענה לשון אין העולם יכול להתקיים עכ"ל. ויש לרמוז שנכלל בזה ביותר הגדות עדות ע"י מענה לשון שזולת זה איש את רעהו חיים בלעו ולא הי' קיום עולם וכמ"ש בחינוך שהוא תועלת לישוב ב"א. ועי"ל לפמ"ש ברע"מ פנחס רכ"ג ע"ב וז"ל מה עדות דא צדיק איהו ברית דאיהו אחיד לשמיא וארעא הה"ד העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ וכן בזוהר פנחס רלו ע"ב צדיק עדות ב"ן ת"ת ומלכות דהוא שמים וארץ הרי צדיק רומז עדות: לא קכד ל להביא קרבן עולה ויורד על שבועות ביטוי ועל שבועת עדות ועל טומאת מקדש וקדשיו שנא' ואם לא תגיע ידו די שה כי'. בחינוך כ' דענין הקרבן להכשיר מעשיו מעתה ויבקש מחילה על העבר ומחכמתו וידיעתו מיעוט שכל ב"א ודלות כיחס הקל מעליהם הכפרה לפי העושר והעוני ולפי שחטא הלשון יותר תמידי מחטא המעשה גם ענין טומאה מקדש וקדשיו קל יותר להכשל בהם לפיכך חס הקב"ה עליהם עכ"ד ומהר"ם רמז קרבן עולה ויורד שאחר הקרבן אם התוודה בחרטה ודמע ולא ישוב לכסלה החטא שעולה יורד ונמחק עונו עכ"ד. ונרמז באות ל העולה למעלה ראש גבוה מעל גבוהים. ויורד להשגיח כביכול יורד ורואה מה שפגם כמ"ש ויר"ד לראות את העיר ואת המגדל כביכול לכן מדה כנ"מ מדד בתחתונים כמ"ש בס' התמונה צורת ל' גבוה מעל גבוהים וראשה כפוף בלמטה שלפי גדלו ענותנותו ורומז מ"ז לשית החוטא אל לבו כי גם שהש"י גבוה בעליונים עם זאת משגיח בתחתונים ומכיר ויודע משפלות החטא שעשה הוא בלב טפש. והקב"ה כביכול יורד ורואה מה שפגם כמ"ש ויר"ד לראות את העיר ואת המגדל כביכול לכן מדה כנ"מ מדד לו הש"י להביא קרבן עול"ה ויור"ד. ועוד י"ל עפמ"ש באודר"ע למד לב מבין דע"ת שהוא סוד הפסוק יתה"לל המת"הלל הש"כל וידוע שהוא סוד הדעת את ה' כטעם וידוע אותי והנה נרמז בתיקונים הק' בר"ת אלו צירוף יהה"ו שנקרא עולה ויורד ע"ש כ"פ בתיקונים ועיין בכנפי יונה סי' ס"ב ח"ג וביונת אלם סי' צ"ט ברתא סליקת לגבי אבא ואימא נחיתת גבי ברא ורזא דא יתהלל המתהלל השכל וידוע: קכה א שלא יבדיל הראש מהגוף במליקת חטאת העוף שנאמר ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל. בחי' כ' משום דחטאת העוף הוא קרבן עני לכן נרמז דיעשה צורכו של עני בתכלית הזהירות ע"כ א"צ קרבנו שחיטה שלא ישתה בעבודתו ומתוך כך יתבטל העני מעבודתו עוד נרמז מול עורף שלא נהי' קשה עורף ואיסור הבדלת הראש מפני כשהראש הוא דבוק הוא מהודר ביותר וראוי להדר קרבנו של עני עכת"ד. ויש רמז בדה"ק דהנה על ידי החטא הקב"ה מסתיר פנים כביכול והש"י הוא הראש לכל. אלוף עולם ראש וראשון ועל ידי החטא גורם להבדיל הראש מהגוף שהוא כללות העולם הגופני ובכל דבר יש צורה וחומר שהוא ראש וגוף והנה חטאת בא על חטא שגרם הבדל ראש מגוף. לכן התשובה בקרבן חטאת מדה כנגד מדה שלא להבדיל עוד הראש מהגוף. וז"ש כשהראש מדובק בגוף הוא מהוד"ר ביותר וראוי להדר קרבנו של עני בדעת תחזה אשר חטא. וזה דוקא בחטאת וכנ"ל. ויש לרמוז בצורת א י' שבראשה הוא סוד כח"ב בתלת קוצין ו' שבאמצע עם י' אחרונה הם ו"ק ומלכות הרי ראש וגוף שהראש משפיע לגופא שהם ז"ק והבן וחלילה להפריד המוחין ג"ר מן המדות ודו"ק. גם א' הוא צורה של כל כ"ב אותיות שכולם יונקים מן א' שהוא קרובה אל האצילו' וכמ"ש בשם ס' הבהיר ובשם הבעש"ט כ"פ: תשתחוה קכו ת שלא ישים שמן כמנחת חוטא שנאמר