דרך חוקיך נד

בקליפות מעלים משם ניה"ק למעלה למעלה ונרמז באות מ של מתחת שהוא למטה בקליפות תחת עולם העשי' דקדושה והם י"ס דחרשיא. ונרמז באות מ' הרומז מלכותך מלכות כ"ע כמ"ש באודר"ע. והוא בסוד מלכותו בכל משלה כי ע"י הקטורת נכנעים הקליפות לקדושה וקטורת מלשון קטרא לקשר עולמות התחתונים שהם מתחת לעולמות עליונים כביכול. ויל"ע עפמ"ש בפליאה מ' פתוחה רומז המטיב לרעים. וזהו הענין בקטורת שהם נגד י"ס דקליפה ואור המקיף ניה"ק מחיה אותם די חיותם בסוד חלבנה עם לבונה זכה וזה המטיב לרעים להחיותם. ועי"ז נכנעים תחת הקדושה ונתבטל המות. ובאוצה"ח סוד מ' פתוחה מלכות שמים היורדת לברר ברורי מלכין קדמאין מי"א סממנים הידועים ופתוחה להשפיע למלכין קדמאין די חיותן וכשנברר הבירור מושכות מ' סתומה עמה לסתום פתחה שלא יניקו יותר מדאי עכ"ד הק': קה ת שלא להקטיר קטורת אחר על מזבח הפנימי וכן שלא להעלות שום קרבן על מזה"פ שנאמר לא תעלו עליו קטרת זרה ועולה ומנחה ונסך לא תסכו עליו. בחינוך אין לתת טעם על פרטיות הטעמים אך נצטוינו לעשותם דרך קבע שלא להוסיף ולגרוע כי התוס' והגרעון המה קלקול השלימות וכל מצות ה' שלימות המה עכ"ד. וי"ל זה באות ת' הרומז חותמא דמלכא אמת ועליו אין להוסיף ולגרוע: ולכן ת' סוף א"ב לרמוז עליו אין להוסיף עוד ולגרוע שכן נחתם בטבעת המלך. ועוי"ל עפמ"ש זהר בלק קצ"ו מזבח הפנימי אימא עילאה ומזבח החיצון מלכות. ונרמז בת' של מתחת להעלות מדרגה התחתונה שהוא בחי' מלכות כמש"ל במצות מלח דקרבנות שהוא בחי' דומם לכן באה האזהרה שלא ישבית מלח כדי לקרב התחתונים ג"כ משא"כ אם יקריבו במזבח הפנימי שהיא אמא מדרגה עליונה הנה ישארו מדרגות התחתונות למטה והבן. וזה הענין נרמז באות ת' סוף כל המדרגות וכשעולות למעלת לא אז עולים עמה כל המדרגות הנמוכים מן ת' למעלה עד א' כמש"ל בשם הבעש"ט הק' כ"פ והא דמקטירים קטרת במזבח פנימי לפי שקטורת סגולתה לקשר תחתונים הירודים כמש"ל באות הקדום ובה י"א סממנים וכמ"ש בכוונת שהם חיות התחתונים. וקטרת הוא בבינה כטעם שמן וקטרת כנודע לכן מקומה במזה"פ שהוא אמא עילאה ועיין זוה"ק בהעלותך דף קנ"א ע"ב בזה. וכן דמים של פרים הנשרפים הפנימיים הם בחי' גבוה מאוד אשר מקומם במזה"פ אבל קרבנות הנאכלים ואימוריהם מקומם במזבח החיצון בחי' ת' מתחת. וה' יכפר. ועוי"ל דהנה קטרת שמקטירין בקדושה להקב"ה סגולתה לבטל המות כי ע"י מעט חיות שנותנים להם נכנעים ת"י הקדושה וממיתין המה"מ בהם כמש"ל אבל אם יקטירו קטרת זרה ח"ו שלא למצוה וקדושה אז ישיגו הקליפות חיות ביותר כי ימצא מין את מינו ואז ישלט ח"ו ת' הרומז ת' תמות. כי ימשלו י"ס דחרשיא עם כח המקיף שלהם: קו ח לתת כ"א מחצית השקל בכל שנה שנאמר זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל. בחינוך כ' שרצה הש"י לזכות לב"י שיהא יד כולם עני ועשיר שוים להעלות זכרון כולם ע"י המצות שהם כלולים יחד לטובה לפניו עכ"ד. ונרמז מ"ז באות ה הרומז אחדות אחד כמ"ש בפרד"ס וכן ע"פ תמונת האריז"ל ח' ו"ז גי' אחד. וכן רומז ו' ז' משפיע ומקבל ו' משפיע ז' מקבל והם במספר אח"ד כי שוים המה בזה המצוה עני ועשיר שהם משפיע ומקבל וכ"א הוא רק מחצה מן ח' כי כל חצי צריך להחצי אחרת המקבל צריך להנותן וגם הנותן צריך למקבל דיותר מת שהבעה"ב עושה עם העני העני עושה כו'. וכ"א הוא מחצית השקל חצי נפש כי שק"ל גי' נפש. ועוי"ל עפמ"ש המקובל הק' מהר"ש מאוסטרפוליא בפסוק השיב את חמת"י מעל ב"י. כי אז ע"י החטא נתקרבו אותיות מ"ת להדדי ואותיות ח"י נתרחקו לקצוות כנרמז בתיבת חמת"י וכאשר קינא פנחס על ברית ונעשה בחי' צדיק יסוד עולם. והעמיד אות צ' באמצע תיבת מחצי"ת ונתקרבו אותיות ח"י ונתרחקו אותיות מ"ת לקצוות. וזהו מחצי"ת השקל העובר המגפה ומבטל המית"ה. ונרמז באות ח' הרומז לצדיק ח"י כמ"ש בגמרא חטרא לגגי' דחית כלומר ח"י הוא ברומו של עולם שהוא בחי' צדיק ח"י עולמים. וכן שקל גי' צדיק יסוד עולם ומחצית רומז צדיק ח"י. ומזה נמשך חיי"ם הנרמז בחית כמ"ש באודר"ע וי"ל עשרי"ם גר"ה השקל כ' פעם גר"ה גי' ק"ס הויו"ת שהוא פדיון נפש כנודע ועי"ז נמשך חיים. ועי"ל לפמ"ש בשעג"ע ח הוא חצי טהירו התחתונה אחר שנפסק ם לבית חלקים נעשה ח' א' בטהירו עליונה חלק הקדושה עולם המלבוש כביכול וח' אחד נעשה חצי טהירו התחתונה ששם מדור הקליפות ונתבררים משם ע"י מצות ומע"ט להעלותם לטהירו עליונה ע"ש בשער אורח צדיקים בדה"ק. וזה הנרמז מ"ז של מחצה"ש המעציר. המגפה שבא מן הברורים להעלות נשמות העשוקות מההיא טיקלא על ידי