דרך חוקיך נג

בא שבך אני נותן תורה לישראל. וכטעם ואאלפ"ך חכמה וא הוא ראש לכל אותיות ונקרא ראשון כמ"ש באוד"ע שאמר הש"י לא' אני נק' ראשון ואתה נק' ראשון וזה והי' פי ראש"ו בתוכו היינו א הרומז תורה שפה יהי' לפיו סביב מעשה ארג כי ע"י התורה נארגו כל העולמות כמ"ש בסי' בסוד רל"א שערים וע' ס' ויקהל משה שעג"ע כפי תחרא יהי' לו כי התורה מגינה ומצלת מכל עון והוא מגן ותחרא מפני החיצונים ויהי' נתקן פה ולשון ונשמע קולו בבואו אל הקודש וברית המעור יהי': נשמר מן סם ולילית וכן י"ל א' רומז לשכינה שכל א' אחזי אדנ לתתא והוא שפ"ה שכינה לפ"ו גי' א אד אדנ אדני ששם בחי' אחורים ח"ו עם זאת הקדושה גובר כפי תחרא יהי' לו לא יקרע ונרמז ל"א יקר"ע גי' א' קדו"ש והבן: קב ר שיאכלו הכהנים חטאת ואשם והבעלים מתכפרים שנאמר ואכלו אותם אשר כופר בהם. בחינוך כ' שכל פעולות הקרבנות להכשיר מחשבותינו וכוונתינו לטוב ולהשפיל נפש המתאוה להגביר נפש השכל ע"כ נצטוינו להתנהג בכל עניני הבית והקרבנות דרך מעלה וכבוד כדי שתניח בלבינו יראה ושפלות רוח כו' ובאמת הכבוד לקרבן שיהי' נאכל למשרתי ה' בעצמם לא לאחר עכת"ד. ונרמז מ"ש להכשיר מחשבותינו באות ר' הרומז ראשי"ת חכמה ומחשבה כמש"ל. ומ"ש להתנהג בקרבנות דרך מעלה וכבוד כדי שתניח בלבבינו יראה ושפלות נרמז באות ר' הרומז ראש ומעלה וחשיבות. גם רומז ר רי"ש ועוני שיהי' שפל בעיניו ועני גם רומז ראשית חכמה יראת ה' מ"ש שתניח בלבבינו יראת ה' השוכן בבית הזה. ועוד י"ל עפמ"ש בגמ' פ' הבונה ק' קדוש ר' רשע לכן ר' אחר ק' לומר שאם ישוב הרשע מרשעו יהי' ג"כ קדוש. והנה חטאת ואשם באים על חטא ורשע שעבר. ועתה בהביאו הקרבן עשה תשובה בודאי כנודע שזהו עיקר הקרבן ועי"ז נעשה קדוש. לכן נרמז במצוה זו שיאכלו הכהנים הקדושים החטאת ואשם הבאים על רשע הנרמז בר' ויהיה קדוש ונעשה ר' רחמים ורצון: קג ץ שלא יאכל זר קודש שנאמר וזר לא יאכל כי קודש הם. מהר"ם הבבלי כ' טמ"ז כי הזר האוכל קודש המית את הקודש לכן חייב מיתה לשמים מדה כנ"מ וז"ש ומתו בו כי יחללוהו עשאו ריק וחלל מהקדושה לכן כל זר לא יאכל בו עכ"ד. וי"ל בצדיק פשוטה עפמ"ש בלקוטי ש"ס צדיק פשוטת תמונתת יין גי' ס' רומז ס' גבורים סביב לה מגבורי ישראל כי גבור הוא הצדיק כמשארז"ל איזהו גבור הכובש את יצרו עכ"ד הרי ז' רומז ס' גבורים השומרים את הקודש בל יגע בהם זר בל יחללוהו ונרמז ביותר בצדיק פשוטה דמנצפ"ך כמ"ש במאו"א אותיות מנצפ"ך באים בסוף התיבה כדרך השומרים העומדים בסוף עכ"ל. וי"ל ע"ד גי' ץ' פשוטה גי' תת"ק במספר וכל זר לא יאכל כי קודש הם עם ס' הרומז ס' גבורים השומרים בחי' הק' וכנ"ל: מתחת קד מ להקטיר קטורת סמים ערב ובוקר שנא' והקטיר עליו אהרן קטורת סמים כו'. בחינוך כ' כדי להגדיל כבוד הבית וח"א להגדיל דבר רק בדבר שחושב למשחה לגדולה וימצא בהם תענוג וידוע כי הריח טוב הוא שהנפש נהנה ממנו ומושך הלב הרבה עכ"ד ומהר"ם כ' טמ"ז כדי לקשר רצון העליון בתחתון כתרגום קשר קטרא ולטעם היות הנשמה רוחני אינה נהנית אלא מן הריח ובו תתחזק לקבל שפע אלוק עכ"ד והבחיי כ' שמתוך הקטורת באה השפע מלמעלה למדת מלכות ומשם אל המקטיר. ועוד בפ' שמיני כ' ודע שאין לך קרבן חביב ביותר לפני הקב"ה כקטרת ששאר קרבנות יש מהם שאין גופם נכנס לפנים משא"כ קטורת היא עצמה נכנסת לפני ולפנים ומסבבת גם למחנתה שהיא ה' אחרונה שבשם והכהן מכוין ליחוד עליון עכ"ד. ובפע"ח שער הקרבנות פ"ח כ' ענין י"א סמני קטורת הם יוד ניה"ק של אור פנימי המחיה חת הקליפות ויש ניצוץ א' אור מקיף וכשאנו מסלקים אותו הנקודה המחיה אותם נשארו פגרים מתים וזהו הטעם שהקטורת מבטל מותנא פי' שהוא ממית המה"מ ואין בו כח להמית ומ"ש בחינוך דהריח הוא דבר שהנפש נהנה ממנה עולה עם מ"ש בס' בני יששכר דהחוש הריח לא נפגם בחטא אדה"ר ונשאר רוחני שלא נזכר שם חוש הריח כמו שאר חושים כמו ותאכל ותקח ותתן לכן ריח הוא דבר רוחני שהנשמה נהנה ממנו לכן נכנס קטורת לפנים בכל עצמותו. ונרמז זה במ' הרומז מ' דמות מ' של מפריו שנצטרפה אל ו"ת והקטרת מבטל מותנא כי לא שלטה בו המם אך הוא נותן חיות לקליפות מעט ג"כ כמ"ש בפע"ח וממית למה"מ שבא בכח מ' דמות. לכן קטורת חביב מכל הקרבנות שכל הקרבנות מעלים רק בחי' דומם צומח חי מדבר. אבל קטורת מעלה אף למטה מן דומם שהוא בעשי' ואף מה שהוא