דרך חוקיך נב

ב' מבראשית כנודע מן רז"ל. לכן נרמז באות ב על עניני המשכן שיתין בתכלית השלימות על מכונו. ועי"ל פי' מ"ש בתיקונים ד' בגדי לבן הם ד"א הויה וד' בגדי זהב הם ד"א אדנ שהם היכל להויה והנה ציץ א' נגד מצפת י' מעיל ד' נגד אבנט ה חשן נ נגד כתונת ו אפוד י' נגד מכנסים ה' תרי חשן ואפוד נגד נ"י שהם היכל לו"ה שהוא יחוד זו"נ קובה"ו כי חשן רומז ת"ת חשן המשפט עמידא דאמצעיתא והוא נגד הלב ת"ת גופא אפוד נגד שכינה הקדושה כמ"ש ברקאנטי, ע"כ לא יזח החשן מעל האפוד וכן נרמז אפוד לבד גי' הויה אדנ ורומז יחוד הנ"ל עם החשן כי לא יזח החשן מעל האפוד תמיד ויש לרמוז באות ב עפמ"ש בפרד"ס צורת ב' דו כי הם דו פרצופין ת"ת מלכות ועליהם נאמר דו פרצופין נבראו והם ד"ו ביחד עכ"ל הרי ב' רומז ד"ו פרצופין שהם חושן ואפוד ורומז שלא יפרדו זמ"ז לעולם כי הם תמיד ביחד. וכן רומז במ"ש בסה"ק במצוה זו לרמוז אם אין יראת אין חכמה ואם אין חכמה אין יראה כי יראת הוא אפוד חכמה חשן. ונרמז באות ב ב' רומז חכמה בי מבראשית וכן בית רומז יראה ביתו זו אשה יראת ה' הרי שניהם יחד וכן מצינו שצריכה יראתו להיות קודם לחכמתו וכן נרמז תמיד בתורה קודם האפוד לחושן בין בציווי בין במעשה ואף שהחושן קודם במעלה והבן. וכן באות ב' צורת דו הדלת קודם לו' כי יראה קודם לחכמה ודו"ק: קא א שלא לקרוע המעיל וה"ה שאר בגדי כהונה שנאמר לא יקרע. בחינוך כ' כי הקריעה היא גנאי והשחתת ואף כי בשולי הבגד נתרחקנו מן הדבר והזהרנו עליו כדי שילבישהו הלובשו באימה וביראה, ובנחת שירא מלקרוע ומלהשחיתו עכ"ד. ובשל"ה כ' בשם הרקאנטי לפי שהשטן מתקנא בו ואוחז שם כדרך הנלחמים זב"ז לפיכך לא יקרע עכ"ל. והנה יש להקשות לדברי החינוך מפני מה נאמר הלאו הזה גבי מעיל דוקא ולא בשאר בגדי כהונה דבכולן שייך לאו הזה כמ"ש הרמב"ם. גם השל"ה בשם רקאנטי אינו מובן כלל מ"ש שהשטן מתקנא בו ונלחמים בו. וי"ל דבשל"ה כ' בבגדי כהונה דאהרן הוא תיקון חטא אדה"ר שע"י זוהמת הנחש נתחלף לו כתנות עור בעד אור ונעשה זר לכהונה ואח"כ על ידי שמן המשחה ובגדי כהונה נתקרב לכהונה ולבש ב"כ כתנות אור ומשה שימש בחלוק לבן שמשה מיום הולדו נעשה אור שנתמלא הבית אורה ולא הי' מעולם זר [שלא טעה בעגל] ע"כ אליו למעט את אהרן ע"כ ובזה י"ל הגמרא ע"ז דף ל"ד במה שימש משה בז' ימי מלואים בחלוק לבן שאין בו אימרא עכ"ד ויש להבין מהו ענין חלוק לבן ומה נ"מ אם יש אמרא או לא. אך י"ל דהנה כתיב והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה אורג כפי תחרא יהיה לו לא יקרע ודרשו רשומות אמרו לפיו סביב מעשה אורג ר"ת סמאל תחרא יהי' לו לא יקרע ר"ת לילית הרי הם נאחזים שם עם זאת נאמר לא יקרע כי שפה יהיה לפיו שפ"ה גי' שכינה שהשכינה שם לכן אין להם שליטה בד' קליפות שלהם ח"ו. וזהו והי' פ"י ראש"ו ר"ל השכינה שנקראת ראש שפה גי' שכינה יהיה לפיו סביב לכן לא יקרע בחי' הקדושה על ידי החיצונים הנאחזים וזה שכ' בשל"ה מפני שהשטן מתקנא בו ואחוז שם כדרך הנלחמים זב"ז כי שם נרמזים סם לילית אמנם שפ"ה לפיו והי' פי ראשו בתוכו שהוא השכינה. אך זה דוקא נרמז במעיל שמכפר על לה"ר כטעם ונשמע קולו בבואו אל הקודש כי התיקון לה"ר הוא ע"י לימוד תורה. והנה זהו פרי הנחש שדיבר לה"ר ועי"כ גרם ג' עבירות ע"ז ג"ע ש"ד ר"ל. לכן ארז"ל ירושלמי אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לו לעולם הבא ע"ז ג"ע ש"ד ולה"ר כנגד כולם כי לה"ר הוא הגורם מאז לכולם שננו לשונם כמו נחש ובקדושה תלמוד תורה כנגד כולם. לכן מתקנא בו השטן שהוא הנחש ואחוז שם בר"ת כדרך הנלחמים לכן שפה יהיה לפיו לא יקרע ח"ו. והנה זה היה בבגדי כהונה של אהרן שנעשה זר ואבד כתנות אור על ידי הנחש לכן צריך לזה התקנה משא"כ משה שימש בחלוק לבן היינו בחי' כתנות אור שלא הי' בו ענין זרות מפגם זוהמת הנחש לכן א"צ לאמרא סביב שהוא שפ"ה הנ"ל. ויש לרמוז ענין זה בא' עד"ש בשל"ה העולם נברא באמת כנרמז בראשית ברא אלקים ס"ת אמת ונרגן מפריד אלוף בהוצאות דיבת שקר נפרד א' מאמת ונעשה מ"ת ר"ל וכן א' מאד"ם ונעשה דם ונסלק א' מן כתנות אור ונעשת עור עכ"ד הק' והנה על ידי בגדי כתונת חזר א' למקומה שנעשה בחי' כתנות אור ונתקן פגם הנחש ונעשה אמת אדם אור ג' אלפין וזהו הנרמז מצוה זו דבגדי כהונה שלא יקרע ח"ו בחי' א ע"י כת הנחש כנ"ל וכטעם שפ"ה יהיה לפיו סביב. ועוד י"ל דתיקון לה"ר לעסוק בתורה ונתקן ברית הלשון וממילא נתקן ברית המעור שאוחזים שם סם ולילית להכשיל ח"ו בפגם הברית ונרמז באות א שהוא רומז תורה כמ"ש באודר"ע