דרך חוקיך מט

שבהם לכן אסור להושיב בא"י מן שורש ע' אומות ולהרמב"ם אסור אף בשאר אומות חוץ מז"ע שכולם משרשם וכנ"ל. ונרמז בע' של ממע"ל ע' נפש לבית יעקב שהם ממעל שורשם בשמים ממעל: צה ל לבנות משכן ובית המקדש עזרה היכל ואולם וק"ק ולהושיב שם כלי שרת ושלחן ארון מגורה שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. בחינוך כ' דענין בנין בית המקדש לה' ועשותינו בה קרבנות אינו אלא להכין לבבינו לעבודתו ית"ש לא שהוא צריך לשבת בבית כמ"ש איזה בית אשר תבנו לי כה אמר ה' השמים כסאי כו' אלא להכשיר גופתינו כי הגופות יתפעלו ויוכשרו ע"י הפעולות ובהיות הפעולות הטובות מחשבות הלב מתטהרות מתלבנות מזדככות ע"כ צונו לקבוע מקים שיהי' טהור ונקי לטהר שם הפעולות הטובות מחשבות ב"א ולתקן לבבם אליו בו והש"י בחר אותו המקום אולי מהיות אמצעות העולם והאמצעות נבחר מהקצוות או מן הטעם שהשי"ת יודע כו' וטעם הזה נכון גם לענין הקרבנות והכלים הלא אמרתי כי עקרי הלבבות תלוי אחרי הפעולות עכת"ד. ובספרא כ' תיקון ישראל בחטא העגל בהושיב שכינתו בתוכם כמ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם וזה עם תבנית המשכן וכליו ומשרתיו ובהרחיק כל מיני טומאה ולא באופן אחר כאומרו ככל אשר אני מראה אותך ועם כ"ז אמר הש"י השוכן אתם בתוך טמאותם. עכ"ד והרמב"ן כ' וסוד המשכן והמקדש הוא שיהי' הכבוד אשר שכן על הר סיני שוכן עליו בנסתר יהי' במשכן תמיד עם ישראל ובבוא משה הי' אליו הדבור הנדבר לו בהר סיני ע"כ. והבחיי כ' המשכן וכליו הכל ציורים גופנים להתבונן בהם צורות רוחניות עליונות דוגמא להם ובכלל הענינים הנכללים הוא מה שתמצא המשכן על ג"ח כנגד המציאות שנחלק לג"ח הראש נגד ק"ק והלב נגד הקודש ומבטן ואילך נגד חצר הקודש ע"כ. ובשל"ה כ' במ"ז הש"י אין לו גבול ותכלית ומכוחו הגדול בלי גבול המציא גבול דהיינו העולמות יש מאין וכביכול צמצם בעצמו להמציא גבול כי מלא כל הארץ כבודו הוא בתוכם ומקיף אותם מבלי סוף וגילוי כבודו בכל הנמצאים הוא צמצום וכן צוה לעשות משכן בציור כל העולמות ואז הקדושה המתפשטות בכל העולמות הוא מצומצמת והמשכן הוא כמו מרכז הכולל כל העיגול כן המשכן תוכיות ולב כל העולמות כולל כולם וצמצם הקב"ה שכינתו שם בין שני בדי הארון עכ"ל. ויש לרמוז באות ל שהוא רומז ל"ב כמ"ש באודר"ע למד ל"ב מבין דעת. וכן ל' באמצע א"ב כמו ל"ב בגוף האדם והוא מלך באברים ורווח מ"ש בחינוך שע"י מקום המובחר למקדש ולקרבנות יפעל לטהר לבבינו אליו גם מ"ש כי הש"י בחר באמצעות שהוא אמצע העולם וכן ל' אמצעי בא"ב והוא בחי' ל"ב. וכן נרמז עפמ"ש והיה עיני ולבי שם בביהמ"ק כי הקב"ה הוא לב העולם חיות כולם שנאמר צור לבבי וחלקי. וכן ביהמ"ק לב וחיות כ"ע וע"י הקרבנות נקשרים כולם למעלה למעלה עד א"ס ב"ה. וכן לפמ"ש בשל"ה הנ"ל וז"ל כן המשכן תוכיות ולב כ"ע כולם כי המשכן הוא ציור כולם הרי נרמז הכל בלמד שהוא לב וז"ש מאת כ"א אשר ידבנו לב"ו. וכן ובל"ב כל חכם לב נתתי חכמה וכן ולהורות נתן בלבו כי כל ענין המשכן הוא לטהר הלב. וכ' באודר"ע באות ל' מלמד ששקול הלב נגד כל האברים עינים הלב רואה וכן אזנים וכל האברים ע"ש שחושב כל האברים והחושים באדם ובלב וכן הוא במשכן. וארז"ל יודע הי' בצלאל לצרף האותיות שנבראו בהם שמים וארץ. והוא כי המשכן הוא בציור כולם כנ"ל לתת חיות לכ"ע ע"י המשכן וכן נרמז ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת אות למד רומז ל"ב מבין דע"ת כי הלב מבין ועוד יש לרמז ל' הוא מגדל הפורח באויר והוא המשכן ומקדש כמגדל דוד מכוון נגד ביהמ"ק שלמעלה וזהו הנרמז בל' מן ממע"ל: ואשר צו ו שלא להוציא בדי הארון חוץ לטבעות הארון, לעולם שנאמר בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסירו ממנו. בחינוך כ' שהארון משכן התורה ונתחייבנו לנהוג בה כל כבוד ע"כ נצטוינו לבל נסיר בדי הארון ממנו פן נצטרך לצאת עם הארון במהירות ומתוך החפזון לא נבדקם יפה אם הם חזקות כראוי ושמא יפול מידם. אבל בהיותם בו מוכנים לעולם נעשה אותם חזקים ועוד ט"א שכל צורת המשכן רומז ענינים עליונים ורצה האל ב"ה שלא תפסד אותו צורה אפי' לשעה ע"כ. והנה לטעם א' משום כבוד תורה נרמז באות ו' רומז לוחות ארכן ו' ורחבן ו' ולטעם ב' דצורת המשכן רומז ענינים עליונים הוא לפי מ"ש בסה"ק במשכן הי' כל צורת אברים של אדם לב עינים אזנים כו' והוא צלם אדם עליון כביכול ונרמז באות ו' דהוא בתפארת אד"ם שם מ"ה ב"ה אדם יושב על כסא כבוד מקום מקדשינו לכן אין לפחות הצורה הזאת. ועי"ל עד"ש בס' רזא מהימנא ו' במילוי הוא וו כזה רומז שני בדי ארון גם ו' צורת בד וכן ו' גי' בד: ונרמז במילוי כזה וא"ו א' שבאמצע וא"ו רומז ארון שכינתא