דרך חוקיך מח

תבשל גדי בחלב אמו: בחי' כ' כענין שכתבתי באזהרת הכישוף כי יש דברים שנאסר לנו תערובתן בסיבת הענין שאמרנו שם ואפשר שאיסור בישול בב"ח ג"כ מן היסוד הזה וראי' לזה שבא האיסור בבשול לבד אף שלא נאכלנו והרמב"ם ז"ל כ' כי יש עע"ז ועבדוהו במעשה תערובות בב"ח לכן הרחיקה התורה אותנו מזה עכ"ד. והאברבנאל כ' להסיר מדת אכזריות כענין או"ב וגם הוא מזון בלתי נאות כי החלב יתבשל מהר ואינו כן הבשר עכ"ד והכלי יקר כ' כי מן הדם נולד העובר והיינו מדם הנקבה והוא הבשר ואח"כ הדם נעכר ונעשה חלב וכבר נתפרדו למיניהם והדם נתבשל בראשונה ונעשה עובר. ואח"כ נעשה מן המותר חלב שנתבשל אח"כ ואחר שנתפרדו אין ראוי לערבם שנית ע"ש ובשל"ה כ' ג"כ בסוד כלאים שמערב כוחות עליונים כי הבשר שהוא אדום רומז לדין והחלב מצד הרחמים ע"כ. וז"ל זוה"ק משפטים קכ"ה ת"ח אמא אתאחדא להו לעילא לסטרא דא ולסטרא דא [היינו העובר והחלב. לדין ולרחמים כנודע] ותרין אינון חדא לימינא וחדא לשמאלא כו' אימתי אתאחדן בה בשעתא דההיא אם ינקא מסט"א ומקדשא אסתאב וחויא תקיפא שארא לאתגלאה כדין גדיא ינקא מחלבא דאומי' ודינין מתערין כו' בג"כ לא ייכול בב"ח כל זרעא קדישא כו' דכל מאן דאכיל ההיא מיכלא דאתחבר כחדא כו'. ארבעין יומין אתחזי גדיא מקלסא לגבי אינון דלעילא וסייעתא מסאבא מתקרבין בהדי' כו' ע"כ. ובלק"ת מכשפה ל"ת עם לא תבשל גדי בחלב אמו חד טעמא להם כי י"ס דנוגה בהם סוד הכשפים כו' והנה ב' מוחין חו"ב דז"א דנוגה נקראים עזא ועזאל ושניהם נק' לעזאזל לכן העזים הם דין חזק וז"ס גדי יונק מחלב אמו כו' הרי מדבריהם הקדושים דהוא ענין כישוף והוא דרגא דמותא. וזה יש לרמוז במ שנצטרפה לו"ת ע"י ההוא חויא תקיפא סוד הנחש כמ"ש בזו"ח אינה שהבאתי לעיל סי' פ"ט והוא מ' של מפרי"ו. לכן א' יומין אתחזיא גדיא מקלסא כי שלטה בו מ' הנ"ל של ההוא חויא. ועוד י"ל עפמ"ש באודר"ע מ' אומרת מלכותך מלכות כל עולמים לרמוז דאסור לשנות מלכותו והנהגתו במלכותו אשר ברא הכל על סדר הראוי ומזגם כולם על צד הקדושה והרחמים והמשנה פוגם בסדר מלכותו. אשר מלכותו בכל משלה ואתה מחיה את כולם ע"י ההוא נהירו דקיק. אמנם אסור לערב הכוחות להכחיש פמליא ש"מ כביכול כי יבואו זרים לינק מהקדושה ביותר מהראוי ואז יהי' רע לו ולכל העולם ח"ו: צג מ שלא לכרות ברית עם ז' אומות שנאמר לא תכרות להם ולאלהיהם ברית. בחי' כ' כדי לעקור ע"ז מהעולם ואלו הז"ע היו עיקר של ע"ז ויסודה הראשון ע"כ נעקרו מארצינו ונצטוינו לאבד זכרם אא"כ ימשכו ידיהם מע"ז עכ"ד. וי"ל שנרמז זה הענין במ' פתוחה לפמ"ש בזו"ח שיר מ"פ רזא דנוקבא אשת חיל וע"ד כל ספרא דמשלי תושבחתא דההוא אשת חיל ולאסתמרא מאשה רעה כד"א לשמרך מאשה זרה ולאתקרבא לאשת חיל בפולחנא וע"ד מ' רברבא בריש ספרא עכ"ל: הרי רומז מפ' להשמר מאשה זרה דהוא ע"ז ומטעם זה אסור לכרות ברית לז' עממין ולהתקרב לאשת חיל רזא דמ' פתוחה שלימתא: ותו"ד אוצה"ח מביא זוה"ק תאנא מ' לא כליל בגווי' אות אחרא בג"כ מ"פ מ"ס מ"פ דהוא כד אתחבר עמה פתוחה לבעלה לקבל השפע ומתקשרין צדיק וצדק ותם נק' ברית זכור ושמור אקרי ברית וכולא מלה חד לאתר חד ודא אקרי ברית ולכן מושכת המ"ם (ר"ל כזה מם] לסתום אורה שמקבלת בעת פתיחתה והיתה לה' המלוכה ואין עמו אל נכר עכת"ד הרי נרמז במ"פ שלא לקבל ברית אחרים ח"ו וזה נרמז במ' של ממעל הרומז מלך עליון כי מ' הוא מלך ואין עמו זרים: צד ע שלא להושיב עכו"ם בא"י שנאמר לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי. בחינוך כ' כמ"ש בתורה הטעם שלא נלמד בכפירתם ח"ו. וי"ל מל"ת זו באות ע' הרומז עון כמ"ש בזהר והנה עון מלא עין וו נון גי' רמ"ח שהחטא ע"ז הוא בכל רמ"ח אברים ר"ל שכולו נשקע בסט"א ויל"ע דהנה בארץ ישראל כתיב עינ"י ה"א בה ור"ל שהוא מושגח ע"י עיני השגחת הש"י בכבודו ובעצמו לא ע"י שום שר וממוצע זולתו כמו שיש בארצות הגוים שרים המשגיחים עליהם. לכן פקד הש"י בל נושיב בא"י עכו"ם ונכרים פן יסירו השגחתו ית"ש מעלינו ע"י עונותם ויחללו קדושת הארץ בטומאותם ועי"כ יגרמו להחטיא גם אותנו בהסרת שכינתו הק' בעצם. ונרמז ע' עי"ן ה' אל יראיו. ועוד י"ל באות ע' דהנה ז' עממין שהם הכנעני החתי האמורי חוי יבוסי פריזי גרגשי המה ז' מדות חג"ת נהי"ם זי"ב דקליפה וכ"א כלול מיוד הרי ע' שהם שבעים אומות שכולם נכללים באותם ז' עממין. והנה הם השרישו כח טומאתם בא"י מקודם שהי' שלהם וצוה הש"י לגרשם ושלא להחיותם כל נשמה כדי שלא יחזור טומאה הישנה להיות חוזר וניעור ונתן ארצם לנחלה לזרע יעקב שהם סוד שבעים נפש לב"י משורש האחדות והקדושה להעלות הארץ הקדושה לשרשה בקודש בזי"ב חג"ת נהי"ם דקדושה עם המדות טובות