דרך חוקיך מז

וכן לקמן בפ' ראת מבאר החינוך גם מצות זו דחגיגה שכן דרכו בקודש לבאר כ"פ. ומ"ש במשנה למלך שם וזה פשוט למעיין ברמב"ם הנה גם החינוך מכוונים דבריו עם הרמב"ם וכנ"ל: פט מ שלא לשחוט הפסח ועדיין החמץ קיים ברשותנו שנאמר לא תשחט על חמץ דם זבחי. בחי' כ' לפי שקביעת זמן בכל דבר הוא קיום עשייתן לכן בקרבן הזה שהוא דבר גדול בענין הדת צוה הש"י שנעשה. עניינינו בסדר ובקביעות זמן ע"כ נזהרנו להשבית החמץ הנמאס לשעתו ואח"כ לעשות הפסח שהוא התחלת שמחת המועד הטוב עכת"ד. ויש לתת טעם לדה"ק כענין הנאמר סור מרע קודם ואח"כ ועשה טוב כי קודם צריך להשליך הרע ואח"כ יוכל לעשות הטוב כי כל מע"ט שעושה בעוד הרע בקרבו אינם עולים לרצון וכמ"ש נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים: והנה כן החמץ רומז על יצה"ר החומץ ומעול והוא שאור שבעיסה כמ"ש בסה"ק והפסח רומז על קנין הקדושה והדבקות להש"י כנודע לכן צריכים לבער הרע מקודם ואח"כ נוכל לקנות הקדושה והטוב. והנה בשם הוי"ה ב"ה נרמז ענין הזה כי י"ה מצטרף עם שמי גי' שס"ה מל"ת אשר נזהרנו מהם לסור מרע ואותיות ו"ה מצטרפים אל זכר"י גי' רמ"ח מ"ע שנתנו לנו לקיים ולעשות: הרי בשם הוי"ה ב"ה הרמז סור מרע קודם ואח"כ וע"ט והוא כרמוז במל"ת זו ודוק. וכן רומז אות מ צורת כ"ו כמ"ש בסה"ק והוא גי' ג"כ שם הוי"ה ב"ה ורומז ג"כ כזה כי אות כ' רומז מל"ת שהוא בחי' נוקבא וכן כ' הוא רומז נוק' קדישא הכופפת רגליו כמ"ש במאו"א באות כ' ואות ו' רומז ת"ת בחי' מ"ע הרי ג"כ רומז מל"ת קודם ואחר כך מ"ע והוא ביעור חמץ ואח"כ קיום מ"ע דפסח ועי"ל מ' רומז מו"ת כמ"ש בז"ח איכה שהנחש גרם להתחבר מ' של מ"פריו אל ות' של ותאכ"ל והנה זה נעשה ע"י ע"ץ הדע"ת שרומז גי' חמץ שאר כמ"ש בסה"ק. הרי חמץ דרגא דמו"ת אות מ' והפסח רומז פה ס"ח גי' חיים לכן צריכין לבער קודם המו"ת דחמץ ואח"כ נתדבק בחיים פה ס"ח מ' דאמ"ש החכמה תחי': צ י שלא להלין אמורי פסח וה"ה אמורי כל הזבחים עד הבקר שנאמר ולא ילין החלב חגי עד בקר. בחי' כי הקרבן ראוי להקריבו בזמנו והמעביר המועד נראה כמשליך הדבר אחרי גיוו ואינו מתעורר בכוונתו אל העבודה יפה עכת"ד. ונראה בכוונתו הק' עפמ"ש בפרד"ס סדר זמנים הם תו"מ ומפני שקדמו במחשבה תחלה ארז"ל שהי' סדר זמנים קודם עכ"ד הרי דסדר זמנים הם בחי' מחשבה לכן המשנה זמן משנה הכוונה] הנכונה ודו"ק. ולפ"ז נרמז מ"ז באות י' שהוא ע"ש המחשבה כמ"ש רש"י ז"ל ביו"ד דאז "ישיר שרומז מחשבה וע"ל במצות נותר מ"ש שם. ועי"ל דאם האמורים נעשו נותר הוא עיבור צורת דהיינו שסר ממנו צורה הקדושה והטהרה ונשאר החומר שהוא נותר משיורי מלכין קדמאין שהאורות נסתלקו מהם ונשאר הפסולת לכן צריכים לשרפו. ונרמז באות י שהוא בחי' צורה שכל הצורת נצטיירים ממנה וכן י' הוא חכמה שהוא קודש הרי י' צורת קודש. הרי נרמז ביוד שלל לגרום עיבור צורה לקודש: צא ם להביא בכורים לביהמ"ק מן ז' מינים שנאמר ראשית בכורי אדמתך תביא בית י"א. בחינוך שרצה הקב"ה להשריש בלבבינו אמונה שהוא ית' ראשית ואין ראשית לראשיתו ונדע כי מאתו כל הברכות ע"כ צונו להביא בית ה' למשרת ביתו ראשית הפרי עכ"ד. וכ' בסה"ק עוד דע"י הבכורים מפריד ממנו זוהמת הנחש וחוסם התאוה ממנו וסוגר כח המתאוה מן הפירות המתבכרים בראשונה אשר זה כמה חכתה נפשו לאוכלם ובעודו בכפו יבלעם איש והוא שומר אותם להביאם לביהמ"ק אל כהן וזהו הטעם לעיטור בכורים מפירות היפים כדי שיהי' כבישת היצר היותר גדול. ונרמז זה במם סתומת כמ"ש באודר"ע ם רומז מלך סותם וי"ל שסותם התאות שהם בכורי אדמתך בחי' חומר ולהביאם בית ה' אלקיך כנ"ל להפריד ממנו כח החומרי של נחש ולתקן ולברר ז"מ אדום אדמתך להביאם בית י"א. ועי"ל עפמ"ש בתיקונים תיקון י"ד בראשית עלה אתמר ראשית בכורי אדמתך תביא בית י"א ושכינתי' מתמן אתקריאת ביכורה כו' ובג"ד ראשית בכורי אדמת"ך וכ' ע"ז בכסא מלך נלע"ד ראשית בכורי אדמתך ר"ת אב"ר שהוא אות ברית קודש תביא בית י"א בתוך יסוד דמל"כ כו' וס"ת בית ה' אלקיך שם תכ"ה שאותיות הקודמות שלו שד"י יסוד דנוקבא הנקרא בית י"א של זעיר עכ"ל הק' ולפ"ד יש לרמוז באות ם סתומה שהוא צורת ב' דלתין שהם ב' דלתות שביסוד דנוקבא הנקרא מתמן ביכורה כנ"ל ועיין שער הירח וה' יכפר. ויש רמז טוב מצוה זו במספר צ"א למנין המצות הרומז יחוד יאהדונה"י שהוא יחוד בי"ת הוי"ה אלקיך היכלא דילי' כביכול וגם ביסוד זעיר כלי אמצעי שבו הוא יאהדונה"י וה' יכפר: ממעל צב מ שלא לבשל בשר בחלב שנאמר לא