דרך חוקיך מד

דאנת ידעת בי' בלחודך וכן דרשו רז"ל דמיירי שראה באחד שעבר עברה דאז מותר לשנאותו אעפ"כ עזוב תעזוב עמו הרי מצוה זו להטיב עם הרעים אף שאינו כדאי במתנת חנם כהוראות מ' פתוחת כנ"ל. ועוד י"ל עפמ"ש בעטרת צבי מ צורתה נ"ו ונרמז נ רומז סוכת דוד הנופלת בגלותא נון דאשרי כמ"ש בגמ' ובאודר"ע. ו' רומז משיח ב"ד כמ"ש בזוהר משפטים קט"ו ע"א הקם ו' עילאה משיח ראשון תקים עמו עם ו' תנינא דא צדיק [שהוא משיח ב"י] והוא יקים אות נ' דנפלת בגלותא סוכת דוד ויפרוק ממנה משא עול גלויות ושעבוד מלכות הרי נ"ו וכן רמוז בצורת מ כאלו נמשך משא נ' אל ו' והבן: פא ו שלא להטות משפט רשע מחמת רשעתו שנאמר לא תטה משפט אביונך בריבו. בחינוך כ' שווי הדין בכל דבר מושכל ראשון הוא. עכ"ד והוא עפמש"ל דהדין צריך להוציאו לאמתו בלי שום שינוי ויש לרמז באות ו' שהוא רומז אמת ליעקב. וגם ו' רומז משפט עמידא דאמצעיתא שהוא ג"כ בחי' ת"ת משפט לאלקי יעקב ורומז שצריך להיות משפט אמת בלי שום נטויה גם נאמר משפט אחד יהיה לכם ודרשו רז"ל משפט השוה לכולכם. ונרמז באות וא"ו כזה גי' אח"ד הרי משפט אחד. גם נרמז ו"ו אינו מקבל תמורה ושינוי שאם יהפכה יהי' ג"כ ו' וכן מילואה הוא ג"כ ו"ו ולא נרגש בה אות אחר ואין שינוי גם בהברתה והכל רומז אל השיווי בכל צד. וזהו נרמז בו מן לא תעשה לך כו' וכל תמונ"ה שהוא איזה תמונה אחרת בדין תוה"ק שהוא בחי' ע"ז וחילוף ח"ו בדין תוה"ק: פב נ שלא לחתוך הדין כאומד הדעת רק בראי' בעינים ממש שנאמר ונקי וצדיק אל תהרג. בחי' כ' טמ"ז שאם באנו לשפוט הדין באפשרות הקרוב לפעמים ישפוט הדעת אף באפשרות הרחוק שהוא קרוב לאמת ולא ודאי ונבא להרג נפשות חנם כי יש לאפשרות רוחב גדול לכן סבר הש"י השער הזה שלא להרוג רק בעליל לעינים עכ"ד. ויש לרמוז טמ"ז באות ג' הרומז נאמ"ן גוזר נאמ"ן מקיים כמ"ש באודר"ע. והוא טמ"ז שאף אם ראינו שרץ א' אחר חבירו וחרבו שלופה בידו למערה א' ומצינו אח"כ הנרדף הרוג וביד הרודף החרב מגואלה בדם א"כ בודאי זה הורגו אעפ"כ גזר הנאמן גוזר הבורא ב"ה שלא להרגו כדי שעי"כ יתקיים הדת על תילה תמיד ויקוים והצילו העדה. וזהו נאמן מקיים הדת שלא יצא משפט מעוקל בדת גם כדי לקיים נפש מישראל. ונרמז עוד באות נ' עפמ"ש באודר"ע שהנ' אמרה שבי אתה נותן נשמה לבריות ונרמז בזה שאין להאביד נשמה מהר והוא ע"ד שכתבתי במצוה הקודמת כי הש"י חפץ חיים אך צוה לבער הרע כדי להטיב לו לעוה"ב לנשמתו. אמנם אם לא ראו עדים בעליל לעינים כדת תוה"ק אין לו משפט מות בעוה"ז ועם זאת יתוקן עונו ע"י תשובה ומע"ט כמו אם לא הי' עדים בדבר לגמרי דאז מועיל תשובה לכפרת עונו ולהחיות נשמתו לעוה"ב. ובזה יונח מ"ש במצוה זו ונקי וצדיק אל תהרג דיקשה מדוע יקרא עוד צדיק בשלמא נקי משום שהוא נקי מחטא ע"פ התורה אך דכל ישראל יוכל להיות צדיק ע"י תשובת אם הוא נקי על פי התורה ויוכל לסגל לנשמתו מע"ט להיות צדיק מעיקרו כמ"ש רז"ל המקדש את האשה ע"מ שאני צדיק גמור מקודשת שמא עשה תשובה: פג ה שלא יקח הדיין שחד שנאמר ושוחד לא תקח. בחינוך כ' ואף אם ידון הדין לאמתו אסור ליקח שחד מפני ההרגל שיבוא לפעמים לדון דין שקר ואפי' שוחד דברים אסור לקבל אלא יראה עצמו כאלו אינו משים אל לבו כלל לאלו הדברים אם יכבדוהו או לא עכ"ד: ויש לרמוז מ"ז באות ה מתמונ"ה דאות ה רומז מלכות שמים דינא דמלכותא כמ"ש בפרד"ס אות ה רומז ירח כחצי גורן עגולה בצורת ד שבה ובאמצע החצי גרן שהם הסנהדרין האב ב"ד יושב והוא ו' קטנה שבדלת והכל נרמז במלכות כי הוא מוצא הדין עכ"ל ונרמז כי אסור לעשות בדין איזה תמונה אחרת מלבד הדין אמת דשם בדינא דמ"ש נאמר אשר לא יקח שחד בדין שלמעלה. ועוי"ל אות ה' אתא קלילא דלית בה מששותא כלל כלומר שאינו מקבל שום ישות וממשות רק כפי הניתן לה מספירות עליונות הפועלות ע"י כי לית לה מגרמא כלום רק הדין דין אמת. ועוד יש לרמוז בדרכי תורה ועבודת ה' שלא לחשוב ח"ו שום פניה ומחשבת חוץ או לשם ממון וכבוד המדומה שהוא תמונת כל כמ"ש בחו"ה אשר לחנף אין תכלית לנעבדיו. שהוא מקבל שחד בעבודתו לשם זרים ח"ו. וצריך האדם להזהר מאוד משחד כזה ח"ו שהוא ע"ז ותמונה וצריך לייחד כל מעשיו להש"י לבדו. ונרמז באות ה' עד"ש האריז"ל בכוונת תורה לשמה לשם ה'. והיינו לאקמא שכינתא מעפרא ה' תתאה ואם זוכה לכוין כן בתורה ותפלה לא יירא מן שחד היצה"ר והבליו לשם ממון וכבוד וכדומה כי במקום שיש יחוד קוב"הו אין שטן ופגע רע וכן יש לרמוז עפמ"ש בסי' חסידים. אם יעלה