דרך חוקיך לז

באות ר' המורה שלום כמ"ש בס' המליך אות ר' בשלום. ויש לרמוז עוד באות ר' הרומז ומאתים לנוטרים את פריו. ועד"ש הרמ"ע מאמר חקור דין ח"א פ"ג על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כו' תמיד לא יחשו המה נושא שכר והשוכר שהם תרין ריעים דלעילא נישא שכיר דא י' כטעם יש שכר. והשוכר סוד ה שוכר פועלים ועומד עליהם. המזכירים את ה' אל דמי לכם על שומר חנם דא י' נטיר נוקבי' מפגם פורקי עול חנם מהמצות והשואל דא ה עני ואביון כדוד מלך ישראל המבקש מרבו פרס לכל ב"י לכך נאמר ואל תתנו דמי לו שהוא תלוי בדעת אחרים עכ"ל ואכ"מ לבאר דבריו הק' ועיין בחבורי תורת לקח פ' משפטים נמצא שומר חנם נגד אות ו והוא נק' עץ חיים וצריך לשמירה יתירה לפריו וכן הוא שומר הנוקבא תמיד. ונרמז באות ריש מלא עדש"כ בעטרת צבי באות ר' הסתלקות היסוד ר"ל שנסתלק מן ד ציר הדלת ונעשה ר' אל אחר ובהתקשרותה למטה ועולה למעלה נסמך אל ר' אותיות י"ש כו' ואותיות יש מורים כי נשלח לה יסוד מחו"ב דלעילא להעלותה עכ"ד בקיצור נמצא יש בריש מלא בחי' היסוד להשלים ציר הדלת לשמרה מן החיצונים וזהו המליך אית ר' בשלו"ם בחי' היסוד שלום השומר דלתי ישראל והוא שומר חנ"ם היינו מן הקליפות שנקראים חנם כנודע: נח י לדון דין טוען ונטען שנאמר אשר יאמר כי הוא זה. בחינוך כ' וזאת א' מן המצות שנצטוו עליה כל בני עולם בכללם לפי שא"א לישוב העולם זולתה עכ"ד. ר"ל שגם בני נח מצווים על הדינים. לפי שהוא קיום עולם כמ"ש התנא על ג' דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום. וי"ל דעיקר הקיום הוא על הדינים בין א' לרעהו דאל"כ איש את רעהו חיים בלעו. אמנם יש דין הבנוי על יסוד שקר ח"ו דהיינו אם הדיין הוא רמאי ולוקח שוחד ואז אין שלום אח"כ כי יחרה אף המתחיב לחנם אמנם בהיות הדין אמת ע"י דיין צדק ואיש אמת ועדים כשרים אז יבוא אח"כ שלום. וזהו על הדין ואידך פרישא המה כי דין הוא תור"ה שהוא תורת אמ"ת וכל נתיבותיה שלום הרי בדין נכללו כולם. ויש לרמוז זה באות י' מלא יו"ד. י' רומז שלום י' דפינחס שהוא ברית שלום כמ"ש בזוה"ק. ו' רומז אמת ליעקב כנודע ד' רומז ד ד"ן כמ"ש באודר"ע הרי דין אמת שלום. ועוד י"ל באות י' הרומז חכמה ומחשבה. עד"ש רז"ל הרוצה להחכים יעסוק בדיני ממונות כי הוא מקצוע לחכמה. גם הדיין צריך לחשוב להשכיל בתבונה ולחשוב מחשבות לעמוד על טענות בע"ד והעדים ולעמוד על דין תוה"ק בחכמה. ונרמז זה באות י' מאחרים שגם להם ניתנה המצוה הזאת לדון בין איש לרעהו באמת כפי הערכאות וע"י כן יתווך השלום: נט ם לדון דין גושא שכיר ושוכר שנאמר כי יתן איש אל רעהו המור או שור וכו'. הנה לפי שקבלו הנאה מהבעלים והבעלים מהם לכן חייבים בגנבה ואבדה ופטורים באונס שבירה ומתה אך צריכים לשמירה מעילה מן גוא"ב. וזה הנרמז במ"ס שהוא ב' דלתות סגורים זב"ז רומז שמירה מעולה וב' חותמת. וכן כביכול נרמז באות ם ב' חותמות המלכות ע"י הבינה חותם תוך חותם. וכן נרמז לפמ"ש הרמ"ע והשל"ה דנושא שכיר ושוכר הם נגד אותיות י"ה. שבהם נחתמו שבטי י"ה לאות כי לא שלטו מבחי' הסט"א בחותמיהם ונשיהם ח"ו שהם י' דאיש וה' דאשה. הנחתמים בשמירה מן הגנבים שהם הקליפות ר"ל ומן בחי' אבדה כטעם הצדיק אבד ר"ל. ונרמז בם סוד השמירה והחותם ב' דלתות ואם לא שמרו כראוי חייבים המה כי פגמו בחותם הקדוש. אבל באונס פטורים. כי לזה אין מועיל שמירה. ועוד יש לרמוז לפמ"ש בשל"ה ד' שומרים נגד ד' בנים ש"ח נגד חכם העובד שלא ע"מ לקבל פרס ש"ש נגד תם בח' יעקב שהי' שכיר אצל לבן. שוכר נגד שא"י לשאול נגד נח שלא ידע לשאול על דור המבול שואל נגד רשע שכל הנאה שלו עכ"ד ולפ"ז יש לרמוז כל ד' שומרים. ש"ח נרמז בר דאחרים כנ"ל. כי הוא נגד חכם ר' ראשית חכמה. נושא שכיר ושוכר שהם ת"ם ושאי"ל נגד מ"ס הרומז מאמר סתום. שאינם יודעים להעריך מאמרים בחכמה רק מאמר סתום. ונרמז בגמרא מ"ס מאמר סתום. ושואל שהוא רשע נגד ע' הרומז עון ועוד באודר"ע אות ע' רומז עשו הרשע והוא חייב אף באונסים שמאנס ב"י לעבור על המצות וכל הנאות הם שלו. וע' בחבורי תורת לקח שם הארכתי בד' שומרים עד"ה ואכ"מ: על ס ע לדון דין שואל שנאמר וכי ישאל איש כו' הנה הבאתי למעלה דברי הק' הרמ"ע שואל נגד ה' אחרונה בחי' דוד מלך ישראל המבקש פרס מרבו כעני בפתח כטעם כי עני ואביון אנכי ונרמז זה באות עין הרומז ענ"י אתוון דדין כאתוון דדין וכן כ' במאורי אור וז"ש שאלה הדרא בעינ"א. וכן ענ"י עי"ן גי' ק"ל בסוד ה"ח שניתן לה לבחי' מלכות ת"פ הוי"ה גי' עי"ן והם רק בתורת שאלה כי