דרך חוקיך לד

לתורה שהוא עונתה כנ"ל. ותפילין וציצית נקראים כסויא דשכינתא וכנודע וכן נרמז באות י' יחודא דק"ש שהוא ג"כ בכלל ענתה כנ"ל כי י' רומז יחיד בעולמו כמ"ש באודר"ע. וי"ל שא"ר כסו"ת עונ"ה גי' שמ"ע ישרא"ל "י"א הוי"ה אח"ד. הנרמז באות י' למימסר עצמו על יחודא דקוב"הו כע"ש בזוהר יתרו הנ"ל עש"ה. שכולם עולים ליחוד הש"י להעלות השכינה בכל מיני השפעות ולייחדה והבן. וי"ל שארה הוא תורה מזון הנפש כסותה הוא מצות חילוקא דרבנן ענתה הוא תפלה שיש להם עת קבוע ג"פ ביום וכן ק"ש. ונרמז באות י' הרומז חכמה אורייתא מחכמה נפקית ויוד רומז אבא יסד ברתא בחכמה יסד ארץ דהיא בחי' מלכות דשם תפלה לעני כי יעטוף לכן המסיר אזנו מתורה גם תפלתו תועבה כי מן התורה נתקנה תפלה ונרמז באות י' גם מצות עד"ש בס' יצירה המליך אות י' במעשה והמצות נקראים מעשים טובים שהם בעשי'. והוא ג"כ עולה ע"ד הנ"ל כי י' רומז על חכמה ומחשבה וסוף מעשה במחשבה תחלה לכן המצות נכללים בתורה. וכן י"ל בענין מזונות וכסות כי המחייב לתת מזונות פטור מכסות והמחייב פרנסה גם הכסות בכלל אף שהעיקר מזונות כי הכסות הוא נכלל במזונות. כמו המצות הנכללים בתורה והבן: מז ה שלא להכות אב ואם שנאמר ומכה אביו ואמו מות יומת. בחי' כ' גלוי לכל שאין להרים י"ד במי שהביאו לעוה"ז ברצון האל ועשה לו כמה טובות עכ"ל. ואומרו גלוי לכל שהוא מן האזהרות אשר השכל מחייב מצד ישוב העולם. הנרמז באות ה שנברא בה עוה"ז. ויש לרמוז ה צורת ד י הוא רומז יד. גם י' רומז אב ד' רומז אם הרי ה והמרים יד באו"א פוגם בה וכ' ברקאנטי דמיתת חנק על שהמרה פ"י ה' הרומז מה"ד וכ' ע"ז בשל"ה דלכך חונקין אותו שלא יוכל לדבר שיסתום פיו ע"כ וי"ל דהמחויב חנק פוגם בה"א אחרונה עולם הדבור והוא מלכות פה לכן נענש מדה כנ"מ לסתום פיו וזה נרמז בה אחרונה מן יהיה שהוא ה' אחרונה דלעתיד יהי"ה הוי"ה אחד והבן. וי"ל בדרך צחות מכה אביו ואמו מות יומת באות ה צורת י"ד המכה אבי"ו עם ואמ"ו כזה א' פעם ו' בפ"א יפ"מ ופ"ו ולהיפוך ופ"א אפ"ב מפ"י ופ"ו הרי תתפ"ח ועם י"ד גי' תתק"ב במספר השוה מו"ת יומ"ת: לך מח ל לדון חנק להמחויב חנק שנאמר מות יומת וסתם מיתה הוא חנק. בחינוך כ' שלולי יראת המשפט היו הורגין זא"ז ומלך במשפט יעמיד ארץ להעניש החוטאים עכ"ל. ויש לרמוז באות ל' עד"ש בתמונה ל רומז ל' מעלות שהמלכות נקנית בתם. וכן בזוה"ק בהקדמ' ל' הוא אות אמצעי מן מלך וכ' ב"ס ב"ש ל צורתה כ"ו ו' רומז לתפארת [שהוא מלך המשפט בסוד משפט לאלקי יעקב] כ' רומז כסא הרי ל רומז מלך יושב על כסאו והוא כטעם החינוך הנ"ל שמביא פסוק מלך במשפט יעמיד ארץ: ויש לרמוז פסוק הזה למיתת חנק כי חנק הוא תיקון במה שפגם בה אחרונה דהוא ארץ. ובמה שעושין בו המשפט הזה הרי יעמיד ארץ על תיקונה ע"י המשפט הזה. ועוד רומז ל' רם ה' ושפל יראה והוא עד"ש ברור לו מיתה יפה. והוא חנק היא מיתה קלה ויפה שאין חסר מגופו כלום ע"י חנק וזהו ושפל יראה לדונו במיתת חנק. ויש לרמוז בלמד צורה ומספר ומילוי כזה ל יש לה ג' צורות כ"ו גם ד"ו כמ"ש באוצר הכבוד. גם ג' ווין כמ"ש בשענ"ע הרי גי' ד"ן ומספרת ל' ומילואה למ"ד הרי דן ל ע"ד ס"ה גי' חכ"ק: מט ך לענוש החובל בחבירו חמשה דברים שנאמר וכי יריבון אנשים כו' ורפא ירפא. בחי' כ' שאם אין משפט לא יתיישבו לעולם בני אדם יחד עכ"ד. ויש לרמוז באות כף עפמ"ש בפרד"ס כף מלשון כף מאזנים כף זכות כף חובה עכ"ד. וי"ל כף פשוטה רומז עוד שנתפשטה הכף מאזנים עד למטה בעוה"ז ועי"ז מכריעין הכף כפי ראות עיני הדיינים להעניש למי שהרים יד ברעהו והי' ידו פשוטה להכות רעהו בזרוע נטויה וכף פשיטה. על איש מישראל שבו צלם אלקים כביכול ויש לרמוז עוד דהנה יד יש בו ה' אצבעות שהם נגד ה' אותיות מנצפ"ך כנודע. והם ת"ג. לכן המכה רעהו בי"ד מעורר ה"ג לכן חייב בה' דברים להמתיק הגבורות ממנו. והנה כמו שמצינו בברכה שאין פחותת מן מאה כי ברכה הוא במדה עשירית הכלולה מיוד והם ק' ברכאין. כן י"ל בבחי' דינים שבא מדינ"א דמלכותא דינים הקדושים שבמידה עשירית ג"כ כלולה מיוד. לכן החובל בחבירו עם ה"ג שביד"ו ה' דינים הם ג"כ כ"א ק' הרי ת"ק מספר ד' פשוטה דאי"ק וכן כף פשוטה גי' ת"ק ה"ג וכנ"ל: אלהים נ א לדון דין הרג שנאמר גקם ינקם בחי' ג' שרצה הש"י לעקור מעמו מדת אכזריות ע"כ צוה שמי שיגבר עליו כעס גדול להמית עבדו שהוא