דרך חוקיך רכח

כמ"ש בס' הק' בני יששכר דאור חנוכת הוא מאור הגנוז טל דתחיה וכן נרמז כמו שהאירו נרות דחנוכה בלי שמן כן יצו ה' חסדו להחיות הגוף ע"ש: לרעך ד ל לשמוע קריאות המגלה בפורים ונכלל בזה גם מצות משלוח מנות מתנות לאביונים ומשתה ושמחה. ויש לרמוז באות למד הרומז לב מבין דעת כמש"ל כ"פ. והנה עיקר הנס הזה הי' שנמחה זרע עמלק דעת דסט"א והי' זה ע"י מרדכי שנתלבש בו הארת משה סוד הדעת. ועוי"ל דנס פורים הי' ע"י למודי ה' הנקראים נצח והוד תרין ירכין דקשוט אשר נתקנו אז ע"י מרדכי שלא רצה להשתחוות להמן כי ע"י שהשתחוה יעקב עם בניו לעשו הרשע נפגמו הברכים שלו אחר כך ע"י נגיעת שרו של עשו בכף ירכו ויען כי בנימין לא השתחוה שלא הי' עוד בעולם לכן גם מרדכי לא רצה להשתחוות להמן כדי לתקן פגם דברכים ונתקנו תרין ירכין דקשוט נצח והוד והנה איתא בפע"ח פ"א דחנוכה בהוד ופורים בנצח ופ"א איתא להיפוך אבל שניהם צדקו יחדיו כי הם תרין גופא וכלולים זב"ז והם למודי ה' ונרמז בלמד הרומז למודי ה'. עוד י"ל ל רומז רם ה' ושפל יראה כמ"ש בלק"ש מפני מה ראשו כפוף למטה מפני שמשגיח בתחתונים ושפל יראה כטעם אשכון את דכא וכן הי' אז בימי המן אשר ב"י היו שפלים ונתונים למכים להשמיד להרוג והיו מדוכאים לעפר וכן אסתר אמרה וכאשר אבדתי אבדתי והיו לובשים שק והרבו צום ובכי ומספד והש"י רם ונשא רם ה' ושפל יראה ראה בעניים והושיעם וגבוה ממרחק יידע שהוא המן ועמו אשר גאוותו נשבתה ונתפוך הוא כו' ועוי"ל למד מלא גי' ע"ד שם הבטחון כטעם בטחו בה' עדי ע"ד וכן אסתר היא הדס"ה גי' ע"ד שהוא למ"ד שם הבטחון וזה שיסד הפייטין מראש עד עקב לבה בטח בהש"י. ועוי"ל ל מנינה ל וצורתה כו ומילואה למ"ד הרי גי' ק"ל רומז מספר ה"פ הויה ב"ה שהם ה"ח שגברו על שונאינו בה"ג שהם ג"כ גי' ק"ל כנודע וחלו עליהם ה"ג כמ"ש בכוונת הרב את ריבינו כו' ונגד זה יש ה' מצות בפורים קריאת מגלה משלוח מנות מתנות לאביונים וסעודת פורים ושמחה וכן נגד זה יצא מרדכי בחמש לבושים לבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן: ה ר מצות נטילת ידים לאכילה ולתפלה ונט"י שחרית חז"ל תקנו נט"י שחרית מפני רוח הטומאה ששורה על הידים בלילה ולאכילה משום סרך תרומה מפני טומאת סתם ידים ולתפלה כדי לקבל כח הטהרה ככהן המתקדש ידיו מן הכיור לעבודת ביהמ"ק. ויש לרמוז באות ר' עד"ש בס' ברוך שאמר וז"ל ריש רומז רשע ועוני וזה העוני גדול מכל עוני שזהו מגיע לנשמה ע"כ קרא שמה ריש מלשון ריש ועושר אל תתן לי והרי כל הגוף משוך לצפון אשר משם כח סמאל ויצה"ר עכ"ל הרי ריש רומז כח הטומאה ושהגוף משוך לצפון צד היצה"ר וזה יש לרמוז על גוף האדם בלילה וכן אם אינו משגיח להשמר מכל טומאה אז נמשך לצד הסט"א לכן צריך להעבירם ע"י מים שהם מטהרים כל טומאה ועיקר טומאה. חל על הידים לפי שהם לבר מגופא ועסקניות הם וכמ"ש שממית בידיה תתפש וכן כח עשו בידים לכן עלולים לקבל טומאה וכן הטהרה חלה על הידים לכל הגוף לכן ברכת כהנים ע"י נשיאות כפים למעלה לקבל הברכה בידים כטעם וישא אהרן את ידיו והמזלזל בנט"י נעשה עני כנרמז בר"ת ענט"י שנרות באות ר' רישות ועוני וכמאמר אנא משאי מלא חפני מיא ויהיבו לי מלא חפני טיבותא כנרמז באות ר' רא"ש ונט"י לתפלה שהוא להתקדש לעבודת ה' כמו הכהן נרמז ג"כ בר' הרומז רא"ש שהוא לשון חשיבות ונשיאות ועי"ז תעלה התפלה לרחמים ולרצון כנרמז באות ר' הרומז רחמים רצון כמ"ש בשעג"ע באות ר': ו ע מצות עירובין שהם עירובי חצרות עירובי תחומין עירוב תבשילין י"ל באות ע עפמ"ש בכוונות עירובי חצרות הוא יסוד המערב בין נצח והוד ובין חו"ג. וערובי תחומין ג"כ יסוד המערב ומזווג חו"ג עיין בסידור ולפי"ז י"ל באות ע הרומז יסוד כמ"ש בזוהר הק' בסוד טוב עין הוא יברך וכ"כ בפרד"ס וכן יוסף הוא פורת עלי עי"ן. ועוי"ל דהנה סוד רשות הרבים נעשה ע"י דור הפלגה כי קודם הי' כל הארץ רשות היחיד שפה אחת וע"י מעשיהם הרעים נתפרדו לשבעים אומות ע' שרים ועי"ז נעשה רה"ר בעולם וכן הגבולים נפלגו לתחומין והשכיל בזה שלמה המלך ואחריו חכמי המשנה ותקנו עירובין לייחד הרשותים ולערבם כאחד ע"י ע' היסוד להיות בסוד התכללות בסוד ע' נפש לבית יעקב שהוא לשון יחיד וכן עי"ז פעלו להוסיף על הגבולים והתחומין לאיזה צד שירצה לקנות לו מקום ורשות ע"י עירוב המאחד גבולים: ועירוב תבשילין י"ל עפמ"ש רז"ל ביצה דף ט"ו כדי לברר מנות יפות לשבת וליו"ט ואמרו זכור מאחר שבא להשכיחו והוא לתת עין השגחתו לנהוג טובת עין בשבת ויו"ט וזהו הנרמז באות ע: ז ך להדליק נרות בחנוכה כהלכה ולהודות ולהלל בהלל והודאה כתיקון חז"ל. יש לרמוז מ"ז באות ך הרומז כף ירך יעקב שנפגמו תרין ירכין שלו ע"י נגיעת הסם בכף ירכו שהם נצח והוד ונתקנו