דרך חוקיך רכז

"אמונתי "לישראל "פקדתי והנה אמונה כולל להאמין במציאות ה' וחידוש עולם והשגחה ואחדות ובכל י"ג עקרים המקובלים לנו דזהו אמונת ישראל. אמנם בס' יסוד האמונה להג' הק' יוסף יעב"ץ השריש לנו בטוטו"ד אשר ג' יסודות שהם מציאות ה' והשגחה ואחדות הם השרשים לכל אמונת י"ג עקרים ובחבורי ראש פנה ביארתי ע"נ בס"ד והנה במצוה זו דברכות יש ג' ענינים ברכות הנהנין וברכות המצות וברכות הודאה. ויש לרמוז שהם נגד ג' יסודי האמונה הנ"ל כי ברכות המצות רומז אמונת מציאות אלקותו שצונו וקדשנו במצותיו שהם בחי' אלקות מצד המצוה לנו לקיימם ולא לאדם להבין סודם וטעמם וברכות הנהנין רומז על אמונת יסוד ההשגחה כמ"ש הבחיי הנ"ל שע"י הברכה מעיד על השגחה אשר הש"י ממציא מזון לשפלים. וברכות הודאות רומז על אמונת אחדותו ויחידו ית"ש לכן מודים ומברכים לו לבדו וכן כל התפלות ושירות ושבחות הם יחידי שמותיו הקדושים והוא נגד ג' אלה ענינים יש ג' בחי' אלפין דהיינו א הרומז סתם אמונה כנ"ל והוא אמונה הכללית שהוא מציאות הש"י שיש אלקים בעולם אשר חידש עולמו. והנה נגד ברכות המצות כנ"ל וא הרומז אלף פלא כמ"ש בזוה"ק כי עשית אלף והוא סוד פלא עליון בחי' מזלא אשר באריך ואי"ו. ושם סוד ההשגחה הנפלאה ומשם חיי בני מזוני אשר במזלא תלייא והוא נגד ברכות הנהנין וא' הרומז אחד כמ"ש באודר"ע שאמר הקב"ה לא' אתה אחד ואני אחד הרומז על אחדותו הוא נגד ברכת הודאה כנ"ל ועוי"ל עפמ"ש במג"ע ויקרא בשם סודי רזא אלף הוא סוף תוך ראש כי א ממוצא גרון אחה"ע ל הוא ממוצא הלשון דטלנת ף הוא ממוצא שפתים בומף [הרי סת"ר] ובאותו יום שהוקם המשכן תיקן משה יושב בסתר רומז סוף תוך ראש עכ"ד. ויש לרמוז זה לענין הברכות שאומרים ברוך אתה ה' גי' סת"ר רומז כי הש"י נסתר מצד מהותו ונגלה מצד פעולתיו לכן אומרים לו אתת לנוכח ונגלה מ"מ במספרו רומז סת"ר ונעלם לכן נרמז מצות ברכות בא סת"ר וכן נרמז דהמברך פותח מקור הברכות למעלה ראש והוא בעצמו הוא צנור האמצעי שהוא תוך ומרוק השפע למטה לתחתונים והם בחי' סוף הרי סת"ר ודו"ק: ב ש להדליק נר בשבת ויו"ט וכן בביהכ"נ ועיקר מצוה נתקן נר שבת. וי"ל באות ש הרומז שבת כמ"ש בזוה"ק שבת תמן ש' תמן בת. והנה נר שבת תיקנו משום שלום בית נרמז באות ש הרומז שלום כמ"ש בשערי ג"ע. ועוד יש לרמוז עפמ"ש בזוהר עקב דף רד"ע דאות ש' רומז לשבעה קני מנורה שהם שין של ג' ראשין וש' של ד' ראשין דתפילין ע"ש הרי נרמז בשין שב"ת וכן בוציני המנורה הרי נרות שבת נרמז בשין וכן שין רומז זיו השכינה כמ"ש בלק"ש ש צורתה זי"ו רומז זי"ו שכינה וזה רומז על נרות ביהכ"נ שזה מטעם שהשכינה שורה שם לכן צריך להעלות זיו ונגה בנרות. ועוד י"ל עפמ"ש בזוהר בהקדמה ש' רומז שדי לרמוז נר שבת עפמ"ש בכוונת נר שבת וז"ל ב"פ נר [שהם ג' יחודים של הויה אהיה הויה אלקים הויה אדנ גי' נר ויש לה ב"פ של ז"א ושל אמא] גי' ת"ק מילוי שם שדי גם מקבלת הארה זו מיסוד והוא המאיר לה בסוד שמן כתית למאור שכל הזיווגים אלו ע"י יסוד הנק' שדי עכ"ד וזהו הנרמז בשין הרומז שדי: ג ר לקרוא הלל בברכה בימים הידועים היינו בג' רגלים ובחנוכה ובר"ח והיינו לגמור בסוכות ובימים ראשונים של פסח ובשבועות ובחנוכה ולדלג בימים אחרונים ש"פ ובר"ח וארז"ל [פסחים קיז] הנביאים תקנו לומר הלל על כל צרה שלא תבא וכשנגאלין ממנה אומרים הלל ונרמז מ"ז באות ר' עד"ש באותיות דר"ע באות ר אין רי"ש אלא חולי ומכה שנא' כל ראש לחלי וזה רומז על צרה שלא תבא וכן ריש רומז ריש וקלון כנודע והנה כשנהפך הצרה לרוחה ונגאלים מן הצרה אומרים שיר הלל. ונרמז באות רי"ש הרומז רישות בעת צרה ר"ל וכשנתהפך נעשה מן רי"ש שי"ר וכן נעשה מן רי"ש רא"ש שהוא לשון חשיבות וע"ז אומרים שיר הלל לראש וזה שי"ל בתיקונים בראשית שי"ר תא"ב ר"ל הקב"ה מתאוה לשירות ותשבחות ישראל כטעם הבוחר בשירי זמרה לכן שולח עליהם רישות וצרות ר"ל כדי שישירו לו אח"כ כשיגאלו ממנה וזהו בראשי"ת לשון רישות לפי שהקב"ה שיר תאב מישראל. ונרמז הרופא לשבורי לב ר"ת הלל כי אז אומרים הלל על הישועה ואמרינין בגמ' שם דף קי"ח וכי מאחר דאיכא הלל הגדול מ"ט אמרינין האי ומשני משום שיש בו ה' דברים יצ"מ וקי"ס ומתן תורה חבלי משיח ותחה"מ. ויש לרמוז ה' דברים נגד ה' זמנים שאומרים הלל שהם ג' רגלים חנוכה ר"ח כי פסח ימים הראשונים נגד יצ"מ ויום אחרון נגד קריעת י"ס שהי' בו. שבועות נגד מ"ת סוכות ג"כ נגד יצ"מ כי בסוכות הושבתי כו' בצאתם ממצרים. ר"ח נגד חבלי משיח כי ר"ח הוא נגד מלכות דוד מלכא משיחא בסוד מעוט הירח וכן ראש חודש גי' דוד מלך ישראל חי וקים וזה נזכר בהלל בפסוקים כל גוים סבבוני בשם ה' כי אמילם וכן דחה דחיתני וה' עזרני כפרש"י דקאי על מלחמות גוג ומגוג. וחנוכה רומז לתחה"מ