דרך חוקיך רכד

הרומז אות חיים וזולת זה הוה כמו צורך מת וז"ש במ"ז ולא' נתתי ממנו למת והבן. וי"ל עוד דכל דבר צריכים להעלות למדרגה הגבוה ממנו דהיינו מדומם לצומח וכן לחי ומדבר וכן הוא אף בדבר הרשות וכ"ש בדבר קדושה ואם פודין המ"ש וקונין בעד הכסף צורכי הגוף האדם אז נתעלה לבחי' מדבר אבל אם קונים שאר דברים שלא לגוף האדם הוה הורדה מקדושתה ונקרא מיתה דכל נפילה הוה מיתה לכן נאמר ולא נתתי ממנו למת וזהו הנרמז ג"כ באות ו' אות חיים: וכל תריא ו ללכת בדרכי הש"י בכל היכולת ולהדביק במידותיו מה הוא רחום חנון ארך אפים כו' אף אתה תרגל עצמך באלה המדות שנאמר והלכת בדרכיו. כ' מהר"מ לפי שהאדם נברא בצלם קונו וע"י עשיות המצות ישלים אברים הגשמיים [רמ"ח מ"ע] ונפשו בטוב תלין כאשר ילך בדרכיו מה הוא רחום אף אתה כו' וזה פי' יעשו לפני כסדר הזה מדלא קאמר יאמרו כו' לכך צריך לעשות כמעשיו עכ"ד: וכן כ' הרדב"ז צריך לשקול כל מעשיו ודעותיו בשקל הקודש וכבר ידעת שהאדם נברא בצלם קונו לכן צריך להשתדל שתדמה הצורה ליוצרה כו' וכבר ידעת שהקב"ה מנהיג עולמו במדה"ר שהוא מדה הממוצעת כו' וכשתעיין במדותיו של הקב"ה תמצא שהאדם יכול ללכת בהם ואז תקרא וה' יענה ולא בהזכרת מידותיו לבד ולזה נתכוונו רז"ל ברית כרותה לי"ג מדות שאין חוזרות ריקם ואמרו בזמן שיעשו לפני כסדר הזה אני מוחל להם הכוונה שיעשו ולא שיאמרו עכ"ד. והנה ענין הזה מבואר בס' הק' תומר דבורה האיך יוכל האדם להתדבק בכל י"ג מדות של מי אל כמוך כו' להתדמות צורה ליוצרה. ויש לרמוז באות ו' מלא וא"ו גי' י"ג רומז יג"מ כמ"ש בשל"ה בזה. וכן ו' רומז רחמים שהוא כללות יג"מ שנקרא י"ג מכילין דרחמי וזה נרמז והלכת בדרכיו בדרכי ו' הכולל יג"מ מה הוא רחום כו'. ועוד נרמז ו' נקרא אדם השלם גופא קדישא ברמ"ח אברים ושס"ה גידים ובזה ישלים אברים הגשמיים כמ"ש מהר"מ בזה ועוד י"ל במצוה זו והלכת בדרכיו המה ז' מדות הקדושים שהם חג"ת נהי"ם שהם אהבה יראה אמת נצוח הודיה התקשרות ממשלה שיעלה אותם לדרכי הש"י לא זולת ויהיו כל מעשיו לש"ש לאהוב הש"י וליראה אותו ולפארו ולנצח יצת"ר ולהודות לה' ולהתקשר בו ולהמליכו ואז יהיו כל דרכיו לש"ש. ויש לרמוז זה באות ו' רומז ו"ק חג"ת נה"י ובחי' מלכות טפלה תמיד אליהם הרומז על ז' מידות דקדושה אשר יהי' האדם מרכבה עליהם והלכת בדרכיו ונרמז והלכ"ת בדרכי"ו גי' תוי"ה אלק"י ישרא"ל מל"ך שהוא בחי' ז"א שהוא מל"ך ישרא"ל אות ו' לקבל עליו עול מלך הקב"ה ונרמז מ"ז במנין תורת מתרי"ג שהוא כללות כל התורה: ברית כ להקהל את כל ישראל אנשים וגטים וטף במוצאי שנה שמיטה בחג הסכות והמלך יקרא באזניהם משנה תורה שנאמר הקהל את העם האנשים והנשים והטף כו' למען ישמעו כו'. בחי' כ' טמ"ז לפי שכל עיקרן של ישראל הוא התורה ובה נפרדו מכל עם ולשון לכן ראוי שיקהלו בזמן א' מהזמנים לשמוע דברים והקול יוצא בתוך כל העם כו' ויכניסו הכל בלבם חשקה וילמדו לדעת את הש"י ויזכו לטובה וישמח ה' במעשיו עכ"ד. והנה מ"ז הוא לאסוף כל קהל ישראל יחד אל התורה הקדושה וזה נקרא כנסת ישראל שהיא בחי' מלכות סוד כף כפופה כמ"ש במאו"א כ' הוא רחל הכופפות רגליו מפני החיצונים ונרמז גם התורה כמ"ש בתמונה באות כ' שרומז לתורה שנתנה מידו של הקב"ה גם כ' הוא סוף אותיות מן מלך רומז שיקרא המלך התורה לפני כנסת ישראל. ועוד רומז מ"ש למען ילמדו ויראו את י"א כי כ' רומז יראה וענוה בסוד כ"ף כפופה להוסיף כפופה על כפיפתו. והנה נרמז במ"ז יחוד קובה"ו שהוא כנס"ת ישרא"ל עם התור"ה הק' לכן הי' זה בשנת השמיטה דייקא סוד בת שבע כנס"י לקרות אז התורה באזני קהל ה': תריג ל שכל א' מישראל יכתוב לו ס"ת שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה הזאת. בחינוך טמ"ז לפי שידוע שעושים כל דבריהם לפי ההכנה הנמצאת להם ע"כ צונו הש"י להיות לכ"א ס"ת מוכן לקרות בו תמיד ולא יצטרך ללכת לבית חבירו למען ילמד ליראה את ה' וישכיל במצותיו היקרות והנחמדות מזהב ומפז רב ואף שהניחו לו אבותיו למען ירבו הספרים ונוכל להשאיל גם לרעהו עכ"ד. ונרמז מ"ז באות למד הרומז לימוד כמ"ש ולמדה את ב"י ובא מ"ז באחרונה לפי שהוא כוללת כל תריג"מ דאם לא ילמד לא ידע מה לעשות לכן גדול תלמיד שמביא לידי מעשה ונרמז עוד באות ל עד"ש באודר"ע שאמרה ל שבי אתה עתיד לתת לישראל לחות הברית וללמדם עשרת הדברות כו' הרי רומז לחות עשה"ד הכולל כל התורה ונרמז ספר תורה הוא יחוד קובה"ו כי ספר גי' שם שהוא מלכות