דרך חוקיך ריג

ולביתא. לה ולתיקונתא בגוונא דלעילא וע"ד יעקב כתיב בי' ויקח מאבני המקום אבני המקום י"ב הוו ומאן דחדי לכלה חדי לעלימתהא שהם י"ב וכלא הוא רזא דשנה בג"כ אצטריך למחדי באתתא שנה א' עכ"ל ומ"ש באות הקודם דשנה הוא בז"א וכן איתא בזהר אחרי מאן שנה דא קוב"ה י"ל דשם מיירי משלה של ימות החמה שס"ה ימים וכאן מיירי מן שנה של לבנה י"ב ירחין דהיא במלכות לכן שנה דכאן איהי מלכות לכן נרמז בס"ת נק"י יהי"ה לבית"ו שנ"ת שם הוי"ה לייחדה עמו וכן ר"ת ניל"ש גי' שמי"ם שהוא סוד ז"א סוד חת"ן כדי לייחדם כמ"ש בזוהר בהקדמה דף ח' השמים דא חתן ואמצע אותיות של פסוק הנ"ל שהם ק' ה"י בי"ת נ' גי' תקע"ז יחוד סו"ד מלכו"ת עה"כ המייחדם וכן ישרא"ל לא"ה שהם חתן וכלה וכל הפסוק נק"י יהי' לבי"תו שנ"ה אח"ת גי' אל"ף בית אלף הוא א ומתייחד עם ב"ת שהם חתן וכלה כי א' הוא דכר ב"ת נוקבא כמ"ש בזו"ח. ונרמז מ"ז באות ה צורת ו"ז כמש"ל רומז חת"ן כל"ה ו' חתן ז' בת שבע שהם לאחדים כי ו"ז גי' אח"ד ורומז שיתאחדו ביחד ע"י מצוה זו וכנ"ל בחינוך: ועוד נרמז ח חי הוא ברומו ש"ע כמ"ש בגמרא באות ח וזה רומז יסוד צדיק חי כמ"ש בשל"ה והוא ע"י מ"ז שישמח עם אשתו בטהרה ולא יבא לידי הרהור רע כמ"ש מהר"מ במצוה הקודמות ואז יהי' בבחי' צדי"ק ח"י ולא יפגום בריתו ח"ו ונרמז ב' מצות אלו באותיות ת"ח מן לא תחמד אשת רעך שע"י שישב עם אשתו שנה א' לא יחמוד אשת זולתו ח"ו וכמ"ש בחינוך טמ"ז כנ"ל והוא מפלאי תוה"ק: תקפג מ שלא למשכן כלים שעושים בהם אוכל נפש שנאמר לא יחבול רחים ורכב. בחינוך כ' מפני תיקון עולם וישובו שלא ליקח מרעהו דבר שחיותו תלוי בו וכמ"ש כי נפש הוא חובל. ונרמז מ"ז באות מ ער"ש באודר"ע מ"פ אומרת שירה מלכותך מלכות כ"ע כו' וזהו מנימוסי המלך לשפוט תבל בצדק וביושר ולעשות תיקון המדינה וישובה. ונרמז מ"ש בלק"ת הק' במצוה זו דקאי על הרשעים שמאסרין חתן כלה ע"י כישוף שלא יוכלו להזדווג ונרמז באות מ צורתה כ"ו ו' חתן כ' כלה. ורומז שלא יאסרום שיהיו סגורים רק יהי' פתוחים כמו מ' פתוחה כביכול ונרמז ל"א יחבו"ל רחי"ם יורכ"ב גי' תרין מזלין נצ"ר חס"ד ונק"ה שמשם בנים וזש"ק והמעכב ח"ו פוגם במקום קדוש ונורא ר"ל וזהו כי נפש הוא חובל ר"ל הנפשות שהיו ראוים לבוא לעולם הוא חובל אותם ח"ו: תקפד ר שלא לקוץ סימני צרעת שנאמר השמר בנגע צרעת. בחי' כ' להורות שיסבול אדם צער הבא עליו ולא יחשב שיוכל לבטלו רק יבקש מהש"י שיסיר ממנו כי היכולת בידו ית' עכ"ד. ונרמז מצוה זו באות ד עפמ"ש באודר"ע שאמר הקב"ה לד שבך נידונים ישראל בין דם לדם כו' בין נגע לנגע שנאמר כי יפלא ממך דבר למשפט כו' בין נגע לנגע. הרי רומז ד לדון בין נגע לנגע. והנה אם יסירו סימני הנגע לא יוכלו הסנהדרין לדין בין נגע לנגע אם הוא טמא או טהור הרי נרמז באות ד מצוה זו שלא להסיר סימני נגע אך יבקש מהש"י להסיר ממנו הנגע כמ"ש בחינוך כנרמז בד' הרומז דל"ו עיני למרום. ועוי"ל ד' רומז דעת בא"ב של א"ט ב"ח ג"ז ד"ו עיין ע"ח שער הירח פ"ד וארז"ל ודעת זה סדר טהרות. והנה אם יסיר הסימנים של הנגע ח"ו יטהרו הטמא ולא יהיה סדר טהרות שהוא סוד הדעת: אשת תקפה א שלא למשכן בע"ח בזרוע שנאמר לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו. בחי' טמ"ז שלח יהי' העולם הפקר ע"כ השוה תכתוב ביניהם שלא ימשכן את חבירו רק ע"פ דין תוה"ק ויהי' ישוב העולם ע"פ חפץ הש"י עכ"ד. ובעיר מקלט כ' שיש להאמין שיש אל חזק ממנו גם ילמוד מן הקב"ה שלא עשה שום דבר בעצמו רק מ"י מרע"ה כמ"ש במדרש ויש לרמוז מ"ז באות א עפמ"ש אלף רומז אמונתי לישראל פקדתי וי"ל במאמר הזה עד"ש חדשים לבקרים רבה אמונת"ך והוא על שמחזיר הש"י פקדונו שהוא הנשמה שהפקיד האדם בידו בכל יום בבוקר ומחזירה ביתר שאת ואף שהי' חייב להש"י כמה וכמה אעפ"כ לא רצה הקדוש ב"ה למשכנה שלא בזמנה בעד החובות זאת האמונה פקדתי לישראל שיתנהגו עם בעלי חובות שלא למשכנם בזרוע בעצמו רק ע"פ התורה הנרמז ג"כ בא' כמש"ל כ"פ וילמדו מן אלף עולם אמונה הזאת עד"ש רבה אמונתך: תקפו ש שלא למנוע המשכון מבעליו בעת צורכו שנאמר לא תשכב בעבוטו. בחי' טמ"ז שהש"י חפץ בטובת בריותיו ורצה שילמדו נפשותם במדת החמלה למען יזכו לטוב ע"כ. וי"ל זה באות ש רזא דאבהן בג' קוין אי"י וארז"ל סימן לזרע ישראל גמלנים בישנים רחמנים וכל מי שאין בו מדות הללו אינו מזרע אי"י כי אברהם רומז ג"ח יצחק הוא מידת בושה שהוא משורש הגבורה ויראה.