דרך חוקיך רט

אוירא דא"י מחכים ושם מקום התורה וחירות וטהרה ונרמז באות א' דאמ"ש הרומז אוי"ר טהור אוירא דכיא וכן רומז א' חכמה כי אויר א"י מחכים וכנ"ל. ונרמז ע"ד גימטריא א וצורת יו"ד בהחלק ו' לשנים הרי כ"ו וא' צורת יו"י ג"כ כ"ו גי' נ"ב ומילואה ל"ף בף' מנצפ"ך גי' תת"ל ועם נ"ב הנ"ל הרי התפ"ב גי' ל"א תסגי"ר עב"ד א"ל אדני"ו מצוה זו: תחמד תקסט ת שלא יונה בדברים העבד שברח לא"י שנאמר עמך ישב בקרבך בטוב לו לא תוננו. בחינוך כ' טמ"ז לפי שנפשו חלושה ונבזה ע"כ חס הקב"ה עליו ביותר ע"כ ומהר"ם כ' לפי שחלוש יותר משאר גר ע"כ הזהירה תורה עליו כיון שטבל לשם עבדות ובא לחסות תחת כנפי השכינה אין ראוי לדחותו אלא לקרבו כיון שהוא עני ביותר והש"י מביט אל עני ונכה רוח עכ"ל. ויש לרמוז מ"ז באות ת שצורתה ב' דלתין כמ"ש הרוקח ורומז דלי דלית שהוא מדרגת העבד הזה שהוא עני ביותר וחלוש משאר גר כי הוא גר ועבד וכן רומז ת על התרחקות ביותר מן הבהירות כמ"ש הבעש"ט הבאתי כ"פ והיא בסתר המדרגה והקב"ה חס עליו להקימו עד אות א' בסוד מקים מעפר דל לעשותו א' אדון ובן חורין וכמ"ש בזו"ח א"י נחתא לגבי ת' לאמשכא לגבי' כי הש"י שוכן את דכא: תקע ח שלא לבוא על קדשה שנאמר לא תהי' קדשה מבנות ישראל. בחי' כ' כי עי"ז יתבטלו כמה מצות ויהיו מכשולות רבות כי לא יכיר איש את אמו ואחותו ומלאה הארץ זימה עכ"ד. ובאלשיך כ' כי רות"ט שורה על המזנה עם קדשה וכל כך שורה רוה"ט עד שהאתנן הוא תועבה לפני ה' ונרמז באות ח עפמ"ש באודר"ע מפני מה יש ב' תגין על ז' א' כלפי ו' וא' כלפי ח שכל ההולך אחרי הזונה אחת מעיניו כלפי החטא ע"כ הרי ח רומז חטא דזנות ר"ל. ועוד נרמז ע"פ הידוע בזוהר הרקיע ח הוא צנור השמאלי המריק השפעה לחיצונים וממנו יונקים החיצונים והנה ע"י חטא הזה דזנות יורד כל השפע לחיצונים ונתוסף להם חיי"ם גי' זונ"ה וכן תרגום זונה נפקת ברא שהוא היוצא לחיצונים והוא בחי' רה"ר והפקר וז"ש רבקה קצתי בחיי מפני בנות ח"ת שהם בחי' קדשה בחי' רה"ר והפקר ואם לוקח יעקב אשה מבנות ח"ת כאלה מבנות הארץ למה לי חיי"ם כי חיים גי' זונ"ה רה"ר בנות ח"ת ולמה לי חיי"ם כאלה חיות דסט"א אך להדבק בחיים ושל אשה יראת ה' כטעם ראהו חיי"ם עם האשה כו' כי והיא חלקך רה"י ע"י חופה וקידושין ונרמז בח' מלא תחמד אשת רעך. ועוי"ל דח' צורתה ו"ז עיין מצ"ש ורומז איש ואשה ע"י אחדות דקדושה כטעם עם ז"ו כי ו' דכר ז' אשה ומספר וז' אח"ד שהם בסוד אחד ע"י קדושין רשות, היחוד כזה חלק יעקב אבל לא בנות ח"ת קדשה רה"ר: תקעא מ שלא להקריב אתנן זונה ומחיר כלב שנאמר לא תביא א"ז ומח"כ בית י"א. בח' כ' משום שהקרבן בא לטהר מחשבות ב"א ולהכשיר מעשהו ע"י הפעולה הזו ואם יהי' קרבנו מא"ז שהיא עבירה מטונפת שמא יחשוב בזה הענין ומחיר כלב אסור לפי שהקרבן בא לרכך הלב והכלבים עזי נפש ע"ש: ובעיר מקלט כ' הקריבהו נא לפחתך גם הקרבן עצמו מגלה קלונו ואין קטיגור נעשה סנגור עכ"ד. ובלק"ת כ' אתנן זונה היא לילית ומחיר כלב היא סמאל כי כשבא הנחש על חוה לא היתה הנחש דהיינו הנוקבא לבדה כי גם ס"ם רכב על הנחש להיות כוונתם להטעות זו"נ לכן נתלבשו גם המה בזכר ונקבה [ר"ל ס"מ זכר נחש נקבה בחי' לילית והם א"ז ומ"כ] ועליהם צוה הש"י כאן שלא נתפתה אחריהם עכ"ד הק'. הרי דאסור א"ז ומ"כ לקרבן ה' כדי שלא יעורר חטא הנחש והס"ם להתפתות אחריהם ח"ו. ונרמז באות מ' שהוא מ' הרומז מו"ת אשר גרם אז הנחש שהמתין לחוה שתאמר מפר"י העץ ולקח המ' ונתנה אל ד"פ ו"ת דשם כמ"ש בזו"ח איכה וע"י הבאת א"ז ומ"כ תתעורר עוד מ' הזאת ח"ו שהוא מ' דלא תחמ"ד שהי' אז ג"כ ע"י חמדיה כטעם כי נחמד העץ כו' לכן שאין קטגור נעשה סנגור. ונרמז עוד ע"ד גי' מ מלאה כזה מם בם מנצפ"ך גי' תר"ם גי' ל"א יעליה מה"ר זונ"ה א"ל היכ"ל הוי"ה במזב"ח. ועוד גי' וכ"ן ל"א יעל"ה מחי"ר כל"ב במזב"ח א"ל ח"י: תקעב ד שלא ללות ברבית מישראל שנאמר לא תשיך לאחיך. בחי' שעי"ז יבלע א' את חבירו עד שימצא ביתו ריקם מכל שכן דרכו של רבית. ובכלי יקר כ' משום שמחטיא את המלוה שמסירו מבטחון ומאמונת ה' ע"כ וכ' בס' מאה שערים לא תשיך כי הרבית רומז. לנחש הממית בנשיכתו כן הרבית נושך ממונו ש"א וממיתו בעניו עכ"ד. וי"ל לפ"ד כמו שהנחש נקצצו רגליו עבור חטאו כן הלוה ברבית נכרתו רגליו שהוא ממונו כטעם את כל היקום אשר ברגליהם זהו ממונו ש"א ונרמז באות ד שרומז דלות ועוני שנעשו שניהם הלוה