דרך חוקיך רח

כן ערות מצרים יונק מש' דשקר נקודה אמצעית כתר דקליפה לכן נאחז בהם הרע עד דור שלישי ואז כבר נסתלק ש' דשקר ונעשה שדה דקדושה מאתוון דקשוט ג' אבות עכת"ד: תקסה ק שלא יבא הטמא טומאת קרי למחנה לויה שנאמר לא יבא אל תוך המחנה. בחי' כ' אין ראוי שתכנס הטומאה המטמטמת השכל למקום קדוש אשר רוח אלקים שורה בו ע"כ. ומהר"ם כ' שלא לטמא המקדש לגרש משם הקדושה כו' ואין כח בקדושה לחול אלא כשפנה משם הטומאה עכ"ד: ויש לרמוז מ"ז באות ק הרומז לבחי' נחש כמ"ש בזוה"ק תרומה קנ"ב ק לא מתיישבא כלל בדוכתי' וסימנך איש לשון בל יכון בארץ ע"כ ורומז לבחי' הנחש וי"ל דמ"ש לא מתיישבא בדוכתי' ר"ל במקום הקדושה אין לה ישוב כי כן ק רומז גם קדוש כמ"ש בפרק הבונה. ובמילואה קו"ף גי' מקום הרי מקום קדוש בצד הק' דקדושה. ורומז שהסט"א שהוא ק' דטומאת קרי לא תהי' במקום קדוש בל יגרש הקדושה דשם וכנ"ל. ובזוה"ק תצוה ק"פ ק' הוא מאתוון ק"ר דשקר הרי יש לרמוז על טמא קרי באות ק' דשקר. ועוי"ל דהנה שלש מחנות הם בריאה יצירה עשיה שהם שכינה לויה ישראל כמ"ש בשל"ה מאמר ג' מחנות ע"ש והנה ג' עולמות בי"ע בהם ג' שרים אכתריאל מט"ט סנד"ל ע' ע"ח שער השמות והנה בעל קרי משתלח מן ב' מחנות שכינה לויה שהם אכתריאל מטטרון גי' תתקע"ו ויש לרמוז באות ק הרומז קדוש ק' דקדושה ובצורתה כ"ן כמ"ש בתמונה ומילואה קוף בהחשב ך' דאי"ק גי' תתק"ו. ועם צורת כ"ן הרי גי' אכתריא"ל מטטרו"ן אשר נגד ב' מחנות שהבע"ק משתלח מן ק' קדוש והבן בס"ד. ועוי"ל במ"ז שלא יבא למחנה לוי' שהוא עולם היצירה כנ"ל בשם של"ה. והנה ביצירה הם ד"ע מיכא"ל גבריא"ל אוריא"ל רפא"ל כמ"ש שם בשל"ה ומספרם תתק"ו ונרמז במספר קו"ף דקדושה בף' אי"ק גי' תתק"ו. וק' דשקר רומז על בעל קרי כנ"ל ורומז בל יבוא למקום ק' דקדושה שהוא מחנה לוי' ששם ד' מלאכים הנ"ל: תקסו ר לתקן במלחמה מקום מיוחד לבית הכסא מחוץ למחנה שנאמר ויד תהי' לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ. בחי' כטעם המבואר כי י"א מתהלך בקרב מחנך כלומר שנפשותן של ישראל דבוקות בשכינה לעולם וכ"ש במחנה שכולן נקיי הנפש שכל הירא מעבירות שבידו הי' חוזר וראוי להם לעמוד בנקיות שמביא לידי רוה"ק. ויש לרמוז דהנה כל ענין המלחמה הי' כדי להרחיב גבול הקדושה להביא כל אוה"ע תחת פולחנא דקוב"ה ועי"ז יכנעו ויתבטלו כל אלהים אחרים תחת רשות השכינה עילאה לכן צוה הש"י שיהי' המחנה קדוש ונקי ונרמז באות ר משק"ר הרומז א"ל אח"ר להכניעם במלחמה ת"י הקדושה ויחזיר קוץ היוד אל קרן הריש ויעשה ד סוד הקדושה ואחדות אחד רשות היחיד של יחידו של עולם להעשות מן ר ד וזהו ע"י י' ציר הדלת. והנה בהתחבר י' עם ד נעשה י"ד וזהו וי"ד תהי' לך מחוץ למחנה. ר"ל חוץ למחנה הק' ששם בחי' ר דשקר אלהים אחרים יהי' לך י"ד להביאם תחת י"ד דקדושה כנ"ל ועי"ז יהי' שמירה והצלחה במלחמה בהתתקן בחי' ר לעשות ממנו בחי' יד ציר הדלת עם הדלת ובזה יונח מ"ש מחני"ך מלא י' רומז על ציר הדלת: לא תקסו ל לתקן יתד לחפור בו לכסות הצואה שנאמר ויתד תהי' לך על אזנך וחפרת בה ושבת וכסית את צאתך. בחי' כטעם הנ"ל ועוי"ל דהנקיות מביאה לידי טהרה וקדושה והטינוף להיפך שהסט"א שוכנים במקום לכלוך וזוהמא ונרמז באות ל הרומז לבחי' דעת כמש"ל כ"פ וארז"ל ודעת זה טהרות לכן רומז שיהי' נקי וטהור. וי"ל והיה מחניך קדוש גי' ב' שמות אדנ צבאות. והנה אדנ רומז לשכינה הק' וכטעם המבואר כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך שהוא השכינה אשר עמנו. תמיד ובפרטות במלחמות ה' כמ"ש בשערי אורה שער א' בשם אד"נ ב"ה ושם צבאות הוא נצח והוד כנודע אשר משם הנסים והנפלאות כמ"ש בכוונת על הנסים דחו"פ וז"ש שם להצילך ולתת אויביך לפניך ע"י הנסים: תקסח א שלא להשיב העבד שברח לא"י אל אדוניו שנאמר לא תסגיר עבד אל אדוניו. בחי' כ' שרצה הש"י לכבד הארץ שהבורח לשם ינצל מעבדות כדי שנקבע בלבבינו כבוד המקום ע"כ וי"ל דא"י הוא ארץ העליונה בינה כמ"ש בפרד"ס והנה שם סוד החירות אמנם עבד שנמכר בא"י גופא אין יוצא לחירות לפי שנמכר בבחי' א"י לעבד אמנם עבד שבחו"ל הבא לא"י בא לשער החמשים סוד הבינה יובל המפיק לחירות כנ"ל ויש לרמוז באות א בינה צורת יו"ד כנודע. וכן אל"ף בף' דמנצפ"ך גי' תתל"א ועם א' פשוטה הרי תתל"ב גי' אר"ץ ישרא"ל ומהר"ם טמ"ז כיון שעומד ונכנס בבקעה טהורה כו' העומדים בה ראוים להיות עבדי ה' ולא עבדי ב"א לכן לא נשיבהו אל אדוניו ע"כ ואומרו בקעה טהורה ר"ל תקסח א