דרך חוקיך רו

שאם ידע שמחויב לקחנה לא יעשה זאת ויש בזה תנחומים להעניה המתביישת כשתשאר עמו לעולם ומהר"ם כ' מדה כנגד מדה כמו שהוא אנסה לכן גם היא תאנס אותו שיעמוד עמה לעולם ע"כ ויש לרמוז מ"ז באות ה עד"ש ונתן לאבי הנער בלי ה והטעם י"ל דאות ה רומז לאשה שקבלה דכר ע"י קדושין ולקוחין ברזא דיחודא ואז נעשית אשה סוד ה תתאה כמ"ש בזהר עד לא אתקבלית דכר איקרי נער ומדאתקבלית דכר איקרי נערה נמצא ע"י לקוחין נתוסף לה ה וזה שבא על נערה דרך זנות והפקר ועשאה זונה ונפקית ברא בחי' רה"ר מחויב לעשות בה קדושין ברזא דיחודא דאיש ואשה להוסיף לה אות ה להיות נערה וזהו ולו תהי' לאש"ה בחי' אש"ה בה' הרומז על יחודא דילה ורשות היחיד לאיש שהם ביחד סוד י"ה: ברעך תקנח ב שלא יוכל המאנס לגרש את אנוסתו לעולם שנאמר לא יוכל לשלחה כל ימיו. לטעם החינוך הנ"ל שלא תהי' בנות ישראל הפקר כמו זונה שיבא עליה וישלחנה נרמז זה באות ב הרומז בי"ת ביתו זו אשתו ר"ל שמחויב לעשותה לו לבית לבנות עמה בית נאמן בישראל תחת אשר משאה כמו הפקר שהוא חוץ לבית בחי' נפקת ברא: וכן ב רומז רה"י שיש לה ג' מחיצות כי מתחלה עשאה רה"ר הפקר לכל לכן צריך לתקן זאת לעשות לו לבד רשות היחיד כמו בית. ביתו המיוחד לו: תקנט ר שלא יבוא פצוע דכה וכרות שפכה בקהל ה' כמ"ש לא יבא פצוע דכה וכרות שפכה בקהל ה'. בחי' כ' להרחיק מאתנו הפסד כלי זרע בשום צד כו' ואנחנו עם קרוש כל הסריס בידי אדם פסול מלהתחבר עם בהם ישראל ע"כ ונרמז מ"ז באות ר ע"פ הידוע דסט"א אינם פרים ורבים ומסיימים בפרודא שאין בהם החבור בסוד אל אחר אסתרס ולא עביד פירין ונרמז באות ר א"ל אח"ר כמ"ש בתיקונים ובזהר הרקיע בסוד הסתלקות היסוד ממנה נעשית אל אחר בהעדר היסוד המוליד ואנחנו עם ה' חלקנו בצד החיבור והדבקות ובצד הרבי' בסוד ריש מלא כמ"ש בעטרת צבי הק' בהקדמת זוה"ק כי רי"ש מלא מורה שנשלח לה יסוד עחו"ב דלעילא כי נתוסף אל ר' סוד י"ש ועי"ז נעשה מן שקר קשר עכת"ד הרי ריש מורה על קש"ר וחיבור ויסוד לכן ר' רומז שאסור לסריס לבוא בקהל ה': תקס ע שלא יבוא ממזר בקל ה' שנאמר לא יבא ממזר בקהל ה'. בחי' כ' מפני שנוצר ע"י טומאה ועון לכן ראוי להתרחק מזרע קודש וכ"כ הרדב"ז כיון שבא מטפה רעה הרכבתו רעה כי טבע האב צפון בבן לכן צוה להרחיקו מזרע קודש ע"כ ונרמז מ"ז באות ע הרומז עון כמ"ש בזהר והנה עון מלא עי"ן ו"ו נו"ן גי' רמ"ח לרמוז שכל רמ"ח אברים של הממזר נעשו ע"י עו"ן והוא עו"ן מלא וכן נרמז בצורת ע' נ"ו ועם ע' תרי עון לכן אסור בקהל ה' ונרמז עוד עד"ש באודר"ע שאמר הקב"ה לעין שבך עתידין מנאפים לשמור הנשף שנאמר ועי"ן נואף שמרה נשף ואני עתיד לעשות בך דין שנאמר ועינ"י רשעים תכלינה ע"ש וזה רומז על הנואף שהוליד ממזר עד"ש ממזר אינו מוליד והיינו כליה שנאמר בנואף המוליד ממזר כנ"ל שלא יוליד זרע ויהי' כלה ואבד מן העולם ועינ"ו רשעים תכלינה: תקסא ך שלא יבואו בני עמון ומואב הזכרים בקהל ה' לעולם שנאמר לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' עד עולם. בחי' כ' טמ"ז מבואר בתורה ע"ד אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים הודיענו הכ' בזה גודל מעלת ג"ח וגודל הרחקת מידות הכילות ע"כ. ונרמז מ"ז באות ך פשוטה הרומז כף יד פשוטה ר"ל שיהי' ידו פשוטה לגמול חסד עם כל ועי"ז יכריע אותו לכף זכות כנרמז באות כ"ף כמ"ש בפרד"ס כ רומז כף זכות כף חוב ואם לא יעשה בכף ידו ג"ח. יכריע אותו לכף חוב. כמו שנצטוינו להרחיק עו"מ מקהל ה' מט"ז וי"ל עוד עפמ"ש בפרד"ס כף רומז שתי כפות מאזני צדק. ורומז שיעשה כל ענינים במשקל הראוי ללכת בכל דרכיו ע"ד הטוב והישר להכריע לכף זכות כל דרכיו והנה דרך הישר הוא שילך בדרך המיצוע כמ"ש הרמב"ם בשמנה פרקים. ובכלל זה בענין הנדיבות והכילות יבור לו האדם דרך ישרה שלא יהי' כילי ביותר וכן לא יהי' מפזר ביותר ויש עי שהוא בטבעו נדיב ויש מי שהוא בטבעו קמצן. אמנם אם לא יוכל להתגבר על טבעו אין עליו אשמה כ"כ כי כאונס יחשב אך אם מתהפך בתחבולותיו נגד רצונו ית"ש פעם בכה ופעם בכה כגון אם הוא לפעמים מתנהג בנדיבות במה שהוא נגד רצונו ית"ש ופעם הוא מתנהג בכילות נגד רצונו ית"ש אז נבל היא ונבלה עמו כי אין לו שום מענה בפיו. ובאלה שני ההפכים נוסדו העמונים ומואבים בתוה"ק יען אשר לא קדמו אתכם בלחם ומים ואם ישיבו טענותיהם כי הם קמצנים בטבעם ולא יכלו לעמוד נגד טבעם הנה נאמר להם ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור שאז