דרך חוקיך רא

תקח לך מסטרא דא' דאות ו' דאיהו עולם ארוך דאתמר בי' למען ייטב לך והארכת ימים לעולם שכולו ארוך עכ"ד הק' הרי נרמז מ"ז באות א והנה מצוה זו משפעת לנו ג' הצלחות חיי בני מזוני חיים כמ"ש והארכת ימים בנים ואת הבנים תקח לך כמש"ל מזוני למען ייטב לך בעוה"ז והוא מזוני כמשמעה. והנה ג' אלה במזלא תליא אשר ע"י מ"ז מעורר מידות נצר חסד ונקה תרין מזלין כמ"ש בזה הרבה בתיקונים הק' ונרמז בא' צורות יוי וצורת יוד שהם או"א אשר בתרין מזלין כמ"ש בשער הולדות או"א פ"ו: תקמה ף אם לקח האם עם הבנים מ"ע לשלוח האם והבנים יקח לו שנאמר שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך. וז"ל תיקוני הזוה"ק תיקונא שתיתאה בזמנא דישראל מקיימין האי פקודא כל ממנין אוליף זכו על עופי' דילי' וקוב"ה כניש לכל פמליא דילי' ויימא וכי כל ממנא דעופי דלתתא אולפין זכו על עופין דילי' ולית בכו מאן דיוליף זכו על בני דאינון בני בכורי ישראל ועל שכינתא דאיהי בגלותא דקינא דילה דאיהי ירושלים חרבה ובניי בגלותא כו' בההוא זמנא צווח הקב"ה ואמר למעני אעשה כו' ע"ש. והרדב"ז כ' על מאמר רז"ל במצוה זאת שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים ואינן אלא גזרות הכוונה כדי לצערה לעורר רחמים בעולם [ר"ל עד"ש בת"ז הנזכר דאז השכינה בצער דלית מאן דיוליף זכו כו' או לצערה על שלוחה מן הבנים שלה ועי"ז מעוררת רחמים בעולם כנזכר בתיקונים למעני אעשה] וכ"מ דאינו מטעם רחמנות דא"כ למה יצוה לשלוח האם ולשחוט הבנים וכן ארז"ל שקדתי ואהי' כצפור בודד על גג מה הצפור הזה בשעה שאתה נוטל גוזליה היא יושבת לה בדד כך הקב"ה אמר שרפתי את ביתי והגליתי בני לבין האומות וב"ב יקבצנו ויבנה ביהמ"ק עכ"ד ומהר"ם כ' כשהאדם נוטל הבנים האם צועקת והאי דממנא על עופי שמיא אתער לגבי הקב"ה והקב"ה אתער על בנוהו דכתיב כצפור נודדת מקינה כן איש נודד ממקומו ע"כ. ולפ"ז המצוה הזאת מסוגלת להחיש פדות ופורקן וזה נרמז באות ף הרומז פדות כמ"ש בהקדמת זוהר ועיין בזהר הרקיע פדות הוא בחי' נוקבא וכן במ"ז הפדות נתעורר ע"י האם עילאה ושכינה הק' כמ"ש בתיקונים וכן כצפור נודדת מקינה ואות ף פשוטה רומז גאולה פשוטה אף מבלי זכות כמ"ש בתיקונים הנ"ל למעני אעשה. ועוד נרמז שע"י מ"ז יש להקב"ה כביכול פתחון פה ללמד זכות על ב"י כמ"ש בתיקונים הנ"ל וזהו נרמז פה כמ"ש בלק"ש פ' רות פה ות' פשוטה רומז על פה הפשוט מכל הפשוטים כביכול שיש לו פ"פ ללמד סנגוריא על ב"י כנ"ל ובשל"ה כ' כלל העולה ע"י שלה"ק למטה רומז שלוח האם למעלה ורומז לאם עליונה שלח תשלח האם כי היא צריכה לך לעוה"ב שכלו ארוך כד"א והארכת ימים והבנים תקח לך לעוה"ז והרמז בזה לסוד שמיטין ויובלות ע"כ ונרמז בף' לפמ"ש ברז"מ פ' רומז לבינה מלמטה למעלה לכן פא בצירי בינה ורומז שלוחא האם העליונה: לא תקמו ל לעשות מעק"ה לגגו וכיוצא מקום גבוה שנאמר ועשית מעקה לגגך. בחי' כ' אף שהש"י משגיח מ"מ צריך האדם לשמר עצמו מכל רע בטבע שכן גזר הש"י על האש לשרוף ועל המים לכבות וכדומה והש"י חנן לאדם דעת לשמור א"ע מכל פגע רע ע"כ. ובלק"ת כ' מעקה עה"כ גי' רי"ו לגגך גג"ך גי' כ"ו עכ"ד הק'. והנה ביאור ד"ז מבואר בע"ח שער אבי"ע פי"ב כי צריך להיות מעקה בכל עולם בתחתיתו שלא יפלו האורות למטה והוא הצמצום כביכול והנה יש ג' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ובהם ג' ע"ב כנודע מכוונת ובכן דר"ה והם גי' רי"ו גי' מעק"ה. והנה הרי"ו הזה הוא המעק"ה לבחי' אצילות שנרמז במספר גג"ך גי' שם הוי"ה ב"ה וכ' בס' קרנים מעקה מלא כזה מם עין קוף ה"ה גי' הי"א שכינ"ה וכ' בס' רגל ישרה כי השכינה היא ספירה תחתונה שבכל עולם וסם הפרסא והמסך ומבדיל בין עולם ועולם כדמיון המעקה וי"ל באות ל עפמ"ש בס' שערי ג"ע ל רומז חוט המתקלא היורד בצורת ל ותמיד מורה על מידה גבוה המחבר ב' עולמות יחד עכ"ל הרי ענין מעקה באות ל המחבר עולם עליון בתחתון ושומר שלא יפלו האורות למטה ויתבטלו כענין המתקלא שהי' כדי שלא ישברו הכלים ולא יפלו האורות והבן וה' יכפר. ובשל"ה דרך רמז כי גג הוא גבוה ורומז מצוה זו שיעשה גבול לגאות ואם לאו משם תהי' נפילתו כי יפול הנופל ממנו כי לפני שבר גאון עכ"ד ונרמז באות ל גג גבוה למעלה וראשו כפוף למטה להשגיח בתחתונים כמ"ש בתמונה הרי רומז ל עדות ענוה וכן יש לרמוז ללמוד האדם דעת אם השפיע לו הש"י עשירות ומכ"ש חכמה ודעת בל יתגאה ח"ו ובל יתפשט עצמו יותר מדאי במה שחננהו הש"י כי יפול ממדרגתו ח"ו ויאבד הכל רק יתנהג במידות הצמצום ולעשות גבול ומעקה לגג"ו וזה יזכה ע"י שיבא לבחי' דעת הטוב כי אז יבין בדעתו איך להשתמש בחכמתו ועשרו ולהגביל הכל על נכון ואם יחסר דעת. דעת