דרך חוקיך קצה

לעשות לזולתם שנאמר ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו. בחי' כ' כדי ליסר לאיש אשר מלאו לבו להעיד בדבר שא"י בו באמת והתורה האמינה לב' עדים כשרים אפי' יכחישום המרובים להיות המה בעלי דבר והראשונים עדים. ובעדים זוממין האחרונים מעידים עמנו הייתם חזרו הראשונים להיות בע"ד והאחרונים עדים עכ"ר. ויש לרמוז באות א חכמה הרומז מחשבה כי זוממין מלשון זממו אל תפק והוא ענין מחשבה ורצון והנה הם הפיקו זממם ומחשבתם הרעה לחייב הזכאי ולעשות מן שקר אמת ומן אמת שהוא תורת אמת עשו משפט שקר ופגמו באלף הרומז אלף עולם אמת ותורתו אלוף מלשון למוד תורה היא אמת והם גרמו להפוך אמת לשקר. והנה יש לתת טעם מדוע אם כבר נעשה מעשה על ידיהם אין חייבים רק דוקא על המחשבה לבד שנפסק הדין. כי אם כבר נעשה מעשה אסור להוציא לעז על משפטי ה' אמת כמ"ש בסה"ק דגל מ"א בשם הבעש"ט על מ"ש בזוה"ק ואלה המשפטים דא סדורא דגלגולא שאל יפלא בעיני האדם אם ידע בבירור שנתחייב שלא כדין כי הדין מרומה ולמה יצא זאת בדת אמת ע"י עדים שקרים כי בודאי בגלגול העבר נתחייב הוא לרעהו וכן י"ל בזוממין בדיני נפשות לכן אין להעניש העדים זוממין אם כבר נעשה הדין ע"פ הב"ד שנהרג כבר כיון שנתגלה שהי' האיש בן מות הוה כהורג את הטרפה. ובממון יש בהחזרה אבל בד"נ שכבר נעשה בודאי הי' ראוי לכך [ועיין בחינוך באריכות] ומשפטי ה' אמת וצדק לכן עוברים רק על לא תענה משא"כ אם לא נעשה מעשה א"כ הועילו בדבורם ומחשבתם להפוך דת אמת לשקר שנפסק לשקר ע"י עדותם והפיקו זממם בזה לכן חייבים עונש כאשר זממו: תקכה ל שלא לירא במלחמה מפני המון גוים שנאמר ואל תערצון מפניהם. בחי' כ' לפי שיש לכ"א מישראל לשום על ה' מבטחו ולא יירא על גופו במקום שיש כבוד הש"י עכ"ד. ונרמז באות למ"ד הרומז על בטחון כי למ"ד עה"כ גי' בטחו"ן וכטעם בטחו בהויה עדי ע"ד ונרמז המלמ"ד ודי לקרב אצבעותי למלחמה. כי ה' אלהיכם ההולך עמכם הוא הנלחם בכם ונרמז ל רומז מלך גדול גבוה מעל גבוהים רם ה' ושפל יראה כמ"ש בתמונה באות ל וזה רומז אף שאנחנו מוטטים ונדכאים בעינינו עם זאת אין לנו לפחוד מהמון עריצים ומשפעת קלגסים ותגפת תריסין ונרמז באות ל מן אלהיך ההולך עמנו לתת אויבינו בידינו: תקכו ה למנות כהן משיח מלחמה שידבר אל העם שנאמר ונגש הכהן ודבר אל העם. בחי' כ' מפני שבמלחמה צריכין חיזוק וידוע שהאדם נשמע יותר אל הנכבד לכן צותה התורה למנות כהן שהוא נכבד ומובחר העם שידבר ויחזק ידי אדם עכ"ד וידוע שעיקר הדברים לעורר בתשובה כמשארז"ל הירא ורך הלבב מעבירות שבידו ונרמז באות ה הרומז תשובה כמ"ש בגמרא מ"ט תליא כרעא דה"א דאי חדר בי' יעול בהך וכן ה רומז לשכינה אשר עמנו מתהלך בקרב המחנה והיא ה אחרונה המשלמת גמול כמ"ש ה"א דרכך בראש לתת אויבינו לפנינו להשמירם במלחמה: והנה הכהן אומר להם ב' דברים מי האיש אשר בנה בית כו'. אשר נטע כרם. ארש אשה. והם נרמזים כולם בה' בית הוא במלכות ה כמ"ש בפרד"ס ביתו זו אשתו. כר"ם הוא ג"כ במלכות ה ע' מאו"א אשה ה תתאה הרי כולם נרמזים באות ה' ואח"כ אומר מי כו' הירא ורך הלבב שהוא מחמת עבירות שבידו וזה רומז תשובה וחרטה ונרמז באות ה הרומז תשובה הרי כל דברי כהן משיח נרמזים בה': וכן אומר להם שמע ישראל כו' וארז"ל שבזכות ק"ש כדאי הם להושיעם במלחמה ונרמז באות ה הרומז ה' חלוקי נחל שהם ה' קירטין שזרק דוד לגליות עיין זהר עקב דף רע"ב ובהם כבש המלחמה והרג הפלישתי שהם ה' אתוון שמע ישראל ה' אלהינו הויה: תקכז י לקרוא לשלום מתחלה כשעושין מלחמה א' מלחמות הרשות וא' מלחמות החוב שהם ז' אומות שנאמר כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת עליה לשלום. בחי' כ' לפי שהרחמנות היא מדה טובה וראוי לנו להתנהג בה גם עם האויבים וגם כי יש תועלת למלכינו כי יהי' עבדים לעבדותו גם יעלו מס ואם נמיתם יש בדבר השחתה עכ"ד. ונרמז זה באות יוד מלא עד"ש באודר"ע יוד אמרה שבי יודוך ה' כל מעשיך וכל באי עולם יודוך בכל יום וזה רומז מ"ז להתנהג בשלום וברחמים עם האויבים וע"ז יודו כל באי עולם להשי"ת אשר לו חקים ומשפטים טובים וישרים להתנהג בטוב ובחסד כי לא כן מלכי עולם באם תמצא ידיהם בשונאיהם ישמידום לעפר וזהו נרמז בסמיכות טוב ה' לכל אף לאוה"ע השונאים ורחמיו ע"כ מעשיו לכן יודוך ה' כל מעשיך. והנה שלום הזה כולל ג' ענינים א' בתנאי שיקבלו ז' מצות שני כח וזהו טוב להם ולנשמתם כי יכנסו בזה תחת רשות הקדושה והב' שיעבדו בגופם לב"י וכמ"ש החינוך. והג' שיתנו מס לב"י ועי"ז יתעלה גופם וממונם לקדושה הרי השלום הזה כולל גוף נפש ממון וזהו הנרמז באות יו"ד י' רומז בחי' נשמה ו' רומז