דרך חוקיך קצד

כטעם כלם בחכמה עשית לכן מעלה עם נשמתו גם נשמת הנהרג במדה"ר ואז תשוב הנשמה למקומה לכן גם הרוצח ישוב אז למקומו בעוה"ז ויש לרמוז באות י' משם הוי"ה ב"ה הכולל כל הוי"ה שהוא חיות כל העולמות ונרמז באות י' שרומז מחשבה כמ"ש רש"י ז"ל יוד ע"ש המחשבה נאמרה והוא לא עשה במחשבה לכן ינצל לחיים כנרמז י' חכמה המחי' בעלי' וכן י' רומז כה"ג שהוא בחי' אבא שהוא נשמה לנשמה המברר כל הנשמות שבדורו לכן הוא מעלה נשמת הנהרג עמו וכנ"ל וזה נרמז ביוד מן למען יארכון ימיך על האדמה אשר י"י אלקיך נתן לך ורומז לערי מקלט אשר י"א נתן למכה בשגגה כמ"ש שלש ערים תבדיל לך. ויש לרמוז ג' ער"י מקל"ט גי' נתי"ב והוא נתיב לא ידעו עיט יסוד דאבא לכן ישב שם עד מות כה"ג יסוד דאבא ונרמז ביוד חכמה סוד נתיבות חכמה המחיה להנצל שם לחיים: תקכא ה שלא לרחם על הרוצח או על המחסר אבר מחברו רק לבער דם נקי כדת שנאמר לא תחום עינך עליו. בחי' כ' כ"א לא נבער הדם איש את רעהו חיים בלעו. עכ"ד ובס' הק' דרך פקודיך כי ההורג עבדי המלך ומונע מלהוליד עוד עבדים נקרא שופך דמים תרתי משמע דמו ודם זרעותיו והנשמה אין לה מנוחה בצאתה קודם והנה וההכרח שגם דמו ישפך כמ"ש ולארץ לא יכופר כ"א בדם שופכו והדם הוא הנפש חיות האדם עכ"ד. וי"ל מ"ז בה ראשונה דשם הוי"ה ב"ה שממנה דינים מתערין אף שעוז וחדוה במקומו ושם אין דין מ"מ דינים מתערין מינה להנהגת העולם שהם ימי הבנין שלה ואף שהיא אמא המרחמת ביותר מ"מ זה תכלית הרחמנות כדי שיהי' קיום וישוב עולם שאם לאו איש את רעהו חיים בלעו וגם הוא תכלית הרחמנות על נפש הנהרג כנ"ל וגם ההורג יהי' לו כפרה לעוה"ב אחר שנעשה בו משפט התורה שכל נתיבותי' שלום: תקכב ו שלא ישיג גבול רעהו שנאמר לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים. בחינוך כלל הדברים שהוא גזל. ומהר"ם כ' טמ"ז דהמכחיש חידוש עולם מסיג גבולו של יוצר בראשית שחידשו והגבילו כרצונו אבות העולם הכריזו חידוש עולם שאל אביך ויגדך עכ"ד. וביאור דבריו הק' ל"ת גבול ריעך קאי על הקב"ה שהוא רעך וריע אביך אשר גבלו ראשונים הם האבות אשר השרישו אמונת חידוש עולם ונרמז גם בפשיטות' מ"ז דהמשיג גבול רעהו כופר ומכחיש בחידוש עולם ע"י הש"י והוא הגביל ונתן לכ"א חלקו ונתן בארצם לנחלה על פי הגורל ועל פי רוה"ק לחלקת לי"ב שבטים שהם נגד י"ב גבולי אלכסון שהוא כללות העולם הנברא ברצונו ית"ש ע"י רצון הקדום בחידוש הבריאה וזהו אשר גבלו ראשונים הם י"ב גבולים שנבראו בששת ימי בראשית והמשיג גבול זה מכחיש חידוש הבריאה ורצון עליון ית"ש. ונרמז באות ו' הרומז ו"ק עולם: ובפרט ו' מן הוי"ה ב"ה הרומז ת"ת שבו ו"ק עולם וי"ב גבולים הנמשכים משם כמ"ש בפרד"ס ומל"ת זו הוא בא"י שהוא טבור העולם וכל הארצות נמשכים ממנה ובה סוד הגבולים שגבלו הראשונים כנ"ל משא"כ בשאר ארצות הוא רק גזל לבד ולא השגת גבול דמל"ת זו ויש לרמוז דהנה י"ב גבולי אלכסון שרשם מן ז"ק שהם מזרח מערב דרום צפון מעלה מטה כמ"ש בס' יצירה והו"ק הם סוד חג"ת נה"י שהם אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף וזהו אשר גבלו ראשונים. ויש לרמוז ל"א תסי"ג גבו"ל רע"ך אש"ר גבל"ו עם ו' תיבות ועם י"ב גבולים אשר הגבילו גי' אלף שצ"ה במספר השוה אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף שהם ו' רועים של ו"ק ו' ימים כטעם אשר גבל ו' והם הו"ק של ז"א אות ו' מהוי"ה: תקכג ה שלא להקים שום ענין במשפט ע"י עד אחד כ"א לשבועה שנאמר לא יקום עד א' באיש לכל עון ולכל חטאת. בחינוך כ' משום דיצר לב אדם רע מנעוריו ולפעמים יעלה בלבבו טינא על חברו ויעיד עליו שקר ע"כ ראוי שלא לסמוך כ"א על שנים עכ"ד. ויש לרמוז מצוה זו בה' אחרונה דשם עיני העדה דינא דמלכותא בחי' צדק ומשפט וכמ"ש זוה"ק קדושים דף פ"ה ע"ב מאן איהו כורסיא דדינא אינון צדק ומשפט יחד ודא אתבסם בדא עטיה. וי"ל דלכן בעינן ב' עדים נגד ב' בחי' צדק ומשפט וזהו בדיני ממונות אבל שבועה היא במלכות לבד לכן די בעד אחד. וי"ל עוד לרמוז ה בצורתה יש יה כי בזויות יש עוקץ וצי"ר שהוא י' כמ"ש בסת"ק בצורת ה' וכן ה"י מלא יש י"ה ושם י"ה רומז ב' עדים כמ"ש בזוה"ק פקודי דף רכ"א אותיות יה הם תרין עדים שבהם קיום העולם עד"ש בי"ה ה' צור עולמים וכן שבטי י"ה עדות לישראל ויען כי כל מצוה מתרי"ג מקבלת אורה מאות א' מן עשה"ד כמ"ש בהקדמה לכן נרמז בה' הכוללת גם י' בצורה ובמילוי והם י"ה ב' עדים: אלהיך תקכד א להשיב לעדים זוממין כאשר חשבו