דרך חוקיך קצ

בחי' ארז"ל בזכות פינחס שקנא לאלקיו ולקח רומח בידו זכו בניו לזרוע והלחיים על שהתפלל על ישראל והקבה נגד האשה אל קבתה עכ"ד. ונרמז מ"ז באות י' עפמ"ש זוה"ק פנחס רט"ו ובגין דפינחס קנא על ברית אתרשים בשמו אות י' נמצא דע"י יוד דפנחס זכו הכהנים להמתנות האלו ונרמז י' מד"מ יו"ד וי"ו דל"ת עם ט' אותיות וג' כוללים גי' זרו"ע לחיי"ם קב"ה. והרמב"ם כ' ג' אברים ההם הם ראשים כי זרוע ראשית האברים המשתרגים מהגוף הקבה ראשית המעיים הלחיים ראשית הגוף. וכ' הרדב"ז שהוא עד"ש שיש חזרה בבהמות [גלגול] ונזדמה לפני ישראל לשחיטה להעלותה לבחי' מדבר וצוה הקב"ה לתת לכהן האברים אשר בהם תלוי העון לתקן אותם ע"י כהן איש החסד כי הזרוע כלי המעשה והלחיים כלי הדבור והקבה כלי הולדה להמשיך עליהם מימי החסד ולטהרם מטומאתם הראשונה עכ"ד. ונרמז מ"ש הרמב"ם דהאברים ההם הם ראשים באות י' שהוא ראשית חכמה י' ע"ש המחשבה נאמרה שהוא ראשית וכן י' הוא ראשית המכתב כמ"ש בברכ"ע. ובאוצה"ח כ' עיין לק"ת מ"ז הנה הכהן הוא חסד זרוע ימין לכן מתנות הזרוע בימין וכ"ז בסוד שם מ"ב כי שם אב"ג ית"ץ הוא בחסד מספר שאר"ה סוד המזונות וז"ס ונת"ן לכהן אב"ג ית"ץ גי' ונת"ן וכן נרמז מ"ז במספר תק"ו מן תרי"ג מנין אב"ג ית"ץ ונת"ן. גם הזר"ע והלחיי"ם והקב"ה עם ג"כ עולה אב"ג ית"ץ עם ו' אותיות עכ"ד הק'. ויש לרמוז באות י' שהוא חסד הראשון כמ"ש לק"ת לך וכן אב"ג ית"ץ הוא חסד הראשון בשם מ"ב כנודע ונרמז עוד הזרו"ע והלחיים והקב"ה גי' ה"פ חס"ד א"ל שהם ה"ח גם גי' תפלה ע"ש ויעמוד פנחס ויפלל כמש"ל: תקז מ להפריש תרומה גדולה ולתנה לכהן שנאמר ראשית דגנך תירשך ויצהרך תתן לו. בחי' לפי שדגן תירש ויצהר עיקר מחייתן של בריות והעולם כלו של הקב"ה ע"כ ראוי לאדם לזכור את בוראו על הברכה אשר ברכו ויפריש מנה לשמו ויתן למשרתיו הכהנים כו' טרם יהנו ממנו עכ"ד. וכ' הרדב"ז והתורה ירדה לסוף דעתו ש"א כי הנותן בעין יפה נותן כו' ואין דרך הכתוב ליתן לשעורים והניח הדבר לפי דעת התורם ומה"ת חטה א' פוטר כל הכרי עכ"ל. ונרמז מ"ז באות מ לפי המבואר בתיקון י"ז ובגין דא שיעור תרומה תרי ממאה כו' ודא היא תורה מ עכ"ל וברע"מ קרח קע"ט וכמה תרומות אינון אית, תרומה דמדאורייתא תורה מ ואיהו תרומה תורה דאתייהבית במ' יום ע"כ. וי"ל לכן ארז"ל עין יפה תורם אחד מן מ' שכן עין יפה הוא טוב עין אשר הוא יברך והוא חפץ בברכה אשר ברכו ה' לתת לכהנים המברכים קהל ה' בברכת כהנים המשולשת בתור"ה מ גי' כ"ה תברכ"ו: תקח י לתת לכהנים ראשית הגז שנאמר וראשית גז צאנך תתן לו. בחי' כדי לתת לעובדי ה' די ספוקם לחם ויין מתרומות ובשר מקדשים ומלבושים מגז צאנו ע"כ וכ' הרדב"ז כי הצמר רומז ברחמים כד"א ושער ראשו כעמר נקי לכן צריך ליתן ראשית הגז לכהן לעורר הרחמים עכ"ד ויש לרמוז מ"ז באות י' הרומז י' ספירות במספר ג"ז עד"ש בע"ח היכל אבי"ע שער המקיפין פ"ב ותו"ד הק' שמן ג' הנקרא בינה יוצא אור מקיף אל כל ז"ת וזהו ג"ז ע"ש. והנה המקיף הוא סוד מלבוש שהוא ניתן לכהן על מלבוש כנ"ל וכן י' חכמה הוא ראשית לכל וראשית ג"ר וז"ס תחתונות שהם ג"ז כזה חב"ד חגתנהי"ם, וכן י' רומז בחי' חוה שהוא סוד המקיף כנודע וניתן לכהן למלבוש ומקיף. ובעי"מ כ' לפי שהכהנים נבחרו לכפר עון שה פזורה ישראל לכן יתנו להם ראשית הגז ע"כ ונרמז ג"כ בי' שכינה הק' מדה י' שה פזורה ישראל: תקט ך שיתחלקו הכהנים והלוים כעבודתם למשמרתם כמו שתקנו האבות הראשונים רק במועדים יהיו כולם בשוה שנאמר חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות. כן תכונת מצוה זו בסה"מ להרמב"ם והרמב"ן משיג וכ' דעיקר מ"ז שיעשו ברגלים בשוה. ועיין במגלת אסתר שם שהוכיח כהרמב"ם וכ"כ בחינוך בצורת מ"ז ובספר מצות ה' במחכ"ת טעה שכתב בפנים החבור שבו מ"ע שיהיו כל המשמרות שוות ברגלים כו' וכ' בצדו שהוא דעת הרמב"ם והרמב"ן משיג ע"ז ונהפוך הוא דהרמב"ן כ' כן ובסה"מ להרמב"ם כ' המצוה שיתחלקו הכהנים והלוים למשמרתם בכל השנה וכן הוא בחינוך ובשל"ה לשיטת הרמב"ם הנה בחינוך כ' טמ"ז שכל המלאכות המוטלת על מספר אנשים נעשים כראוי אבל המוטל על הרבים יתרשלו בעבודתם. אבל ברגל מפני השמחה נצטוו להיות הכל בשוה עכ"ד. והנה ענין הזה לעשות גבול וצמצום לעבודה בל יקרב מי שירצה אל העבודה רק אנשים ידועים המוגבלים לזה ונרמז באות ך הרומז צמצום כמ"ש במאו"א דלכן באו אותיות מנצפ"ך בסוף התיבה כדרך השומרים העומדים בסוף הגבול בל יקרב שם איש רק הצריך להיות שם וכ"כ בזו"ח מנצפ"ך נקרא משרי"ם והם אותיות שמרי"ם ובפרט ך' שהוא סוף מנצפ"ך וסוף אותיות מל"ך הרומז על השומרי' העומדים בסוף בעבודת