דרך חוקיך קפה

תהי' גדר בל נצא מדרך היושר בהשמחה עכ"ד. ובשל"ה תו"ד הק' כלל הדברים שיהי' השמחה בגוף ונפש יחד כי בהתחזקות כוחות הגופנית. יתחזקו כחות הנפש ע"ד מטעמים של יצחק ואיתא בטור או"ח ג' רגלים פסח נגד אברהם. שבועות נגד יצחק סוכות יעקב כו' ורומז דהשמחה ביו"ט יהי' בזכרון מעשי אבות עכ"ד וי"ל באות יוד מלא ג"א י' רומז אברהם חסד הראשון כמ"ש בלק"ת פ' לך ו' הוא יעקב ד רומז דין כמ"ש באודר"ע ורומז על יצחק והם ג"א אשר צריכים לשמוח בג' רגלים בזכרון מעשיהם. והנה י' רומז יעקב כמש"ל במצוה שכ"א כי י' הוא יחידא רזא דיעקב וז"ס וידו אוחזת בעקב עשו בחי' יו"ד של יעקב כמ"ש בתקונים הק' וידוע דיעקב קשירא דאבהן כי הוא המכריע הרי כל ג' רגלים נרמזו ביעק"ב, וי"ל יעקב מלא יו"ד עין קוף בית גי' שמח"ת רומז שמחת יו"ט שהם ג' רגלים כי המילוי דיעקב לבד כזה וד ין וף ית גי' תקס"ו עולה גי' אבי"ב קצי"ר אסי"ף ג' רגלים וכן גי' ישור"ן הרי נרמז ביעקב שמח"ת אבי"ב קצי"ר אסי"ף וכן רומז ג' אבות כי אבי"ב רומז אברהם אב לאבהן מהכפולים קצי"ר יצחק עד"ש חד קצר אסי"ף יעקב המאסף כל המחנות וכתיב בו ויאסוף רגליו כמש"ל והבן בס"ד רמז מעשה אבות בשמחת ימים טובים באות י': תפט ך להראות כל זכר בביהמ"ק בג' רגלים ולהביא עולת ראי' שנאמר שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך. בחי' כ' למען יראו כל ישראל בפעולת הקרבן המעורר לבבות כי כולם מקטנים ועד גדולים חלק הש"י ונחלתו ע"כ יבואו ג"פ בשנה בית ה' כאמרם הנני עבדים לאל נכנסים בצל קורתו עכ"ד. ומהר"ם כ' שראוי לשמוח אם הוא ראוי לעלות להראות לביהמ"ק לפני אדון כל ולא יקטרגו עליו שאין להסתכל בצלם רשע לכן ראוי לישר פעליו ולא יראו פניו ריקם כדי שהמקטריגים יקחו חלקם ויתפייסו שההולך לראות פני המלך מביא דורון להשוערים כדי שלא יערערו בבקשתו ונמצא מפיק רצון ולא יראו פניו לחזור ריקם עכ"ד. ונרמז בך' פשוטה הרומז להתפשט כפיפות הלב שצריך ליישר פעליו ולהכניע עצמו כעבד נכנס לפלטין המלך אולי ישא פנים לו. ועוד י"ל עפמ"שכ בסידור שערי שמים ך רומז התפשטות הארת הכתר למטה עד עשי'. והנה ך פשוטה שיעורה שתתפשט למטה כשיעור שיוכל להעשות כ' כפופה כמ"ש בב"י. שהוא שיעור ג' קולמסון והנה קולמס גי' רל"ו גי' רג"ל עם ג"א הרי ג' קולמס ג' רגלים. והנה המצוה לראות וליראות בפני יוצר כל שהוא גדול אדוננו ור"ב כ"ח גי' קולמ"ס והוא שיעור קומה רל"ו אלף פרסאות כביכול כי צריך לראות ולראות בפני גדול אדוננו ור"ב כ"ח. והנה ג' קולמסים רומז ג' רגלים שנתפשט בהם הארת אור הכתר למטה וכמ"ש בס' זרע קודש או"ר הוי"ה גי' רג"ל שברגלים נמשך או"ר הוי"ה ב"ה כמו רג"ל ונמשך שפע מבחי' ראשית לאחרית וזה ענין עולת ראי' בהמה גשמיות להורות ע"ז שנשתלשל האור ממדרגה העליונה עד שנמשך להגשמיות וזה הכח הי' להם רק בג' רגלים עכ"ד הק' וזהו הנרמז בך שנמשך אור הוי"ה למטה: ואת תץ ו שלא לעלות לרגל בלא קרבן עולת ראי' שנאמר ולא יראה את פני ה' ריקם. כ' הבחיי שלש זמנים הללו פסח אביב שבועות קציר סוכות אסיף. שלשתן מעידין על התבואה ועל כל צמח הארץ לכן נתחייבנו בהם להודות לה' ולראות בהם את פני האדון המפרנס עבדיו וזן את העולם כולו עכ"ד. וי"ל כי ע"י מצות ראי' באור פני מלך חיים מבחי' זו בא החיים והשובע כנודע מסוד הארת פנים ששם ב' ש"ע נהורין שהוא שב"ע ב' ש"ע. והנה משם בא גם השלום כנודע בע"ח שער א"א פי"ד שיש שם ב' אלף למד בב' פנים שהוא גי' ש"ע ועם ו"א המילוי גי' שלום הרי מן מצות ראי' לראות וליראות כביכול נשלח הברכה והחיים והשלום. לכן לא יתראת ריקם שאין הברכה שורה על ריק"ם שהוא בסט"א כמ"ש בזוה"ק אבל בצד הקדושה לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום שהוא יסוד דקדושה היפוך רי"ק כי באור פני מלך חיים ושלום וברכה. ונרמז באות ו"ו מלא ו' ראשונה רומז עץ חיי"ם ו' שניה יסוד שלום: תצא א להושיב שופטים בכל עיר שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך. בחי' כ' שבזה נעמיד דתינו בהיות אימת שופטינו על העם ומתוך הרגלם ביושר ילמד טבעם לעשות משפט וצדק בהכרתם האמת כי ההרגל נעשה טבע עכ"ד ובזה יונח הלשון ושפטו את העם משמע ממילא הי' לכתוב וישפטו העם לשון ציווי וכן הק' באלשיך אמנם להנ"ל יונח דע"י השופטים יעשו העם משפט וצדק בטבעם ממילא. ומהר"ם כ' טמ"ז שעל ג' דברים העולם עומד [דין אמת שלום] ודין אמת הוא הבצוע עכ"ל ור"ל דע"י מ"ז של שופטים בד"ת יכונו יחד כל ג' דברים דין כמשמעו אמ"ת כי הוא דין תורה שהוא תורת אמ"ת ואח"כ ע"י די"ת נעשה שלום