דרך חוקיך קפג

החסד נרמז באות ד הרומז חסד לפמ"ש במגן דוד וז"ל החסד נקרא ד שהוא ספירה ד כחב"ח וגם היא דלת נפתחה לימין להשפיע לעולם עכ"ל הרי רומז חסד וכן רומז ד"ל כמ"ש בגמ' הרי רומז חסד עם דל ומהר"ם כ' טמ"ז לזכור שהיינו עבדים במצרים והעניקנו הש"י וכ"כ בתורה במ"ז וזכרת כי עבד היית במצרים ע"כ. ונרמז באות ד עד"ש באודר"ע ד רומז דלו עיני למרום והוא כעיני עבדים אל יד אדוניהם שיעניק להם מטובו כן עינינו אל י"א יעורר מדה זו למעלה. ויש לרמוז צא"ן גר"ן יק"ב גי' חסד הראשון אב"ג ית"ץ גי' ונת"ן ויש לרמוז עב"ד עבר"י גי' משי"ח ורומז שצריכים להעניק לו בתורה ומצות ויחודים הקדושים ועי"ז יתגלה ויצא חפשי שכן צא"ן גי' מצוה רומז מצות ומע"ט. מגרנ"ך רומז תורה ותפלה היוצאים מגרונ"ך. מיקב"ך רומז יחוד קדושה ברכה ר"ת יק"ב ועי"ז יהי' הענקת לעבד עברי משי"ח ב"ד ב"ב: את תפד א שלא לעבוד בבהמות קדשי מזבח אף שנפל בהם מום שנאמר לא תעבוד בבכור שורך. בחי' כ' כדי להרחיקנו מלהתקרב אל הקדשים לנגוע בהם כדי לתת מוראות הקדשים בלב איש עכ"ד. ונרמז אות א' רומז קודש א' חכמה וכן א' רומז יראה בצורת ריו כנודע כזה א גי' יראה ורומז לירא מן הקודש ועוד יתבאר במצוה שאח"ז: תפה ת שלא לגזוז צאן קדשי מזבח שנאמר ולא תגוז בכור צאנך. וה"ה שלא לעבוד בצאן קדשים ולא לגוז הבקר. וי"ל ב' מצות אלו באותיות א"ת שרומזים לכללות כ"ב אותיות מן א' עד ת' שהם קדשי מזבח שהם כוללים כל אותיות התורה ואותיות שמות הקדושים והתפלות ושירות ותשבחות שאומרים ולומדים. ורומז שאסיר לחשוב בהם מחשבות זרות שלא לשם שמים ח"ו והנה בכור נק' המחשבה כמ"ש בזוה"ק ואתחנן רס"ב שהוא ראשית וכ"כ בסה"ק ושור רומז ליצה"ר כמ"ש בגמ' ע"ז דף ה'. וזהו לא תעבוד בתורה ותפלה בבכור שהוא מחשבה של יצה"ר שלא לשמה ופניות וכדומה מהבלים של יצה"ר ר"ל כי ח"ו יגרום לגוז שערות וקוצין שהם הכתרים בסוד תגין תגא דמלכא שנעשה מאותיות תורה ותפלה של בחי' צאן קדשים וזהו ולא תגוז בכור צאנך ונרמז שורך צאצך גי' תרפ"ז יחוד או"א שמות ע"ב ס"ג מ"ת ב"ן קס"א קמ"ג קנ"א שהם בעולם המחשבה חו"ב. ויש לרמוז במצות אלו עפמ"ש תלמידי הבעש"ט הק' בענין מחשבות זרות בתפלה ובתורה שיראה להעלותם אל שרשם בקודש כגון איזה אהבה או יראה רעה וכן כל ז' מדות אל ידחה אותם לגמרי רק יעלה אותה. כי לא לחנם שלח ה' המחשבה זו. וכ' ע"ז בס' אגרא דכלה דזה דוקא באדם השלם אשר יצא חפשי מן תאות רעות ומדות מגונות א"כ מדוע שלח ה' מחשבה כזו בעת התפלה ובודאי באה רק להעלותה לשרשו אבל האנשים אשר עודם נאחזים ברשת היצה"ר ובתאוות ומדות המגונות הם מחויבים לדחות לגמרי המ"ז ולקיים ולא תתורו אחרי לבבכם ולא יעסוק בהעלאות וזהו לא תעבוד בבכור שורך היינו שלא תעבוד הש"י במחשבה של היצה"ר שהוא שור"ך ר"ל כנ"ל אם אתה משועבד ליצה"ר לא תעלה המחשבה לעבודת ה' אך תראה לדחותה לגמרי ולא תגז בכור צאנ"ך אם אתה בבחי' צאן קדשים שהוא מדרגה גדולה צאן מרעיתו אז לא תגז לגמרי לדחותה המחשבה שהוא בכור רק תעלה אותה לשרשה בקודש. לכן נרמז בבכר שורך חסר ו' כי ו' רומז על היצ"ט אילנא דחיי עץ החיים והוא עודנו אסור תחת היצה"ר משא"כ בכור צאנך נכתב מלא ו' שהוא בבחי' יצ"ט וחלקו בחיים והמ"ז באים אליו להעלותם לחיים לכן אל ידחה אותם. ומהר"ם כ' דרך רמז לפי ששם קדשים עליהם אסורים בהנאה ורמז נפלא שאין להכרית הבכורה של הנשמה רק לגדלה להרחיב גבולה כי בת מלך היא ויגביר תמיד הימין על השמאל ושורך לשון הבטת שכל והוא נמי היצה"ר אל תכריתהו לגמרי שיבקשו ביצת בת יומא ולא ימצא ולא יגרע חלקו כדי שלא יקטרג דומיא דמים אחרונים ושערות תפילין ולא יגזוז לבוש הנשמה [ר"ל הגוף שיתנהג בפרישות יותר מדאי] אבל ירחיבה שאם לא תעבוד בבכור שורך [ר"ל בכח הגוף] לא תגז בכור צאנך ר"ל שלא יוכל לעבוד ה' בנשמה בלי גוף לכן ירחיב דעתו וכחו על צד הקדושה] עכ"ד בתוס' ביאור לפענ"ד. ולפי"ז יש לרמוז ב' מצות אלו באותיות את עפמ"ש בשם הבעש"ט הק' א קרוב אל א"ס ב"ה בגודל בהירות המחשבות ודבקות ואות ב' מתרחק מעט ואח"כ ג' ד' עד ת ושם הרחקות ביותר מן הקדושה והמחשבות לא טהורים מצד היצה"ר ר"ל וכל המדות רעות וצדיקים אינון שלוחי דמטרוניתא להעלות כל מדות רעות ומ"ז מן אות ת עד א והיא עליות השכינה הנק' זא"ת כי נתעלו ז' מדות מן ת עד א עכת"ד הק'. והנה זה הענין שייך לצדיקים שהם בחי' צאנ"ך כנ"ל לכן עליהם לתקן אות ת ולא לגוז ולדחות המ"ז רק להעלותם לכן נרמז מצות לא תגז בכור צאנך בת' כנ"ל