דרך חוקיך קעח

סטרין וסהיד עלי' דלית אלוה אחרא כו'. ובהסיר ו' מו א צורת רי"ו נשאר ר"י גי' חרב: תסו ת שלא תבנה עיר הנידחת לעולם שנאמר לא תבנה עוד. וכ' הרדב"ז כדי שכל העובר עליו ישום וישתאה מדיניו של הקב"ה ולא יוסיפו לעשות כדבר הרע הזה וז"ש והיתה תל עולם שהתל הכל פונים אליו ושואלין עליו עכ"ד וכ' הבחיי ולא יבנו עוד הנפשות לתחה"מ אך תכלינה כליון חרוץ. ויש לרמוז מ"ז באות ת הרומז ת"ו תמות וכמ"ש בחטא דע"ז והתויות תיו על מצחות האנשים והוא ת"ו תמות והי' רושם דם כי ע"ז הוא ד"ם כנודע שמטמא כדם כרת לכן נאמר ד"ם פעמים ע"ז בתורה ונרמז תיו מלא וצורת ת ד"י גי' ת"ל והוא שנאמר והיתה ת"ל עולם לא תבנה עוד ונרמז ת"ל גי' ה"ג ה"פ אלקים להשרות שם במקום הזה בחי' ה' גבורות. ונרמז עוד ת' גי' א"ל מל"א רחמי"ם ור"ל שאל יחשב אכזריות בזה שצוה הש"י לאבד עיר ויושביה ונשים וטף לפי שזה הוא הכל מצד הרחמנות שלא ירבו לפשוע ביותר ובל יתרבו עוד סוררים ולא יוסיפו טומאה בעולם: יום תסז י שלא להנות מן עיר הנדחת שנאמר ולא ידבק בידך מאומה מן החרם. כ' הבחיי ונאמר כליל לה' אלקיך כולה להקב"ה אין לנו רשות להנות ממנה אלא תשרפוה לכבודו ית' וארז"ל אר"ש אמר הקב"ה אם אתה עושה דין בעיר הנדחת מעלה אני עליך כאלו הקריבו לפני עולה שהיא כליל לה' עכ"ד. ומהר"ם כ' וז"ל דבמקום הטמא כוחות הטומאה חופפים שם לעשות תולדות רעות ואמר מאומה אף שהיא מיעוט הוא חולי המודבק ביד וכשהידים חולים לא לקחת בהם לקח טוב. חר"ם שנכנסו ברמ"ח אבריו ומי יוכל להוציא משם ע"כ. וי"ל באות יוד הרומז על נקודה יהודית המושרש בכ"א מישראל ובשמצת ע"ז פוגם גם בנקודה הזאת שהוא סוד הכתר דמלכות שורש הנקודה ראשונה שאינה נפגם רק בחטא ע"ז ר"ל ועיין ע"ח שער המלכים פ"ו ובכוונת ברכת המינים דעמידה וזהו ולא ידבק ביד"ך ר"ל ביוד"ך בנקודה י' יהודית שבך מן החרים הזה שלא תפגום נשמתך שהוא י' ועוד י"ל בסוד י' שהוא קוץ של ד דאחד אשר בהסתלק קוץ הזה שהוא ציר הדלת נעשה אל אחר והוא סוד חרם כמ"ש ביאור נתיב ערך חרם שכן א"ל אח"ר עם האותיות וב' תיבות והכ' גי' חרם ע"ש וזה רומז שצריך שמירה מחרם ע"י אות י' ציר הדלת ולא ידבק ביודך מן החר"ם ע"י אל אחר וכמש"ל: תסח ו שלא לגדוד ולשרוט בבשרו לשם ע"ז ועל מתו שנאמר ולא תתגודדו. בחי' כ' שלא נעשה דמיון בעולם לע"ז וימנע מגדידה על מתו כי לא יאות לעם הנבחר להצטער בדבר מעשה אל ב"ה ע"כ: וכ' הרדב"ז שהעושה מעשה כזה מורה שאין למת השארת הנפש והוא דרך הגוים שאין מאמינים בהשארת הנפש ואין להצטער על משפטי ה' יותר מדאי וארז"ל אילן א' יש להקב"ה שממנו פורחות הנשמות שנא' ממנו פריך נמצא ואמר הקב"ה בני הוא ואתה מצטער עליו יותר ממני עכ"ד. ומהר"ם כ' לפי שבצלם אלקים עשה האדם ואיך יעשה פגם בצורתו עכ"ד. ונרמז באות ו' עץ החיים אילנא דחיי סוד אילן הנשמות כנ"ל לכן אל יצטער על המת יותר מדאי כי לא מת לגמרי אך הנשמה נשארה צרורה בצרור החיים בסוד אילנא דחיי שפרחה משם גם נרמז ו' רומז תואר תפארת גופא אדם השלם צלם אלקים ואסור לפגום בו ובצורתו כנ"ל. גם ו' רומז בן הנעים וכטעם בנים אתם לה"א במצוה זו הרומז לאו"א ואנחנו בנים בחי' ז"א עיין כוונת ק"ש ודו"ק וה' יכפר: והנה במ"ז נכלל גם שלא יעשו אגודות אגודות שלא יהיו ב' בתי דינים בעיר א' במנהגים חלוקים זמ"ז רק יהי' בסוד אחדות אחד מפני דרכי שלום נרמז באות ו' רומז אחדות גם רומז שלום ו' שני' כמש"ל: תסט ם שלא לעשות קרחה על מת שנאמר ולא תשימו קרחה בין עיניכם על מת. וכ' מהר"ם ואמר ובך בחר ה' באדם עצמו מקום מוכן לשרות עליו השכינה מקום שמוחו של תינוק רופס בטוטפת שם הכסא בגופך לשבתו כמו שבחר בין בדי ארון ואיך תעשה פגם וחבורה במקום כסא המלך עכ"ד הק'. ונרמז לפ"ז בם סתומה שהוא חותם הש"י חותם המלך כמ"ש בס' האשכול שהחותם מבפנים וסביבה צורת כ"ו גי' הויה ע"ש. וכן נרמז במוח האדם שהוא בחי' אדם עליון שבו סוד המוחין חב"ד מנה"י דבינה שהם קס"א קמ"ג קנ"א גי' חות"ם סוד החותם שבתלת חללי דגולגלתא מקום התפילין חיי המלך כ"א אזכרות וד' פרשיות כנגד ד"א הוי"ה ב"ה והם מבחוץ על הראש הרי החותם מבפנים והויה מבחוץ ונאמר בנים אתם לה' אלקיכ"ם על ב' מצות האלו. וי"ל שם הוי"ה הוא כנגד מצוה הקודמות דלא תתגודדו שהוא גם משום לתא דע"ז אשר שם הוי"ה רומז הביטול ע"ז בסוד המהוה כל הויות ונגד