דרך חוקיך קעו

מרע"ה שקבל י' דברות מכף יד פשוטה של הקב"ה שהוא פשוט מכל הפשוטים עכ"ד. והנה ביוד דברות יש תר"ך אותיות נגד תרי"ג מצות התורה וז"מ דרבנן הניתן למשה מן כף הקב"ה לכן אין להוסיף ולגרוע ח"ו. ועוי"ל לפמ"ש בלקוטי ש"ס אות כ מולך בחיי"ם וניתן למשה וי"ל שקאי על התורה והמצות שקיבל משה בכ"ף ידו כנ"ל והם נקראים חיים אשר יעשה האדם וחי בהם. והנה מלשון חיי"ם משמע לאפוקי חסרון אבר כמ"ש במס' ע"ז דף ה' מנין למחוסר אבר שאסור לבני נח שנאמר מכל הח"י כו' מלמד שחיין אברים שלה והנה תריג"מ המה רמ"ח אברים ושס"ה גידין ובחסרון א' מהמצות הוה מחוסר אבר ואינו נקרא ח"י ודו"ק: תנו ן שלא לשמוע להמתנבא בשם ע"ז שנאמר לא תשמע אל דברי הנביא ההוא. בחי' כ' לפי שהטעות נמצא אצל ב"א תמיד לכן תחוש התורה אולי מתוך הטענות כוזבות והויכוח עם זה הסכל יתפתה לדבריו או אפי' יפקפק בלבו אף שעה א' לתת סרך לדבריו ע"כ לא ידבר עמו בזה עכ"ד. ויש לרמוז מ"ז באות ן פשוטה עד"ש רז"ל ן' פשוטת רומז נאמן פשוט ר"ל אמונה פשוטה בהש"י בלי שום חקירה וטענה לכן לא ישמע לו ולא יטעון עמו כלל רק יהי' נאמן פשוט להש"י ע"פ קבלת אבותינו הקדושים עד משה רעיא מהימנא: ברך תנח ב שלא יאהב הניסית את המסית לע"ז שנאמר לא תאבה לו. בחי' כ' בכל מצות האלו מצד הרחקה ע"ז מאתנו. ויש לרמוז מ"ז באות ב עד"ש רז"ל ששואלין לב' מי בראך והיא מראה בעוקצה שלאחריה על א ר"ל על הש"י אלוף עולם ור"ל דאות ב' רומז על כל העולם שנברא בב מבראשית ושואלין לב' דהוא העולם מי בראך ומשיבה הא' שהוא אחד ברא אותי שהיא העולם וזהו רומז ביטול כל ע"ז שהוא אחד ואין שני ברא הכל ועוד רומז ב יש לה ג' מחיצות ופתוח לצפון כמו העולם ואם יאמר א' שהוא אלוק או שיש ח"ו אלוה זולת הש"י בעולם אומרים לו שיעשה מחיצה הרביעית ואז יאמינו לו וזה רומז אלילים ר"ת אין להם יכולת לעשות מחיצה כן הוא במג"ע ובקדמונים הרי רומז ביטול ע"ז כמש"ל: תנט ר שלא לעזוב השנאה מהמסית לע"ז שנאמר ולא תשמע אליו. כ' בעקידת יצחק ראה כמה זירזה התוה"ק אותנו שלא לנטות אחר טבעו ולא למשוך אחר קרבתו ושיהפוך לו לשונא ולאמזר מה שהוא כנגד טבעי כי אין אהבה ורחמנות עומד לפני יראתו ועבודתו ית' והטעם כי ביקש להדיחך מעל י"א עכ"ד. ונרמז זה באות ר הרומז רחמים כמ"ש בשעג"ע וכן המליך אות ר בשלום עם זאת בענין הנוגע לכבוד שמים עת לרחוק מידות הרחמים והשלום כי אין שלום. אמר ה' לרשעים ואדרבה זה תכלית הרחמנות והשלום במקום הקדושה אם יתרחק השלום עם הרשעים והסט"א כמ"ש או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי. ונרמז עוד באות ר הרומז אל אחר והוא בחי' נחש הקדמוני שהי' המסית הראשון לע"ז והי' כופר בעיקר ונאמר בו ואיביה אשית בינך ובין האשה כו' ורומז שלא נעזוב השנאה מן הנחש הארור המסית לע"ז: תם ך שלא להציל המסית מכל סכנה שנאמר ולא תחום עיניך עליו. כ' הבחיי ודברי תורה כולה רחמים וכאשר תצוה להרוג המחויב לא דרך נקמה אך הכוונה בנקמתו דרך רחמנות על השאר ולזה נאמר ולא תחוס כו' וכ"י ישמעו וייראו ע"כ ויש לרמוז באות ך הרומז כליה כמ"ש בהקדמת זוה"ק והוא לכלות הרשעה מן העולם כדי שיהיו כולם זכים וברורים כמו אם יגדל בשר רע בגוף ההכרח לכלותו כרגע כדי להציל שאר הגוף והוא מצד רחמנות מלך עליון המשגיח בתחתונים כמו אם יגדל בשר רע בגוף ההכרח לכלותו כרגע כדי להציל שאר הגוף והוא מצד רחמנות מלך עליון המשגיח בתחתונים כמו שנרמז בך' פשוטה שפושט מלכותו בתחתונים כמ"ש במחזור בפירוש המל"ך לכן מצוה שלא להציל המסית ולעשותו כלה: ועוד נרמז עפמ"ש באודר"ע שנאמר לכף שבך אני עתיד להכות כפ"י אל כפ"י שנאמר אני אכה כפי אל כפי והניחותי חמתי בך וזה מיירי שם על חטא ע"ז וזהו והניחותי חמתי בך' ר"ל ע"י ך' הרומז כליה ונרמז בך' מן בר"ך מלשון חירוף וגידוף ר"ל כמו ברך אלקים ומות [איוב ב] ורומז שע"כ אסור להצילו על כן ברך ה' ר"ל משום שחירוף וגידוף את ת' שהסית לבושת . ע"ז ר"ל: הויה תסא י שלא ילמוד זכות על המסית שנאמר לא תחמול. בחי' כ' שהיא הרחקת ע"ז ונרמז באות י' מן שם הוי"ה ב"ה דהוא שרוהא דשם הוי"ה וביוד נכלל כל שם הוי"ה ב"ה הרומז היה