דרך חוקיך קעג

יוד הרומז השפעה תהו א"ת יוד אלא יד דהוא בחי' מקבל תמיד. אבל בפסוק פותח את ידך הנאמר על הקב"ה לא יצחק לומר יד"ך בחי' מקבל כי הוא אינו מקבל לעולם רק משפיע תמיד ואינו מקבל כי אם יצדק מה יתן לו לכן אמר א"ת ידך אלא יוד"ך כי הוא המשפיע לכל באי עולם ומפרנס ומשביע: תנב ע לשחוט בהמה וחיה ועוף כדת תוה"ק אם ירצה לאכלם שנאמר וזבחת מבקרך ומצאנך כו' כאשר צויתיך. בחי' כ' כי ע"י שחיטה מן הצוואר יוצא דם יותר מבשאר הגוף לכן נצטוינו לשחוט כדי שיצא כל דמו ועוד כדי שלא נצער הבע"ח יותר אם נהרגנו בסכין פגום והתורה התירה לאדם למעלתו ליזון מהם אבל לא לצערם חנם עכ"ד ומהר"ם כ' טמ"ז יען דהבשר והדם מטמטמים ומחליש הנשמה ומגביר היצר לכן שחיטה מהצוואר כי מהצוואר יוצא דם הגוף ובכלי יקר כ' דהשחיטה באה להעיר עפרורית שבבהמה שנוצרה מן הארץ אבל דגים שנוצרו מהמים שמקורם טהרה א"צ לשחיטה ועופות שנבראו מן הרקק עירוב מים ועפר די בסי' אחד ע"כ. ובמגיד משרים רזא דתרין סימנים יצ"ט ויצה"ר וושט רזא דיצה"ר ובג"כ איהו גמיד ופשיט דאי יהיב בי' מזונא זעירא מסתים לי' וסגי לי' בהכי ואי בעי ב"נ למיהב לי' טובא איהו מפשיט ומקבל ולא שבע לעלמין וקנה הוא ברזא דעות"ב בי' משבחין לקוב"ה ובי' נפיק קלא דאורייתא וכמה דעוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתיה אלא מתהני ושאוב מלחותא דעבר בוושט ואפיקת דמי מהנהו תרין סימנים הרמוזים לעוה"ב ולעוה"ז לאפקא מינייהו חולקא דהאי סטרא ובגין דבע"ח חולקיהון דשאר סטרין איהו דמא מש"ה בעי לאפקא לי' מבשרא דבעינן למיכל כי היכא דלא להוי חולקא להאי סטרא בבשרא דאכילנא עכ"ד. והרדב"ז כ' טמ"ז משום צבע"ח [כמ"ש בחינוך הנ"ל] ואם לא זכה יבא בבהמה ותשחט ויקבל עונשו ותאכל ותתעלה ומט"ז ע"ה אסור לאכול בשר כיון שאין לו תקנה אין דוחין נפש מפני נפש וצריך השוחט לידע שלא יגבל הבהמה ויוסיף לה גרועות ולח עילוי ומי יודע מתי תשוב עכ"ד. וז"ל לק"ת פ' ראה אמר מורי לה"ר יצחק הכהן כבר ידעת בכוונת אכילה האיך כל הנבראים צריכים להתתקו להעלות עד החומר הראשון שתי' להם בעת יצירת העולם כמו שהי' לחומרו של רפב"י גם הרבה פעמים יהיו נפשות מגולגלות בבע"ח ואם השחיטה תהי' בכוונה מועיל להעלות המגולגלות מעונש ההוא ויחזור לבוא לגוף האדם וסודו השחיטה כדי למתק כל הדינים דההין אין מ"א אותיות] הרי ג"פ א"ם גי' פג"ם וכשתבדוק הסכין ותשחזהו תכוין להסיר כל פג"ם שהוא גי' ג' שמות אהיה פשוט ומלא ומלא דמלא דיודין שיש בהם א"ם אותיות וכן אהיה דאלפין ע"ד הנ"ל יש אם אותיות וכן יש לחשוב עוד פעם אהיה דיודין כנ"ל [כן תיקון בס' שרף פע"ח כי באהיה כי אלו הם הדינין ותכוין למתקם בג' מ"ב שהם פשוט ומלא ומלא דמלא דהויות ע"ב ס"ג מ"ה שיש בכ"א מ"ב אותיות שהם מורים רחמים לפי שהם מבחי' הויה חילוף מה שהי' קודם בסוד דינים בא"ם דאהיה ויתוקן הפגם. וכשישחוט יכוין כי השחיטה גי' של"ז שהם ג"פ יב"ק שהם הויה אלקים והם בגרון ששם מקום השחיטה ותכוין כי גרון גי' ג"פ אלקים עה"כ שהם ג' מוחין דקטנות היורדין שם ואז בהיותם שם הם דינים גמורים לכן תכוין להוריד שם ג' הויות דמוחין דגדלות ויעשו ג"פ הויה אלקים מנין השחיטה. ע"י הסרת אותה הדם והדין ויאירו ג' הויות דמוחין דגדלות בהמתגלגל ובזה יתוקן ותכוין כי אח"כ בגרון יש ב' סימנים סימ"ן גי' אהיה דיודין קנ"ה גי' אהיה דההין עם ד"א למתקן וש"ט גי' ז"פ אדם שהם ש"ך דינים כולם בסוד הדם של הגרון שהם הדינים וע"י השחיטה מתמתקין ומתבררים הסוגים שבהם גם אחה"ע אותיות הגרון עם גרון גי' השחיטה עם ו"א גם קס"א קנ"א וא דאהיה הרי שחיט"ה מספ"ר של"ב וי"ל בכוונתו הק' קס"א קנ"א גי' שי"ב ועם א' צורת יוד שהוא אלף בינה א' דאהיה הרי של"ב ודו"ק: עוד שם פ"א בא עז ושם ב' ידיו על השלחן ואי' מורי ז"ל מדבר עמו בלשונו וצוה האריז"ל לר' משה סופינו לשחוט אותו בכוונה זו סכין גי' ק"מ מילוי דאהיה דיודין ותסיר הפגם ע"י ג' מ"ב [כנ"ל] ובאמרך על השחיטה תכוין שחיטה עה"כ גי' ג"פ אלף שיש בשם מ"ה [גי' של"ג] אח"כ תכוין השחיטה גי' של"ז ותכוין י"ה דיודין עה"כ גי' ל"ו אח"כ תכוין באותיות יוד פעם הי גי' ש' ועה"כ ש"א ועם ל"ו הרי של"ז גם תכוין על השחיטה גי' תל"ז שהוא ב"פ א"ל פשוט ומלא ותוסיף כללות ד' שמות וא' הכולל הרי תל"ז ובמשנת חסידים מס' יומא ויכוין על השחיטה גי' ב"פ אל פשוט ומלא עם ד"כ והכולל ויזהר שלא לעשות נבלה שעם הכולל מספר ב"פ רבוע אהיה [ב"פ דם] או טרפה שרומז רפ"ח ניצוצות שנפלו בקליפות שעם הכ' גי' טרף רק ישחוט כדין ובמקום הגרון. ואדומו"ר הק' חכם הרזים מארי דיחידאה אמר לי ביחוד בכוונת ברכות השחיטה שהעיקר לכוין להעלות נפש חי' לבחי' מדבר לסוד אדם יען דכל הנפשות היו כלולים בנשמות אדם הראשון. והנה