דרך חוקיך קעב

של עולה כנ"ל ונרמז עוד בסוד ה' ראשונה שהוא יסוד האש כמ"ש בע"ח שער טנת"א ושער אבי"ע הרי רומז בחי' עולה שהוא במחשבה ביחוד י"ה או"א אשר נכללו באות ה' כנ"ל והוא יסוד האש הרי אישים וכנ"ל: תמט ש שלא לאכול קדשים קלים קודם זריקת דמים שנאמר לא תוכל לאכול בשעריך כו' ונדבתיך. בחינוך כ' מפני שראוי להקדים תמיד תועלת נפשינו מתועלת גופינו ע"כ אין ראוי שיהנה הגוף טרם הזריקה שבא לכפרת הנפש עכ"ד והנה ענין זה הוא כמו אזהרת לא תאכלו על הדם קודם שתתפללו על דמכם והנה הזריקה הוא כפרת הדם שהוא הנפש אשר הי' ראוי לשפוך דם החוטא וע"י מצות זריקת דם הקרבן נמשך א' אל דם ונעשה אדם והאוכל מן הקרבן קודם הזריקה דה יחשב לו ומעורר חטא האדם אשר גרם דם ע"י ש שקר משין דנחש כי הקרבן בא לתקן חטא הזה כמ"ש בסה"ק לכן אם יקלקל סדר הקרבן ואוכל קודם הזריקה מקלקל עוד יותר ונתעורר בחי' דם שגרם הנפש. ועוד י"ל דהנה ש רומז זיו שכינה כמ"ש בלק"ש. והנה זיו שכינה רומז לד' מחנות שכינה כמ"ש במג"ע אופן קכ"א שלכן נקרא אייר חודש זיו דבו אתוקם זיווא דשכינתא שהם הרגלים שנוסדו בחודש אייר וכנגד הדגלים הם ד' מחנות שכינה שלמעלה עיין זוהר ויחי דף רמ"ו. והנה שורש הדגלים הוא ד' רגלי הכסא הידוע שהם איי"ד. והנה מצינו כן גם בד' עבודת הקרבנות שהם שחיטה קבלה הולכה זריקה שהם נגד ד"א הויה ב"ה שהם נגד ד' רגלי המרכבת. והנה זריקה היא נגד מל' ה אחרונה וכל ג' עבודות הנ"ל מתייחדים בה ונכללים שם לכן זריקה הוא העבודה היותר חשובה מכולם והיא המתרת הבשר ומפגל ומרצה לכן האוכל קודם זריקה מפריד בין זיווא דשכינתא וסודי המרכבה ומפריד ה' אחרונה ח"ו מן ג' אבות המתייחדים בה ופוגם בש זיו שכינה כנ"ל ותו"ד אוצה"ח זריקה היא ה' אחרונה נגד שם כה"ת המסוגל להעלות נפשות מן העשי' עד השכינה ולהעלות כל ניה"ק ובזה השם הרג משה המצרי וסוד הזריקה סוד זרקא דידעין לזרקא האי תגא לאתר דאתנטילת מתמן בסוד אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה עכתדה"ק: תן ב שלא לאכול בכורים הו"ן לירושלים וקודם הנחתם בעזרה שנאמר לא תוכל לאכול בשעריך כו' ותרומת ידך. בחי' כ' כבר כתבתי דענין הגבלת מקום לקדשים מורה על יראת ה' והתרככות הלב עכ"ד. ויש לרמוז מצוה זו באות ב דהיא ראשית לאותיות תוה"ק ב' דבראשית שנברא העולם בשביל ישראל שהם בכורים כמ"ש כבכורה בתאנה מצאתי אתכם. וכן אמרו במדרש בראשית בזכות בכורים נברא העולם. ובתיקונים י"ד כ' בראשית עלה אתמר ראשית בכורי אדמתך כו' הרי ב רומז בכורים. וכן ב רומז יראת ה' כי בית הוא אשה יראת ה' וכן ב רומז ביהמ"ק כמ"ש בהקדמת תיקונים ב דא בי מקדשא וכן ירושלים רומז יראה שלם בחי' מלכות בית לכן חוט המשולש לאכול בכורים בירושלים ואחר הנחה בביהמ"ק ואז יקנה יראת ה' כמ"ש בחינוך לא חוץ ממקום זה: תנא י שלא לעזוב הלוים שנאמר השמר לך פן תעזוב את הלוי בחי' כ' לפי שרצה הקב"ה שיהיו עם ב"י סגולה בעולם עם חכם ונבון לכן נבחרו הלוים להיות פנוים לעסוק בתורה ולהורות משפטי ה' לאחיהם לכן הי' מרצונו שיספיקו להם אחיהם פרנסתם תמיד אחר שהם צריכים לתורתם ללכת בדרכי הש"י עכת"ד. ונרמז באות י' הרומז חכמה וכן י' רומז כל מיני השפעה לכן ישפיעו ב"י ללוים פרנסה. וכל הצטרכותם והלוים ישפיעו לב"י תורה וחכמה. ונרמז אות י' רומז מעשר כמש"ל וזה המצוה כולל שלא ישהה המעשרות ברגלים ונכלל במ"ז לשמח עניים ברגל כי י' רומז מידה י' שהיא עני דלית לה מגרמא וכ' הרמב"ם בכלל מ"ז להעניק לכל איש הפורש מדרכי עולם ועוסק בתורה ובעבודת ה' החויב לפרנסו ונרמז באות י' הרומז לאשתדלא באורייתא כמ"ש זהר יתרו דף קצ"א שצריך להשפיע לו פרנסה כנרמז באות י' הרומז השפעה. ויל"ע עד"ש באודר"ע יוד א"ת יוד אלא יד כו'. והנה ארז"ל פותח את ידך א"ת ידך אלא יודך. והנה בשל"ה כ' הכלל בכ"מ שאמרו אל תקרא יש איזה קושיא אם נקרא כמ"ש לפנינו לכן א"ת כן אלא כן. והנה מה קשה לרז"ל בזה אם נקרא יוד או יד. גם קשה מהו טעם יש סברות הפוכות באודר"ע א"ת יוד ובפסוק פותח כו' א"ת יד וי"ל דהנה יוד הוא בחי' משפיע ויד הוא בחי' מקבל כנודע. והנה באודר"ע מדבר מן יוד דא"ב הרומז מעשר וכמ"ש בזוה"ק פ' קרח דף קע"ט י' רומז מעשר לכן הי' קשה לו דיוד רומז השפעה והנה באדם הנותן לא יצדק בהחלט ההשפעה כי האדם הוא תמיד מקבל כמאמר דהמע"ה כי ממך הכל ואף הנותן הוא מקבל כאמרם יותר מה שהבעה"ב עושה עם העני העני עושה עם בעה"ב ובפרט במעשר נאמר ובחנוני נא בזאת אם לא אפתח לכם ארובות השמים כו' לכן לא יצדק אות