דרך חוקיך יז
Derekh hukekha 17 · דרך חוקיך · free full Hebrew text
Open in the reader →וניעור ויוכל לבוא לידי זכירה ע"י המילה שחותך ממנו כח הערלה שהוא הנחש. לכן מבקרין התינוק בשבת דייקא בחי' זכו"ר להסיר השכחה וי"ל במה שמביא הטו"ז מקודם המדרש משל למלך שאמר לא יראו פני עד שיראה פני המטרוניתא תחלה. ויש לרמוז באמרו לא יראו פנ"י דידוע ב' שמות ע"ב קס"א שהם הוי"ה אהי"ה מלאים בחי' או"א. גי' זכו"ר. והוא בחי' פני"ם ושם בחי' הזכירה ואחורים של ע"ב קס"א כזה יוד יוד הי יוד הי ויו יוד הי ויו הי: אלף אלף הי אלף תי יוד אלף הי יוד הי שהם קפ"ד קדמ"ת גי' תשכ"ח ר"ל. והנה בהילד הי' שולט בחי' שכחה שהוא אחורים בחי' הערלה. אבל בבוא שבת שהוא זכו"ר הוא בחי' פנים כנ"ל. ובזה מבקרים אותו שיבוא לידי זכירה. כי כ' בסה"ק שכל מה שהאדם זוכר ומשיג בתורה הוא בכח מה שלמדו אותו קודם בואו לעולם. אך ששכח מיד בבואו לעולם ע"י הערלה. לכן מבקרין אותו בשבת דייקא כדי שע"י המילה אח"כ יחזיר לבחי' זכירה והצלחה בלימוד. ויש לרמוז מש"כ בטמ"ז דהיא אות והיכר להבדילם מן עכו"ם והוא חותם המלך. באות ג עפמ"ש בתמונה ג' מורכב מן ו"ז ומספרו אחד פי' חותמו של הקב"ה אמת ומודיע שהוא אחד כי מן א עד מ (דאמת) י"ג אותיות מנין אחד (מנין זו) לכך סמך הנו"ן אצל המ"ם כי חותם המלך צ"ל אצלו ומנין החותם מן א עד ת ב"פ י"ג שהם ב"פ אחד הראשון מפני הש"י שהוא אחד והשני נגד ישראל גוי אחד בארץ ע"ש הרי נ' הוא חותם הש"י כטעמי מילה כנ"ל. ונרמז עוד לפי הנ"ל צורת נ ז"ו רומז עם ז"ו יצרתי. לי ורומז להבדילם משאר האומות. גם נרמז מש"ל שהוא אות להבדילם בצורת נפשותם ונשמתם ג"כ בהכשר נרמז באית נ' עפמש"ל באודר"ע שאמרה נ' להקב"ה שבי אתה ניתן נשמ"ה. ונאמר נר ה' נשמת אדם. הרי נ' רומז נפש ונשמה. גם עפמ"ש בכוונת שע"י המילה זוכה התינוק לנשמה. ונרמז משכ"ל דהמילה אות על אמונת הש"י באלקותו ואחדותו י"ל עפמ"ש בגמ' נ' נאמן כפוף כו' וכן נאמר לאאע"ה קודם ציווי המילה התהלך לפני והיה תמים באמונה פשוטה וכן נרמז ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית. כי ע"י הברית יזכה לאמונה. וכן אמר בקדשו הרב הק' מאפטע זצוק"ל ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם. ואז לא תקשו עוד קושיות על אמונת הש"י ותורתו ומצותיו הק'. וכן מילה העיקר למול ערלת לבבו מן דעות מזיופית וחקירות שהוא הנחש הכרוך בלבבו אך להאמין ולהיות נאמן כפוף להש"י ולתוה"ק: ונרמז זה באות נ' מאנכ"י י"א והבן. ובחסד לאברהם כ' הערלה הוא הטומאה החופף על הברית מצד עה"ד טו"ר שבאה מחטא אדה"ר ע"י הנחש ומזה נעשה כופר ומין רחוק מן אמונת הש"י. לכן ציוונו הש"י להסיר הרע הזה מגופינו ולכנוס בברית האמונה היפוך דעת שוטים דעה"ד טו"ר עכ"ל הק'. לכן יש לרמוז ג"כ באות נ' הרומז אמונה כנ"ל הזוכה ע"י המילה. וכ' בסה"ק בערלה הם ג' קליפות נגד ג' קליפות הידועים ושהם מבחי' הנחש ועור הפריעה היא קליפת נוגה המטין אותו לצד הקדושת. לכן כורתין ג' עורות הערלה לגמרי והקליפה הד' מטין לצד הקדושה. ונרמז זה באות נ' הרומז נחש כמ"ש בזו"ח. גם רומז נוגה. ועי"ל לפי מ"ש בכוונת מילה שע"י הפריעה נתגלה העטרה שהוא בחי' מלכות דוד. וזה נרמז ב"נ דאשרי הנופלת והוא סוכת דוד וסומכים אותה ע"י התגלות חסד בפי אמת כנודע. ויש לרמוז עוד עפמ"ש בלק"ת לך טעם מילה בשמיני להורות על ז' מלכים דמיתו ולא אתקיימו עד בוא מלך הח' ואתגלי חסד עילאה בפי אמה עכ"ל. והנה שבירת הכלים הי' שנפלו ונשברו וע"י מלך הח' נעשה להם קימה וסמיכה מעט מעט עד עת קץ. ונרמז ג"כ בנון דאשרי הרומז נפילה וסמיכה ואפ"ה סמכן דוד כנודע. והנה זהו בחי' תחה"מ כמ"ש בע"ח היכל ז"א שער א' לכן ארז"ל שע"י המילה זוכים לתחה"מ. ויש לרמוז באות ג' במספר ובצורה ובמילוי. הנה מספרו נ' וצירתו ו"ז הרי ס"ג ומילואו נין ב"נ רבתי דמנצפ"ך גי' תשנ"ו ועם ס"ג הרי תתי"ט גי' דוד מלך ישראל חי וקים. סוד העטרה שעטרה לו אמו. וכן נרמז בסוד ברית ועטרה שהם י' ו' כמ"ש בלק"ת לך. והוא סוד דור מלך ישראל רומז עטרה: וחי וקים רומז יסוד שהוא ברית ו'. הנקרא יוסף ח"י גי' ח"י וקי"ם צדיק ח"י, ונרמז עוד במספר הזה וב"ן שמנ"ה ימו"ל א"ג כ"ל זכ"ר. גי' תתי"ט כי המצוה על האב מקודם. ובאוצה"ח כי המלכות דאצילות נ' כפופה ונפילה בהתמעטה וירדה להתלבש בתוכם (ר"ל בבי"ע) אז נקרא עה"ד בהיות רגליה יורדות מות ונ' יורה על עת המילה שאוסרות רגליו ויורדות אורה אליו שלא יתאחזו בה החיצונים היונקים מעה"ד טו"ר עכ"ד ודו"ק: ג כ מל"ת שלא לאכול גיד הנשה שנא' ע"כ לא יאכלו ב"י את ג"ה. בחינוך טמ"ז רמז לב"י שאף שעברו עליהם צרות רבות בגלות מן העמים המה בטוחים שלא יאבדו אלא לעולם יעמוד זרעם ושמם ויבוא להם גואל. ובזכרם זה ע"י מ"ז יעמדו באמונתם וצדקתם ורמז הזה לפי שהמלאך שנלחם עם יעקב הוא שרו של עשו רצה לעקרו מהעולם ולא יכול לו וציערו בנגיעת הירך. וכן זרע של עשו יצערו לזרע יעקב ולבסוף יהי' להם תשועה עכ"ד. ובס' אורות המצות כ' כי אשר לא יכול לו