דרך חוקיך קסז

דלת ל התפלל אל הש"י בכל יום שנאמר אותו תעבוד. בחי' כ' כי הטובות יחולו כפי פעולתם וכושר מחשבתם ואדון הכל שבראם וחפץ בטובתם הדריכם במצותיו היקרים והודיעם שישיגו משאלותם ע"י שיבקשו ממנו ב"ה אשר בידו היכולת למלא חסרונם. לכל אשר יקראוהו באמת ומלבד הודעת הזאת צוה שישתמשו בה תמיד ויבקשו ממנו כל צרכיהם עכ"ד. הרי דמצות תפלה מועלת בב' אופנים או למלא הבקשה אשר יבקשו ויתפללו עליה או שתתקבל התפלה לרצון כמו כל מ"ע שבתורה אשר נתקבל להיות לנ"ר להבורא ית"ש לכתר לראש אלקי צבאות. וזהו עד"ש בשל"ה פ' בשלח שהקשה הלא כתיב אל כביר לא ימאס ותפלת רבים נשמעת א"כ מדוע לא נשמע מה שכל ישראל מתפללים תמיד על הגאולה ברבים תמיד לא יחשו ותירץ ב' תירוצים הא' שאין הכוונה שיהי' נעשית הבקשה ככל היוצא מפי המבקשים רק נעשית מעין דוגמת הבקשה כמו בענין הגאולה מתקיים מעין הגאולה כי רבים קמים עלינו ובכל דור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם. ועוד שהכוונה באמרם תפלת רבים אין חוזרות ריקם ר"ל שהתפלה מקובלת לרצון לפני אדון כל כמו כל המצות כי לפעמים נדחות התפלות ואין מניחין אותם לעלות גם אם עולין אינם מקובלות אבל תפלת רבים עולות ומקובלות למצות תפלה ועש"ה. והרדב"ז כ' שמי שמתפלל מודה שיש לו אדון מצוי ויכול כו' ודע שאף שנאמר בכל לבבכם לא סגי במחשבה לבד אלא צריך להוציא בשפתיו כי הדבור הק' היוצא מהפה בטהרה בוקע אוירין ומתקרב לפני המלאך והמלאך הידוע עושה מכל התפלות כתר לפני הש"י לכן צריך שיוציא הדבור בפה בכוונת הלב כו' ובק"ש סגי במידי דמנקי ובתפלה מדבר עם המלך פב"פ ע"כ צריך מים לטהרה יתירה ועוד כי המים רומז חסדים והמתפלל צריך חסדים לשאלתו עכ"ד. ויש לרמוז באות ל לב כמשרז"ל איזה עבודה שבלב זו תפלה וגם נרמז באות ל רם ה' ושפל יראה לשמוע תפלת כל פה ועוד ישמע ביותר לתפלת העני והנדכא והשפל וקרוב ה' לנשברי לב גם נרמז בלמד גבוה מעל גבוהים מלך גדול ומשגיח בתחתונים כמ"ש בס' ב"ש. ועוד נרמז למ"ד מענין חיבור כמו עושים לו למודים והוא ענין תפלה מלשון נפתולי אלקים נפתלתי כי ע"י התפלה נעשים דבקים אליו ית' וגם מחברים ומקשרים העולמות יחד זב"ז עד שנעשה כתר לראש אלקי לבאות וכן נרמז אנ"י תפלת"י גי' ואת"ם הדבקי"ם בה"א חיי"ם כ"לכם ה"יום. ונרמז בלמד ג' רועים יוסף משה דוד כי בסוד המלמד לאדם דע"ת בחי' משה גם רומז ליוסף כמ"ש בשל"ת מאמר צאן יוסף דיוסף מרומז בל מן אגד"ל וכן ל' הוא שלשי"ם גי' פר"ת יוסף. ועוד נרמז ל' מעלות של מלכות כטעם סיר למעלות הרי דוד. הרי מש"ה יוס"ף דו"ד שמספרם תפל"ה שהם תפלה למשה תפלה לדוד תפלה לענ"י כי ענ"י רומז גם ליוסף לפעמים כמ"ש בתיקונים כ"א. ונרמז ל בספר סופר ספור צורתו כ"ו ומנינו ל' ומילואו למ"ד הרי גי' ק"ל ה"פ הוי"ה ב"ה שהם ה' חסדים. והם ה"פ חס"ד א"ל גי' תפל"ה ונרמז מצות תפלה במספר דל"ת במנין תרי"ג כי תפלה נקרא שער לה' צדיקים יבואו וצריך לכוין נגד שער השמים וכן אומרים אד"נ שפתי תפתח סוד השערים תרע"א דמלכא וכן דל"ת גי' חס"ד די"ן רחמי"ם שהם ג' אבות שתיקנו ג' תפלות בק"ר צהרי"ם ע"רב ר"ת אותיות שניות של א"ברהם י"צחק י"עקב: אשר תלה א להדבק בתלמידי חכמים שנאמר ובו תדבק וארז"ל וכי אפשר לדבק בהקב"ה אלא הדבק עצמך בת"ח לתמכם ולסעדם לישא בת ת"ח ולהשיא בתו לת"ח. בחינוך כ' טמ"ז כדי שנלמוד לדעת דרכי ה'. ונרמז מ"ז באות א מלשון ואאלפך חכמה להדבק בת"ח א חכמה ובזה יהי' דבוק באלף עולם הקב"ה ב"ה וב"ש. וי"ל ע"פ הידוע דהי' ס' רבוא ב"י בקבלת התורה וכ"א הי' לו שורש באות אחד מס"ר אותיות התורה והנה מאז ועד עתה הם אלפי אלפים ס"ר בישראל ומהיכן הי' שורשם בתורה אמנם יש נשמות שרשים ויש ענפים ולשורש א' יש אלפים ענפים וס"ר שהיו אז היו כולם שרשים ולהם כמה וכמה ענפים שהיו נשמתם ג"כ בקבלת התורה כמ"ש ואת אשר איננו פה עמנו היום וכמו שדרשו רז"ל וכן בכל דור ודור יש נשמות כללות שרשים ולהם שייך נשמות פרטיות ענפים. והנה מי שאין לו חלק כלל בתורה בהכרח לו לסעד ולתמוך לת"ח ולהחזיק בניו לתורה ויהיה לו ג"כ חלק. אמנם אף לת"ח ובן תורה נאמרת מצות זו כי מי יודע אם הוא שורש או ענף לכן צריך להדבק אל ת"ח אחרים כפי יכולתו ואף אם גם הוא שורש מאותם ס"ר נשמות הכללות מ"מ אין לו רק חלק א' מס"ר ותורה תמימה ניתנה ואם נחסר ממנה אף אות א' אין זה שלימות התורה והיא חסרון לא יוכל להמנות לכן צריך לדבק עצמו עם שאר ת"ח שבדורו כפי יכולתו בגוף ובממון ובאהבת נפשו ואם ידבק עצמו לת"ח גדול הדור אז יצא ידי חובתו כי