דרך חוקיך קסו

כי אלקיך רומז על השגחה הפרטית עלינו כמ"ש בשל"ה בכוונת אלקיך מן פסוק יחוד שמע ישראל וכן הויה אלקיך גי' שם הדעת שהוא הוי"ה ב"ה נקוד חולם צירי קמץ צירי שמשם השגחה עליונה כביכול. והנה בהצטרף ה' אלקי"ך אל ז' ארץ הנ"ל הרי גי' ב"א קל"ד גי' ז' ספירות חסד גבורה ת"ת נהי"ם עם שם הוי"ה ב"ה המאיר בהם הרי ז"פ ארץ נגד ז' ספירות שבה כנ"ל בסידור. ובהצטרף אל ז"פ ארץ שהוא גי' ב"א מ"ב עינ"י הוי"ה שנאמר בא"י עיני ה"א בה והעיקר הוא הוי"ה הרי קס"ו ועם ב"א מ"ב גי' ב"א ר"ח כמספר חט"ה ושער"ה וגפ"ן ותאנ"ה ורמו"ן שמ"ן ודב"ש שהם ז' מינים שנשתחה הארץ בהם וכן עולה ז"ס חג"ת נהי"ם עם ק' ברכאין הרי עולים כאחד ז"פ ארץ וז"ס יז' מינים וע' לק"ת עקב. ונרמז בפסוק מצוה זו של ברהמ"ז ואכלת ושבעת וברכת את הויה אלקיך על הארץ הטבה אשר נתן לך גי' ג' אלפים תתכ"ד והנה ידוע דע"י האכילה ושתי' בקדושה ובברכה מתבררין ניה"ק ועולין ובצירוף ברכת המזון מתבררין וידוע דכל עלי' היא ע"י שם מ"ב וכולם בחכמה אתברירו. והנה מספר ג' אלפים תתכ"ד גי' שם מ"ב אב"ג ית"ץ קר"ע שט"ן נג"ד יכ"ש. בט"ר צת"ג. חק"ב טנ"ע יג"ל פז"ק שקוצי"ת. גי' ג"א תש"א ועם חכמ"ה המברר הביה"ק ועם הוי"ה פתחין נשמת החכמה כנודע הרי במכוון ג"א תתג"ד מספר הפסוק הנ"ל והבן בס"ד. ונרמז מצות ברהמ"ז במנין תל"א מתרי"ג מצות גי' שם דקורניסא מלאך הממונה על הפרנסה כטעם ואכלת ושבעת כו' כשהוא שבע מברך כו' והוא שם חת"ך עם ג"א שבו כמ"ש בסידור: תלב ת לאהוב את הגר שנאמר ואהבתם את הגר. בחי' כ' שצוה הש"י את ב"י על החמלה וכו' וכמה היא דרך נעימות לגמול טובה לאשר הניח אומתו ובית אביו ובא לחסות תחת כנפי אומה אחרת בבחירתו באמת ושנאת השקר עכ"ד. וכ' הרדב"ז ודע כי נשמות גרים חצובים מנשמת אאע"ה שהי' אב לגרים ובמה שנתעסק בחייו נשמתו עסוקה אחרי מותו וכיון שיש בגר זוהר מאותו נשמה טהורה צוה הכ' לאהבו נוסף על אהבת ישראל וכשמתגייר הצלם טומאה שב למקומו ונחה עליו רוח ה' מנשמת אב המון עכ"ד. ונרמז מצוה זו באות ת שצורתה ב' דלתין כמ"ש הרוקח רומז בחי' דלי דלית ושפל כמו הגר שהוא עלוב ונדכא שאין לו שום קורבה ובזהר הרקיע כ' ת רומז מלכות דעשי' רחוק מן המאציל מאוד וכן אמר דוד מלכא גר אנכי בארץ לכן נרמז בתורה כ"ד פעמים מצות הגר [כמ"ש בחינוך פ' משפטים] רומז אל ישוב ד"ך נכלם שהוא ר"ת אד"נ ב"ת בחי' מלכות ת וכ' בזו"ח שה"ש א' נחתא לגבי' ת לאמשכא לגבי' א' רומז א' עולם שנאמר בו ואותב גר לתת לו לחם ושמלה. ונרמז בת' מן וא"ת עד"ש ואהבת א"ת בכוונת לרמוז על השכינה הק' שהוא ג"כ בחי' ג"ר אנכי בארץ. כל תלג כ לירא מן הש"י שנאמר את ה' אלקיך תירא. בחי' כ' שא"א לקיים מצות הש"י אם לא יירא אותו והיראת שמירה גדולה מן החטא ומהר"ם כ' ומחויב להפחיד ולהרעיד אבריו לזרזם בקיום מ"ע והתורה וזה שארז"ל עבוד מאהבה עבוד מיראה והיכי מצי עביד הכי והם שני הפכים אלא שיירא בעבודת אהבה שמא חיסר א' מכל תנאיה וסימניה ולפעמים עושה מצוה קטנה ומתגאה בה ונוח לו שלא לעשותו אלא ישב וידאג שמא חסר מחוקה אזי את י"א תירא עכ"ד. וכ' בס' פנים יפות דלכאורה מי שיושב תמיד אצל המלך נתמעט יראתו מלפניו. אמנם אינו דומה למלך בו"ד דבמלך עליון עיקר דביקתו להאמין במציאותו והרי המלאכים העומדים לפניו תמיד לא יגרע מיראתם כ"ש האדם שנקרא מהלך שבכל שעה מבין יותר מציאותו וגדולתו וכבודו ית"ש ויאמין שאין חייו בטבע כ"א משפעו בכל יום עכ"ד ור"ל שבכל יום נעשה ברי' חדשה נמצא יתחדש לו גם יראה חדשה. ובזוה"ק ואתחנן רס"ג בגין דאית ב"נ לדחלא קמי' מארי' ובגין יראה יסתמר בארחוי ויראה אתר הוא דאקרי יראה כד"א ליראה את הש"ס הנכבד והנורא בגין דתמן שריא דחלא דקוב"ה ואיהו יראה ממש לדחלא מיני' הת"ד וממקדשי תיראו עכ"ד ור"ל מן מידת מלכות אשה יראת ה' שם אתר דיראה וזהו וממקדשי שהוא מלכות וכן ליראה את הש"ם רומז מידת מלכות ונרמז באות ב כפופה שהיא מלכות סוד אשה יראת ה' ונרמז כ"ף כפופה רומז הכנעה יתירה להוסיף כפיפות על כפיפתו וכן לכוף היצה"ר ולאסור הסט"א תחת פולחנא דקוב"ה ולפמ"ש מהר"ם שיירא בעבודת אהבה דהיינו בתורה ומצות שמא חיסר בהם איזה תנאי י"ל עד"ש בס' יצירה המליך אות כ בחיים וי"ל לפי הנ"ל דאות כ רומז על יראה המליכו גם בחיים ר"ל בעבודת ה' בתורה ומע"ט שהם בחי' חיים כמ"ש אשר יעשה האדם וח"י בהם המליך הש"י אות כ לירא ממנו תמיד שמא חיסר בעבודתו ומכ"ש שצריך לירא מחטא ועבירה ח"ו: