דרך חוקיך קנט

בנים ולאחרים שנאמר ושננתם לבניך. בחי' לפי שבלימוד תורה ידע אדם דרכי ה' וזולתו לא יבין ויחשב כבהמה ע"כ: וכ' בס' אורות המצות ידוע דת"ת כנגד כולם מאחר שמביא למעשה ומי שאינו לומד א"י בין אסור למותר ודע שתושב"כ הוא הגוף ותושבע"פ הוא הנפש והחקירה בעיון להבנת הדברים בשרשם הוא הפרי וממילא כי גוף בלא נפש ונפש בלי גוף אינו כולם עכ"ד. ונרמז מ"ז באות ת עד"ש באודר"ע שאמרה ת שבי אתה נותן תורה לישראל וכתיב באות ת תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב עכ"ד. ויש לרמוז בזה תורה צוה לנו משה הוא תורה שבכתב מורשה קהלת יעקב רומז תושבע"פ שהוא ירושה לכל ב"י שכ"א יוכל לחדש בה כפי שורשו ובסוד קהלת יעקב כנסת ישראל הרומז מלכות פה שהוא ת ונרמז צורת ת נ"ד כמ"ש בזהר חקת ועם ת גי' חותם כטעם פתוח"י חות"ם קודש לה' חתום תורה בלמודי כי תורה הוא חותם העולם שעל התורה נחתמו שמים וארץ וכל צבאם וכן ת' רומז חותם אמת תורת אמת ונרמז מצוה זו ושננת"ם לבני"ך גי' פתוח"י חות"ם שיהי' הדברים מחודדים וחרותים כחותם על הלב בל תשכח לנצח וכן רומז תורה מלא כזה תי"ו וי"ו רי"ש ה"ה גי' פתוח"י חות"ם וכן ושננתם לבני"ך שיהי' התורה במילואה שגורה בפיהם ומהר"ם כ' טמ"ז שע"י הלימוד יכיר בוראו ויקיים מצותיו וז"ש א"ת ושננתם אלא ושלשתם כשתלמוד לתלמיד ואז גם התלמוד יכול ללמוד לאחר וזהו ושלשתם ר"ל אתה מלמד גם להשלישי עכ"ד. וי"ל זה באות ת הרומז תמורה כמ"ש בתיקונים ועל התמורה דא שכינתא תתאת דאיהו תמורה כו' וזהו ת עכ"ל וזהו ע"י שמלמד לאחרים נעשה תמורה והי' הוא ותמורתו קודש כי אין הראשון חסר כלום כמ"ש רז"ל בפסוק כי טוב סחרה מכל סחורה אדם אומר לחברו אשנה לך פרק זה ואתה תשנה לי פרק זה הרי שניהם בידם וכן לעולם. ומטעם זה נק' תורה אור כמו שמדליקין אור מאור ואין הראשון חסר כלום ותוכן דברי אדומו"ר הק' באוצה"ח בשם הק' האלקי הבעש"ט הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה והוא שיוכל להעלות כל מעשה בראשית מן דצח"מ עד רום המעלות דהיינו מאות ת עד א' ששם הבהירות וזהו זא"ת התורה כי ע"י התורה מחבר מדרגה תחתונה ת עם ז' מדרגות של מלכות. עד אל"ף פל"א עליון ומעלה כל האותיות שהם ניה"ק ונשמות ממקום הקליפ' רגל עקום דת עד פלא עליון הרי זא"ת ואות ת רומז תורה כי על ידי תורה נתקן הכל עכת"ד הק': הארץ תכא ה לקרות קריאת שמע פעמים בכל יום בבוקר ובערב שנאמר ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. בחינוך כ' שרצה הש"י לזכות עמו שיקבלו עליהם מלכותו בכל יום ולילה כו' ע"כ הי' בחסדו לזכותינו וצונו לזכרו שני העתים האלו בקביעות אחת ביום להועיל לכל מעשינו. שביום כי בהיות זוכר האדם בבוקר אחדותו ומלכותו והשגחתו ויכולתו ית"ש יהי' לו למשמר מחשבתו הזאת והודאת פיו לכל היום ההוא ויהיה לו הודאת הלילה ג"כ למשמר לכל הלילה עכ"ד: ומהר"ם כ' טמ"ז ליחדו ערב ובוקר לפי שאז עובדי הלבנה והחמה וכו"ם מכעיסים ליוצר כל ומאריך אפו בעבור ישראל ע"כ והנה כללות כוונת מצות ק"ש לקבל עליו עול מלכות שמים בפרשת שמע כמ"ש במשנה הקדושה וכן הוא כללות כוונת המקובלים הקדושים ונרמז באות ה' דהוא מלכות שמים ה' מן הארץ והבן. ובגמ' ברכות ב' יליף מברייתא של עולם ויהי ערב מהי בוקר והרמז הוא משום דמצות ק"ש לקבל עמ"ש לקבוע בלבבו אמונה אשר הש"י בטובו מחדש בכ"י מ"ב וכאלו היום נברא מחדש ונתחדש בריאות עולם אלה תולדות השמים והארץ בהבראם בה' בראם וזהו הרומז באות ה על ק"ש הרומז על חידוש עולם בכ"י תמיד. ונרמז בצורת ה בצורת דו ד' רומז מידת לילה ו' מידת יום כברייתא ש"ע ערב בקר וזה הרמז להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה באות ה בצורת ד"ו שכן בריאות עולם הי' ע"י ה כמ"ש ובאתא קלילא דלית בה מששותא. וי"ל בזה דהנה עולם חסד יבנה בה' דאברהם שרומז ה"ח והם ה' אור דיומא קדמאה שאינו מתעבה כלל עיין ע"ח דרושי הצלם כלל י"ז וזהו ובאתא קליל"א שכן ה' זאת הוא ה"ח ה"פ הויה גי' ק"ל דלית בה מששיתא ר"ל שאינו מתעבה להיות איזה ממש רק אור קדמאה ה"ח. וי"ל מ"ש בחינוך דק"ש של לילה הוא למשמר על כל הלילה מן החטא וק"ש דבוקר על כל היום להנצל מחטא יש לרמוז באות ה עפמ"ש באודר"ע אות ה אינה מקבלת טומאה שכל השמות המפורשות אינן נכתבות אלא בה' ובה' נחתמו שמים וארץ עוה"ז ועוה"ב וימות המשיח עכ"ד וזה הרומז למצות ק"ש שע"י ק"ש נשמרים מן הטומאה ומן החטא ויש להמתיק זה הענין דאות ה רומז לשכינה הק' ה' תתאה שהוא סוד השוכן אתם ה שוכן אתם בתוך טומאתם לכן ביצ"מ נאמר ועברתי בלילה זה באמ"צ כו' אנ"י הויה