דרך חוקיך קנח

אינון שית סטרין אתעבידו חד ואעלין בחד תאובתא ורזא דא חד ו פשוטה בלחודא בלא דביקותא אחרא לגבי' כו' ואיהו חד כו' כיון דכל דא אתעביד חד ביחודא חד ואשתאר כולא ברזא דאות ו שלים מרישא דמבועא ומהיכלא פנימאה וירית לאו"א כדין עיילין למטרניתא בהדי' דהא השתא איהו שלים בכל טיבו עילאה עכ"ל הק'. ובסידור של"ה מביא זוהר בראשית דבעי לארכא בהאי ד ותמן אמרו כמה בעי ב"נ לארכא בה כשיעורא דימליך יתי' לעילא ולתתא ולד' זוו"ין עכ"ל וכ' שם בסידור ד' זוויין הם חסד גבורה ת"ת יסוד ונצח נקרא מעלה והוד מטה ע"כ עוד שם יכוין לענין יחוד הויה אחד דהיינו בפסוק שמע ישראל שית תיבין יחוד המלכות עם המאורות ו' קצות שלמעלה ממנה בשכמל"ו שית תיבין יח"ת מלכות עם נערותיה כי היכלות ששה הם המתייחד קדש הקדשים הוא הכולל הרומז לג"ר עכ"ד וע"ש. ובס' רז"מ וו רומז יחידא עילאה ויחידא תתאה שיש בכ"א מהם ו' תיבות לייחדו בשית סטרין ונרמז זה באות ו' שמילואו ג"כ ו ולא נוכל לבטא בשפתים ו' א' בלי ו' שני' והמה מתיחדין כאחד ו עילאה יח"ע ו תתאה יח"ת ולפעמים בא ביניהם א' כזה ואו להורות דשני יחידים האלו המה לאלף אחד גם וא"ו גי' אחד ויח"ע אמר משה תושב"כ אות ו' דהלוחות ארכן ו ורחבן ו ויח"ת אמר יעקב דהיא ג"כ ו' בריח התיכון שמחבר יח"ת ביח"ע תושבע"פ בתושב"כ והוא יחוד זו"נ קוב"ה ושכינתי' כביכול עכ"ל בקיצור ובאבן עזרא שמות כ' ו רומז לאחדות שהחלקים שוים אל הכל עכ"ד: תיט א לאהוב את הש"י בכל לב. ובכל נפש ובכל מאד שנאמר ואהבת את י"א בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. בחי' כתב ענין המצוה שנתבונן בפעולותיו ובפקודיו עד שנשיגהו כפי יכולתינו ונתענג בהשגתו בתכלית העונג וזאת היא האהבה המחויבת ולשון ספרי לפי שנאמר ואהבת את י"א איני יודע כיצד אוהב אדם המקום ת"ל והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך שמתוך כך אתה מכיר הש"י כלומר שעם התבוננות בתורה תתיישב האהבה בלב בהכרח וארז"ל שזאת האהבה תחייב האדם לעורר ב"א באהבתו לעובדו כמו שמצינו באברהם וראוי לאדם שישים כל מגמתו אחר אהבת הש"י ויערוך בלבו שכל מה שיש בעולם מעושר וכבוד ובנים וממשלה הכל כאין ואפס ותהו נגד אהבתו ית' וייגע תמיד כל היום בבקשת החכמה למען ישיג ידיעת בו סוף דבר יעשה כל יכולתו להרגיל מחשבות לבו כל היום באמונתו ויחידו עד שלא יהי' רגע ביום ובלילה בהקיצו שלא יהי' זוכר אהבת אדוניו בכל לבו ושורש המצוה זו ידוע שלא יקיים אדם מצות השי"ת יפה רק באהבתו אותו עכ"ד הקדושים ומ"ש ידוע שלא יקי"ם כו' כי בלתי האהבה יעשה המצות רק כמצות אנשים מלומדה ולא יאבה לפזר ממונו לצדקה או לתלמוד תורה או להדבק בצדיקים ובת"ח וכן לקנות ספרים ואתרוג ולענג שבתות ויו"ט כראוי וכן בעניני הגוף לקום באשמורת לעבודת הש"י או לטבול במקוה בחורף ולהתפלל בכח וכדומה אם לא יהי' תקוע בלבבו אהבת ה' לא יעשה כמה עניני גדרים וסייגים ופרישות. ומהר"ם כ' טמ"ז שנחזיק במדות אברהם שע"י שהי' מאהב אותו בין הבריות והי' מפרסם אלקותו נקרא אברהם אוהבי והאהבה תהי' בלב ובנפש ובממון נגד נשמה רוח ונפש עכ"ד ובעיר מקלט כ' אהבה ויראה כלולים זה בזה כזה יר אה אה בה ור"ל שיהי' אהבה מתוך יראתו והבחיי כתב אומרו בכל לבבך לפי שהלב משכן הנפש החכמה והוא אבר הראשון ביצירת האדם והאחרון אשר ימות בגוף ט"כ אמר בכל לבבך עד רגע אחרון ובכל נפשך הוא נפש המתאוה ובכל מאדך מלשון מאד כלומר אהוב אותו הרבה עכ"ד והרמב"ם הל' יסודי התורה פ"ב והאיך הדרך לאהבתו בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול וכמ"ש דוד צמאה נפשי לאלקים לאל חי עכ"ד. וי"ל מ"ז בא' הרומז א' חכמה א' בינה שיתבונן וישכיל תמיד בנפלאות אלף עולם ואז ימלא אהבת הש"י ונרמז א הוא אחד גי' אהבה ורומז אהבה לאלף אחד. והנה ג' אהבות הנזכרים בפסוק לב נפש מאוד הם נשמה גוף ממון כי בכל לבבך הוא בחי' חלק הנשמה בכל נפשך הוא חיות הגוף וכמו שדרשו רז"ל אפי' נוטל את נפשך מאודך הוא ממון והם נגד ג"א אברהם יצחק יעקב. אברהם בכל לבבך כמ"ש ומצאת את לבבו נאמן לפניך. יצחק מסר נפשו ע"ג המזבח הרי הגוף. יעקב בכל מאודך כמ"ש בזוהר הק' וארא כ"ד בכל מאדך דא יעקב וכ' במק"מ שם כי מאד גי' שם מ"ה ב"ה. ויש לרמז באות א צורת יוד י' רומז אברהם חסד הראשון ו' הוא יעקב ד' יצחק הרומז מה"ד ועוי"ל בצורה הנ"ל י' רומז לג"ר שהוא סוד המחשבה בלב ו' רומז ו"ק הנק' ת"ת גופא ד הוא רגל התחתון ואת כל היקום אשר ברגליהם רומז ממון ויל"ע א' הוא אח"ד גי' אהבה רומז אהבה לה' אחד ב"ה וב"ש הש"י יטע בלבבנו אהבתו: תך ת ללמוד התורה וללמדה לבניו ולבני