דרך חוקיך קנו

לפטרו ממיתה שנאמר ולא תקחו כופר לנפש רוצח. בחי' כ' שאם יועיל כופר נמצא כל מי שתקיף ועשיר מחברו יהרגנו בחרות אפו ויתן כפרו ויהי' חורבן עולם והש"י חפץ בישובו ש"ע ומזה הטעם גם בשוגג אינו מועיל כופר לפטרו מגלות ונרמז באות ה הרומז דינא דמלכותא ששם הסנהדרין ועיני העדה לשלם זכות וחוב ע"ד הא דרכך בראש ואסור להם לוותר על דין תוה"ק אך בצדק תשפוט בחי' דינא דצדק דלית בה וותרניתא וגם כופר אין מועיל וכן ה רומז ישוב העולם הנברא בה' והוא כטעם בעל החינוך הנזכר ונרמז עוד ה אינה נשתנה בהברתה לעולם ולא נתערב בה הברה של אות אחר כמו אלף בית גימל דלת הא ויו אשר כולם ישתנו בהברתם במילואם מן שמותם אשר יקראו ואף ו"ו נרגשת במבטא כפל ווין ובאמת אינה רק אחת מלבד הא וכן פא הם שומרים עצמותם תמיד לכן נרמז פ"ה לשמור מוצא פה ביותר כמו שאותיות פ"ה שומרים עצמותם וטעמם ורומז כאן במ"ז אות ה שלא ישתנה דינא דמלכותא מלכות פ"ה ולא יועיל כופר לשנות הדין: תיה ש שלא ליקח כופר מההורג בשגגה לפוטרו מגלות שנאמר ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו. בחי' כ' כדי לעשות שלום עם גואל הדם ומהר"ם כ' והרוצח ממעט איקונין של מלך ולא יקחו כופר גם לפטרו מגלות כי נפש הנרצח אינו נכנס במחיצה ומטחת דברים כלפי מעלה, ועד שתראה נקמה אינה מתפייסת ושוקטת ואין לה מנוחה ואפי' ימחול גואל הדם והב"ד אינו כלום. ויש לרמוז באות ש הרומז שלום כמ"ש בשעג"ע והוא לעשות שלום עם גואל הדם ועם נפש הנרצח לפייסה ע"י הנקימה. ויל"ע עפמ"ש רש"י ז"ל בפ' והאלקים אנה לידו א' הרג שוגג וא' הרג מזיד הקב"ה מזמנם לפונדק א' זה עולה בסולם כו' נמצא זה נהרג וזה גולה ע"ש הרי רומז דכל משפטיו אמת וצדק והכל קשוט ע"פ תורת אמת ואף שלעינינו הדבר נפלא מ"מ תמים פעלו ונרמז בשין שהוא מאתוון דקשוט וכן ש בג' קוין רומז לב"ד אברהם יצחק יעקב די"ן אמ"ת שלו"ם והם בחי' ב"ד שלמעל' המכריעים הלכה ודין והנה כפ"ר גי' ג"כ ש אמנם היא ש' דשק"ר כי ע"פ האמת אסור ליקח כופר והוא ענין כפירה בהתורה אשר משפטי ה' אמת ש מאתוון דקשוט בד"צ אי"יי: תטו מ שלא למנות דיין שאינו הגון שנאמר לא תכירו פנים במשפט. בחי' כ' כי במינוי השופטים נעמוד דתינו בהיות אימות השופטים על ההמון כו' וארז"ל שלא תאמר איש פלוני נאה גבור עשיר אשיבנו בדין לכך נאמר לא תכירו פנים לפי שנמצא מזכה החייב ומחייב הזכאי מפני שאינו יודע הדין לאמתו עכ"ד. ומהר"ם כ' כדי שלא יחריבו העולם והדיין צריך להיות חכם בתורה גבור במצות כובש את יצרו ולבו תקיף להציל מעושק עכ"ד. ונרמז מצוה זו במ"פ הרומז מאמר פתוח כמ"ש בגמרא ובאודר"ע. מ"פ מאמר פתוח וזה רומז על מינוי דיין שיהי' לו מאמר פתוח בכל הלכות ומשפטי התורה כמ"ש בגמ' אם ישאל לך בד"ת אל תגמגם רק יהיו משוננים בפיך והוא עד"ש ער ועונה בתלמידי חכמים בכ"מ ששואלין אותו. ונרמז עוד מ רומז מלך מלכים כמ"ש באודר"ע ומאן מלכי רבנן היושבים כסאות למשפט מלך במשפט יעמיד ארץ מ"פ גזרת וחקות של מלך מלכי המלכים. וי"ל בפסוק לא תכירו פנים במשפט דהוא מ"ז שדרשו רז"ל על מינוי שופטים לא על הדיינים שלא יכירו פני נדיב כפשוטו רק על הממנים דיינים ונרמז דאותיות הקודמות לאותיות במשפ"ט שנקרא פנים הם אלרע"ח גי' עה"כ רי"ק ר"ל שלא תכירו למנות איש ריק מתורה וחכמה ומוסר הנרמז בפנים של במשפט וממילא נשמע למנות רק ת"ח הנרמז באותיות שלאחר במשפ"ט שהם ג' נ' ת' צ' ח' גי' עה"כ תלמי"ד חכ"ם. והנה מ' שהוא לאחר ל' הרומז ל' מעלות כסא המשפט רומז לאותיות שלאחר במשפ"ט הנ"ל גי' תלמי"ד חכ"ם שיש לו מאמר פתוח בכ"מ כנרמז באות מ"פ והוא דרך רמז: תיו י שלא יירא הדיין מבעל דין לחייבו במשפט שנאמר לא תגורו מפני איש. בחי' כ' שהשכל מחייב בזה ע"ס ומהר"ם כ' טמ"ז כי איך מלאך לבבך לירא מב"א כמותך ולא תירא מיוצר כל עכ"ד. והנה זהו שאמר החינוך שהשכל מחייב בזה כי מצד השכל הזך ע"פ האמונה האמיתית כי הש"י הוא היודע ומבין כל עלילות ב"א וכל מחשבותם והוא המשגיח לתת לכ"א די חיותו אשר מגיע לו כפי חכמה העליונה עליו אין להוסיף ואין לגרוע לכן מי את ותיראי מן ב"א חציר ינתן ואית חמת המציק לכן אין לירא מאיש זרוע וגבר אלים ואף אם יאיים על הדיין שיגמול לו רע ויציק לו מ"מ הלא חייבים אנחנו למסור על התורה ועל המצות. ונרמז באות י' עפמ"ש בזהר יתרו צ"א י' רומז לממסר נפשו לגבי' דקוב"ה ולאתדבקא בי' ושוב לא יעלה מורה של ב"ו על ראשו במקום שיש חילול ה' ח"ו ונרמז עוד י' רומז יחיד בעולמו כמ"ש באודר"ע לכן לא יגור מפני הבע"ד כמ"ש הן גור