דרך חוקיך קמט

ונעשה שלום ואחדות ביניהם כנרמז באות ש שלום כמ"ש בשעג"ע. וכן את"ל עשר בשביל שתתעשר שמעשר מסוגל לפרנסה כמ"ש ובחנוני נא בזאת והנה הפרנסה ומזונא רויחא בא מן שם חת"ך כידוע ונרמז ש בצורתה הנ"ל ג' יודין ג' ווין כ' גי' ס"ח חיים ובמלואה שי"ן הרי מספר חת"ך וזה מקבלים ישראל ע"י המעשר נמצא כולם נותנים וכלם מקבלים: שצח ש לעשות פרה אדומה ככל משפטה שנאמר ויקחו אליך פרה אדומה תמימה. בחי' כ' במ"ז רפו ידי ואירא לפנות פי עד כי המלך שלמה אמר אמרתי אחכמה והיא רחקה ואל יחשוב המעיין שסודה היא על שמטהרת באפרה שענין כזה ימצא גם בשאר קרבנות כגון הזב והיולדות אבל עיקר הפלא על היותה מטהרת הטמאים ומטמאות הטהורים גם התימא על מה שנעשית חוץ למחנה שעל זה מונין את ישראל לומר שזובחים לשעירים כמנהגם הרע ואמנם כמה תריפות בעשבי השדה מלאים סגולת בהפכים יקררו החמים ויחממו הקרים ואולי ידענו מהות הנפש ומחלתה ובריאתה נבין כי סגולת הפרה ג"כ להחליא הנפש הבריאה ולרפאות נפש הנחלאה וזה אינו ברור להשיג כלום אלא שחיבת הקודש להשיג ידוע בנסתר ינוד הקנה לכתוב עכת"ד הק'. ומהר"ם כ' מהמעלות הנעשית בפרה היא ק"ק ולהכי מטמא הטהורים שמרוב קדושתה ישוב הטהור טמא ואפי' כהן המשמש ע"ג המזבח צריך לטבול לחטאת וכשיודעין כחות הטומאה שעתידין לטהר באפרה מרוב קדושתה מתקרבין אליו לכן הנוגע במי הנדה יטמא דומיא דמים מכשירין לקבל טומאה ומטהרין בשיעורן עכ"ד. ובאלשיך ארז"ל משל לשפחה שטינף בנה פלטין ש"מ אמר המלך תבא אמו ותקנח כך תבא פרה ותקנח העגל כי זוהמת הנחש המביא מיתה לאדם פסקה בהר סיני והי' לנו חירות מן מה"מ לולא העגל השיב הזוהמא והשיב הטומאה והמיתה ומי תקנח כו' תבא אמו עכ"ל ר"ל לכן פרה מטהרת טומאת מת שהוא חזר ע"י העגל שחזרה זוהמתן שהוא טומאת מת. ונרמז ש שרומזות חיים כמש"ל בצורתה ג' יודין ג' ווין כ' דלמטה גי' חיים שהוא מאתוון דקשוט סוד קושטא קאי וחי לעד והשין אתוון דזיופא שהם ק"ר נטלין לי' כמ"ש בזהר בהקדמה ע"ש שכתב מאן דבעי למימר שקרא יטול יסוד דקשוט בקדמיתא ואי לאו לא יתקיים שקרא וכן עשה הנחש בערמה ואמר מתחלה אף כי אמר אלקים כו' ונתכוון בתחלת דבריו לפתות את חוה להיותו מודה באמת אמונת אלקים לכן האמינה לדבריו ואח"כ פיתה אותה בשקריו ואמר וכפר לא מות תמותון כו' לכן אתקיים שקרא שלו והטיל זוהמא בחוה ונתהווה בחי' מיתה וטומאה בעולם וז"ש חוה הנחש השיאנ"י ר"ל שבא אלי מתחלה באות שי"ן אות קשוט לכן האמנתי לו ואוכ"ל ואח"כ בהר סיני פסקה הזוהמא וע"י העגל חזרה הזהומא של הנח"ש שהוא חטא ע"ז וכפירה ר"ל הנעשה ע"י אות ש דנח"ש ש' דשקר: אמנם השין באמת הוא הניה"ק וחיות שבהם אבל כשיתבער רוה"ט מן הארץ יהיה מן נח"ש חש"ן ומן שק"ר קש"ר ומן רש"ע עס"ר לכן צונו הש"י במצות פרה אדומה וסגולתה לקנח זוהמת הנחש והשקר שבו שיהי' כנ"ל ויתעלה ניה"ק שבו ויפסוק הטומאה לכן הסגולה לטהר טמאים ולטמא טהורים באות ש כמו שע"י ש' פעל נח"ש להביא הטומאה בעולם ולטמא טהורים ועתה ע"י ש דקשוט ניה"ק מטהר טמאים במצות פרה אדומה ונרמז ע"ד מספר שי"ן מלא גי' מטמ"א טהורי"ם וכן ומטה"ר טמאי"ם וכנ"ל ויש לרמוז עד"ש המקובלים פרה הוא ה"ג פר דינים הנמתקים ע"י ה"ח ונעשה מן פ"ר פר"ה כנודע והנה ה' חסדים ה"פ חסד גי' שי"ן הנרמז במ"ז שע"י ה"ח נעשה המיתוק לה"ג וזשארז"ל ויקחו אליך פרה אדומה לעולם היא נקראת על שמ"ך פרה שעשה משה במדבר ונרמז שמ"ך גי' ה"פ חסד המעתיק ה"ג דפרה הנ"ל הנרמז באות שי"ן וי"ל ג"כ תבא אמ"ו שהוא אמא ק' שבה ה ותקנח העגל שגרם הדינים ה"ג פ"ר ובצירוף ה' דאמא נעשה פרה בסוד ההמתקה. ועיין בלק"ת הק' פר"ה בסוד האחורים עש"ה והנה ע"פ זה י"ל ג"כ שפרה היא אחורים של ב' שמות ע"ב קס"א כי ע"ב היא בחכמה וקס"א בבינה והנה הבינה הוא תמיד אחורים דחכמה כנודע מע"ח הק' כי אחורי אבא הוא פנים דאמא והנה הפרה היא אמא לכן הוא באחורים דאבא שהוא ע"ב הרי קפ"ד כזה יוד יוד תי יוד הי ויו יוד הי ויו הי גי' קפ"ד ופרה עצמה היא אמא והיא בחי' אחורים שלה בעצמה שהיא אחורי שם אלף תי יוד הי כזה אלף אלף הי אלף תי יוד אלף תי יוד תי גי' תקמ"ד ועם קפ"ד הרי גי' תשכ"ח סוד הדינים ובסגולה הזאת מטמאת טהורים ובסגולת הפנים שהם מספר ע"ב קס"א הנ"ל גי' זכו"ר בחי' הרחמים והטהרה היא מטהרת טמאים ונרמז זה בש' שבמנינו הוא ש' ובצורתה חיים כנ"ל ג' יודין ג' ווין כ' ובמילואה שי"ן הרי ש' ס"ח ש"ס גי' תשכ"ח שמות אחורים של הפרה כנ"ל ודו"ק בס"ד וה' יכפר: שצט ת שיהיה המת טמא ומטמא באהל שנאמר אדם כי ימות באהל כל כל הבא אל האהל כו' יטמא. בחי' כ' גוף