דרך חוקיך קמו

הטומאה אחיזה שם עכת"ד ויש לרמוז באות ב דאיתא בלק"ת תרומה כבר ידעת כי סביב הקדושה יש ג' קליפות רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת וז"ס יריעות תכלת ועורות אלים ויריעות עזים והמשכן קודש הלולים לה' בתוכם עכ"ד הק'. וי"ל דלכן בשלשה מקומות הכהנים שומרים בביהמ"ק מן ג' כתות קליפות הנ"ל ונרמז זה באות ב שיש לה ג' מחיצות נגד ג' קליפות ההם והנה בית רומז בית המקדש כמ"ש בהקדמת תיקונים ב איהו בי מקדשא דתמן בה נהירין כל אתוון כו' עכ"ד ונשמר הביהמ"ק ע"י ג' מחיצות של ב ועיין במצוה שס"ד: שצ ש שלא יחליפו עבודתם כהנים ולוים וכן הלוים עצמם אסור להחליף זב"ז שנאמר אך אל כלי הקודש ואל המזבח לא יקרבו. בחי' כ' לפי שעבודת ב' כתות האלה עבודה יקרה לכן צריכה להשתמר מן העצלה וידוע דדבר המוטלת על ב' אנשים מצוי בה הפשועת עד"ש קדירה דבי' שותפי כו' עכ"ד. ומהר"ם כ' טמ"ז לפי כיון שאין מלאכתם בהכן לא יעמדו על משמרתם כראוי ויחסרו מחוקה ויש מציאות חן בפרטיים ואם ישנו מחריבים העולם מרחמים דין ומדין רחמים ועל הלווים מוטל לפייס מה"ד שהם ממונים אבל אל כלי הקודש ואל כלי המזבח לא יקרבו עכ"ד. ונרמז מ"ז באות ש שבה ג' קוין נגד כהן לוי ישראל וכ"א מדה לעצמו שהם חסד דין רחמים רזא דאבהן ואסור להחליף מדה של כ"א בחבירו ואם ישנו מחריבים הנהגות עולם ומקצצין בנטיעות נטע אל דעות ה' ונרמז עוד ש' רומז זיו השכינה כמ"ש בלק"ש וזהו זיו השכינה והכהונה שכ"א יעמוד על משמרתו המיוחדת לו כמ"ש בחינוך ונרמז כהן עמוד החסד מקריב הקרבנות להשפיע חסדים והלוי בחי' דין עומד על משמרתו להטיל אימה ופחד שלא יקרבו הזרים אל הקודש וכן ממינים על השי"ר שהוא בחי' גבורה והישראלים עומדים על משמרתם על זבחיהם במעמדם שתמה סוד עמידא דאמצעיתא בסוד תפארת ישראל מדת הרחמים והכל נרמז בג' קוין דש הרומז חסד דין רחמים כנודע וזהו זיו השכינה: שצא ע שלא יעבוד זר במקדש שנאמר וזר לא יקרב אליכם. מהר"ם כ' כי כשהעבודה מיוחדת לאיש אחד תתפרסם הקדושה ואם לאו מחזי כעבודת ארעי ע"כ והרדב"ז כ' שאין כבוד למלך להחליף בני עבודתו ואין העון מתכפר אלא ע"י הכהנים הנמשכים ממדת החסד ולא בזולתו והכהן העליון המקריב נשמתיהן של ישראל כשאין המקריב מעדתו דוחה המקריב והנקרב והבעלים מלפניו והשר אשר כנגדו מקבלו כי אל זר הוא וחפץ בקרבן הזרים וגורם לזרים שיכנסו במקדש העליון עכ"ל. ויש לרמוז מ"ז באותו ע הרומז עון כמ"ש בזהר בהקדמה. דהנה במצוה זו נאמר ואתה ובניך אתך תשאו את עו"ן המקדש וכן ואתה כו' תשאו את עו"ן כהנתכם ופירש"י ז"ל תשאו עונש הזרים שיחטאו בעסק המקודשים הרי תוה"ק קראה לזה החטא בלשון עו"ן וכן מצינו שאמר הקב"ה אל עלי הכהן אם יכופר העו"ן הזה עד תמותון דשם מיירי ג"כ בחלול קדשים דהוא חלול ה' שאין מתכפר רק במיתה לכן חייב בזה הל"ת של זר העובד בקודש מיתה ב"ש. ויש לרמוז עוד עפמ"ש בשל"ה במצוה זו כי עבודת בהמ"ק תיקון חטא אדה"ר שמתחלה הי' לו כתנות אור גי' ר"ז והי' מביט מסוף עולם עד סופו והי' כהן ראוי לעבודה ואחר החטא נעשה מן רז ז"ר ומן אור עור עכ"ד לכן נרמז מ"ז של ענין זר שלא יקרב באות ע' הרומז עו"ר בעד אור באלף שכן עי"ז נעשה אדה"ר זר ופסול לעבודה לכן יש להרחיק זר ואז ית וקן הכל ויעשה בחי' או"ר בא': שצב ר שלא למנוע שמירה מהמקדש שנאמר ושמרתם את משמרת הקודש ומשמרת המזבח. בחי' כנ"ל במ"ע דהשמירה הוא דרך כבוד לפלטין של מלך ממ"ה הקב"ה השוכן שם ונרמז מ"ז באות ר הרומז ראש וחשיבות של המתנשא לכל לראש כמ"ש באודר"ע. ועי"ל עפמש"ל דהשמירה הוא מן ג' הקליפות שלא יגשו לינוק מן הקודש ונרמז באות ר עד"ש בכוונת קבלת שבת דהקליפות גונבין ועושין מן שדה שקר שגונבין הקוץ מן ד דשדה ונעשה ר ומן ה' עושין ק' ע"ש. והנה עיקר הזיוף הוא הריש שהוא אל אחר. והנה ביהמ"ק נקרא שדה כמו שקראו יצחק דהוא בחי' חקל תפוחין השדה אשר ברכו ה' לכן צריך שמירה לביהמ"ק שלא יזייפו הקליפות אות ד לעשותו ר דשקר וכן ד רומז דל"ת דהוא ביהמ"ק בסוד פתח לבנון דלתי"ך והדלת צריך שמירה בקוץ שלה דהיא ציר הדלת בל יעשה ריש וקלון ח"ו וע"י השמירה נעשה בחי' רא"ש וחשיבות. והנה מל"ת זו דשמירות המקדש נלמד מפסוק ושמרתם את משמרת הקודש ומ"ע דשמירה דסי' שפ"ט נלמד מפסוק ושמרו משמרתך כו' אף ששניהם שוים בקום ועשה כ' בזה בחינוך שכאשר נמצאו ב' פסוקים על דבר אחד. מאותו שבא הציוו לנוכח נלמד ממנו הל"ת ומאותו הפסוק שבא הציווי בנסתר נלמד העשה כי הנסתר קל מהנוכח כמו שהעשה קלה באזהרה מל"ת. והנה בכ"מ השמ"ר ושמר"ו