דרך חוקיך קמה

דיש באדם ד' בחי' נשמה גוף לבוש היכל נגד ד"א הויה. והנה השי"ת נתן לנו שמירות לכל ד' בחי' הנשמה משמרה הקב"ה כטעם ואתה משמרה בקרבי. ובגוף המילה הוא חותם ושמירה ובמלבוש יש מצות ציצית ובהיכל מצות מזוזה לשמירת הבית וכללות השמירה לכ"א ע"י שדי כי ע"י המילה נצטייר בגוף שד"י כידוע ועי"ז נשמרת הנשמה בקדושת חותם הש"י וממילא נשמר גם הגוף בקדושה זו. ובמלבוש השמירה הם ציצית שהם סוד יוסף הרומז יסוד חותם שד"י כנ"ל בפע"ח ובבית המזוזה כתוב מבחוץ שד"י ר"ת שומר דלתי ישראל. וזה י"ל בש הרומז שדי כמ"ש בזוהר הקדוש. ועוי"ל עפמ"ש בכוונת חוט גי' כ"ג מילוי שם ב"ן וכן רומז בש' צורת זי"ו גי' חו"ט ורומז זיו השכינה שהוא שם ב"ן שכינה ובגמ' סוטה דף י"ז בשכר שאמר אאע"ה אם מחוט כו' זכו בניו לחוט של תכלת וי"ל כי מחו"ט גי' ס"ג שהוא בבינה סוד אימא מקננא בכרסייא בעולם הכסא וכן תכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד כמשארז"ל שם ונרמז ג"כ בשין דאמ"ש שהוא בבינה ש' שורקת והבן. וז"ל הבחיי חז"ל המשילו האדם העומד להתפלל לחיות הקודש כו' ויש לך להשכיל כי הקב"ה כיון בבריאות האדם להיות בארץ כאחד מן המלאכים או כחיות הקודש בד' אברים שהם מוח ולב וברית הלשון וברית המילה ע"כ נצטוינו להתעטף בטלית להיות ד' כנפות מחופפין על החי' וזה שכ' על ד' כנפות כסותך ובא הקבלה להיות ח' חוטין בכל כנף כדי שיהי' ל"ב חוטין ושיתן פתיל תכלת כדי שיתדמה לחיות המרכבה [של כה"כ] ואמנם הלבן היא העיקר עכת"ד ותוכן דבריו הק' מבוארים בפע"ח שיהי' בכל חוט ד' חוטין כפולים שהם ח' וחפ"ח גי' ס"ד בכל כנף וד"פ ס"ד הם רנ"ו דכללותהון הם רנ"ו כנפים הרי ציצית נגד כנפי החיות: ועיין במג"ע שלח ד' כנפות לקביל ד' רגלי מרכבה ונער קטן מט"ט נוהג בם ונרמז באות ש הרומז ג"א המתייחדים במלכות ג' קוין עם הרגל דלמטה שהם אברהם יצחק יעקב דוד והם המרכבה הרומז לכסא וחיות הקודש דשם וכ' בכנפ"י לציצי"ת עם ח' חוטין גי' אברהם יצחק יעקב ע"ש ורומז בש' ג' קוין. וכ' בס' מאה שערים מצות ציצית הוא העול שנותן האדם על צווארו בתחלה ליישר מעגליו והוא כסא לעלות הקדושה עליו כי הציצית הוא מצוה ותפילין הם קדושה והכסא צריך בתחלה להכין אותה ולסעדה והקדושה על המצוה לעולם עכ"ד ובפע"ח כ' בסוד שמלתו לעורו ציצית שמלתו. תפילין לעורו. וי"ל הטעם משום דיראה קודם לחכמה. והנה ציצית רומז ליראת שמים בחי' מצוה לכן קודמים הציצית. והתפילין המה מוחין קדושים וסוד המוחין הם חכמה ובסוד קודש לכן הם אחר ציצית שצריך האדם להקדים היראה בזמן אל החכמה: שפח ר שלא לתור אחר מחשבת הלב וראיית עינים. בחינוך כ' המחשבה המה האבות והמעשה הם תולדות נמצא מניעות מחשבת רעה הוא שרש שכל הטובות יוצאות ממנו עכ"ד. ומהר"ם כ' העינים והלב הם תרין סרסורין דעבירה ושני אברים אלו הם מושב התפילין של יד נגד הלב. ושל ראש נגד בין עיניך בד' פרשיות נגד ד' חיות דמרכבה ויש זנות בראי' ובמחשבה ולפיכך ול"ת אחרי לבבכם ואחרי עיניכם עכ"ד ולפי דבריו הקדושים ב' מצות ציצית ותפילין טעם א' להם להציל מן תרין סרסורין וכן נרמז והי' לאו"ת על ידך לאו"ת ר"ת ולא תתורו אחרי לבבכם הנאמר אצל ציצית ובראש שהוא בין עינים יש ד' פרשיות שתם סוד ד' חיות תכסא וכן בציצית תכלת דומה לים וים לרקיע כו' עד דומה לכסא הכבוד לכן ציצית קודמים לתפילין לפי שנא' בציצית בפירוש פסוק הזה ול"ת אחרי לבבכם כו'. לכן אומרים בתפילין גם פ' ציצית וגם בתפילין דר"ת שאין זמן ק"ש אומרים פ' ציצית ויש לרמוז מ"ז באות ר הרומז ראשית חכמה דהוא סוד המחשבה המבטל יצה"ר דזנות כמ"ש הרמב"ם ז"ל דאין יצת"ר שולט רק במי שלבבו פנוי מחכמה וכן מצינו בגמ' ע"ז רב אזיל בפתחא דזונות ואמרו עליו שאינו ירא מיצה"ר לפי שמזימה תשמר עליך תבונה הנצרכת ועוד רומז ר כמ"ש באודר"ע ר רומז ראש דברך אמת שהודו או"ע בשמעם כבד את אביך כו' שהם ב"מ אנכי לא יהיה לך והוא מבטל אמונת רעות ודעות מזויפת שהם בחי' מינות וע"ז נמצא ר רומז מ"ז לבטל יצה"ר דזנות הנרמז ג"כ באות ר הרומז ר"ע כמ"ש באודר"ע והוא בחי' פגם הברית שנק' רע ר"ל ולבטל ר הרומז גם אל אחר כמ"ש בזוהר הרקיע והוא מינות וע"ז ר"ל וזהו ול"ת אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ה' יעזרנו: בשעריך שפט ב לשמור הביהמ"ק שנאמר ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל. בחינוך כ' כי מכבוד הבית סיבה לתת מוראו אל לב ב"א וכבואנו שם להתפלל ולבקש סליחה מאת אדון כל יתרככו הלבבות אל התשובה ומכבוד הבית למנות עליו שומרים כדרך המלכים עכ"ד ומהר"ם כ' טמ"ז שאינו דומה פלטרין שיש לו שומרים לפלטרין שאין לו שומרים וג"כ שלא יכנוס דבר טומאה שלא יהי' לכחות