דרך חוקיך קמב

תנאי מלבד ברכת כהנים שאינו על תנאי ור"ל שאף אם לא יזכו ח"ו יתברכו במתנת חנם כטעם ויחנ"ך וחנותי את אשר אחון אף שאינו כדאי. ועי"ל עפמ"ש בזהר נשא דף קמ"ו אר"י בשעתא דכהני דלתתא פרס ידי' כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא כו' למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ע"ש הרי בב"כ נעשה יחוד הויה אדני וכן נרמז דעיקר ב"כ הוא שלום הנעשת מיחוד יפ"א תפ"ד ופ"נ הפ"י גי' שלום עד"א ונרמז זה ג"כ באות מ צורת כ"ו רומז יחוד זו"נ כ' כפופה הוא אד"נ מלכות ו' ת"ת הוי"ה וכן נרמז בצורת כ"ו כ' רומז כלי כמ"ש בשעג"ע ו' רומז שלום ו' שניה דיסוד ועד"ש לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום הרי רומז ברכת כהנים שהכללות שלה הוא שלום באות מ בצורה כ"ו ועי"ל מ מספרת מ' וצורתה כ"ו ומלואה מם הרי תר"מ בהחשב ם שני' במנצפך ולפמ"ש בפרד"ס מ' רומז לכסא הכבוד כמש"ל סי' כ"ד הרי רומז מספר מ' נ"ו תר"מ וכסא הכבוד גי' קי"ח הרי תתנ"ד גי' ג' ברכות יברכך הויה. יאר הויה. ישא הויה סוד ב"כ ותבן ובאולת"ח מ פתוחה מ דמשלי אשת חיל נקראת ברכת כ"ה תברכ"ו את"ד הק': שפ ת שישאו הכהנים הארון על כתפיהם שנאמר עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו. בחינוך כ' לפי שכל כבודם של ישראל הוא התורה ע"כ ראוי לשאת אותו בכתפום האנשים המכובדים והמקודשים שבינינו ע"כ ונרמז זה באות ת הרומז תורה כמ"ש באודר"ע. והנה כ"ב אותיות התורה המה כל כללות התורה. והנה א' הוא בחי' א' והוא בסוד הראש שבכולם ואחר כך שאר האותיות המה עינים ואזנים ופה וידים ובאמצא א"ב ל' הוא חלב אח"כ עד הת' שהוא הרגל התחתון ובסוד רגל עקום שבה יורדות לתחתונים דהנה כ"ב אותיות הם קומה שלימה כביכול. והרגל נושא כל הקומה עליו כנראה בחוש. וזהו הנרמז באות ת הרומז תורה שהוא נושא עליו כל התורה כל כ"ב אותיות ומהר"ם כ' להורות שהארון נושא את נושאיו כי השכינה בין ב' בדי הארון עכ"ד וי"ל באות ת לפמ"ש בס' רז"מ תא"ו אות על יחודו ית"ש דנעוץ סופו בתחלתו כי א"ו נעלם של ת והוא גם התחלתו כזה א ודא הוא יחודו עכ"ל ור"ל א"ו רומז א' בנקוד פתח דהוא ו' כי כן הברת אלף בפתח והוא התחלת הא"ב הרי ת א"ו שהוא הסוף נעוץ בו התחלת א"ב וזהו היחוד כביכול שהוא נעוץ סופו בתחלתו. והנה לפ"ז י"ל תא"ו כזה רומז ארון נושא נושאיו כ' א שבו רומז ארון כמ"ש ברז"מ א' תרין אנפין רומז תרין לוחין שהיו מונחים בו ע"כ הרי א' הוא הארון והנה באות תא"ו כזה הא' מובלע בו ונעלם ונראה כאלו א שהוא הארון נישא ע"י ת"ו כיון שאינו מורגש במבטא וכן האות נושא כל המילוי אבל באמת א' נושא כל הא"ב כמ"ש בס' הבהיר להדיא א' גורמת לכל האותיות קיומם וממנו יצאו כולם ע"כ הרי נשמע דאות א' שהוא הארון נושא את נושאיו שהם ת"ו וכן הארון נושא נושאיו כי שכינה בין ב' בדי ארון: שפא ך לעשות פסח שני מי שהי' טמא או בדרך רחוקה בפסח הראשון שנאמר בחודש השני בי"ד יום בין הערבים יעשו אותו. בחי' כ' לפי שמצות הפסח אות חזק בחידוש עולם והוא עמוד גדול באמונתינו לכן רצונו ית"ש לזכות כל ישראל שאם יקרוהו אונס שלא עשה בראשון יעשה בשני ע"כ. ויש לרמוז עפמ"ש ברע"מ בהעלותך קנ"ב כיון דכנ"י מתעטרא בעטרהא בניסן לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין וכל אינון ל' ימים מיומא דנפקי ישראל ממצרים יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילאה בחדוה מאן דבעי למחמי למטרוניתא יחמא כו' דהא מתמן עד שבעא יומין תרעין פתיחין מכאן ולהלאה ינעלון תרעין ודא פסח שני ע"כ וי"ל זה בך פשוטה עפמ"ש בסידור שערי שמים ך ארוכה סוד השפעת הכתר עד המלכות בסוד י' י' עשרה עשרה תכף הרי רומז התפשטות אור הכתר למטה ונרמז ל' יום דהנה שיעור כ' כפופה רחבה וארכה ג' קולמסין שכן שיעור כל אות עיין ב"י סי' ל"ו ותפשוטה צריך להאריך כ"פ הרגל לעשותה כפופה הרי ההתפשטות למטה ביותר מן האותיות הוא ג' קולמסין וכל קולמוס שיעורו י הרי ההתפשטות למטה ג' יודין שהוא ל' יום ובשל"ה טעם פסח שני שכשעשו ב"י העגל המירו כבודם בתבנית שור מכח הסתת ע"ר שעבדו מתחלה למזל טלה וכשראו שנלקה מזל טלה בחרו במזל שלאחריו שהוא שור ועשו העגל וע"כ מצות פ"ש במזל שור כי הפסח מבטל כח המזלות כמבואר במקומן כי הטלה בכור המזלות הך הכפתור וירעשו הסיפים ואם לא נעשה פ"ר יעשו פ"ש לבטל כח שור בפרטות עכת"ד הק' ויש להמתיק דה"ק עוד עם מ"ש בזהר פ"ש הוא ביסוד והוא בחי' יוסף בכור שורו הדר לו והוא שור דקדושת דמרכבה בחי' הד"ר שהוא ג"כ ביסוד מלך הדר הידוע והוא מבטל תבנית שור אוכל עשב וכן נרמז פס"ח שנ"י גי' בשו"ר ר"ל שהוא במזל שור לבטל בחי' שלהם ונרמז זה באות כף רומז ועתיק יומין יתיב על כורסיא שביבין דנור לאכפייא להון כי כ' סוד כתר עליון וסוד כסא לבטל כתל כחו