דרך חוקיך קמא

גדולת אח"כ כשסרה הקדושה משתוקקים החיצונים לינק משם לכן צריך להשמר מבחי' דין לגמרי יותר משאר ב"א וצריך לגלח לגמרי. ומהר"ם כתב שאחר שיסכים לפרוש מן הפרישות ראוי שיסיר נזר אלקיו מראשו והבאת קרבן יוכיחו ובשובו להטמא בהבלי עולם משליך שערו תחת הדוד שלא ינהג בהן בזיון ע"כ. וי"ל מ"ז באות ה מן ובהמתך הרומז עולם העשי' בחי' שם ב"ן ב"ה גי' בהמ"ה דקדושה ורומז אשר בשובו הנזיר לתאוות עוה"ז שנברא באות ה ולבחי' נפש הבהמית צריך לגלח שער נזרו מראשו בל ינהג בהם בזיון כי נפל ממדרגת נזר אלקיו אשר החל לפעמו וסר כוחו והיה כאחד האדם שבו נפש הבהמיות מיסוד העפר אות ה כנודע ויביא קרבנותיו להכניע נפש הבהמית ולהעלות אותה תמיד אל הקדושה ולכפרת עונותיו כמש"ל בשם הרמב"ם ועי"ז יזכה לבחי' יראה ותשובה תשוב ה. והנה יש עשרה מצות בנזיר נרמזים ביוד אותיות הק' שהם ד"ך ואמח"ך וב"ה ויש לרמוז ע"פ הידוע מן ס' לק"ת הק' נזיר סוד רישא דעתיקא לכן אסור לספר וז"ס קדוש יהיה כו' פי' קדוש גי' ת"י שהוא שם [ע"ב] מילוי יודין וכ"א כלולה מי' הרי ד' יודין וי' אותיות הרי ת"י כמנין קדו"ש כי י"ג נימין בא"א וכל בחינותיו שמות דיודין עכ"ד הק'. וזהו הנרמז י' מצות בנזיר שכל בחינותיו יודין ומספר י' אותיות ד"ך ואמת"ך וב"ה גי' תק"ד רומז ז"פ חסד בכל ז' מדות כי הנזיר סודו חסדים מסוד כי יפליא אלף פלא א"א ששם לית שמאלא כלל. ועוי"ל במספר הזה ארי"ך אנפי"ן עם שם יוד הי ויו הי עם יוד אותיות שבו הרומז ת"י נימין ובחי' קדו"ש כנ"ל בלק"ת והבן בס"ד. ובהחשב ב' ך פשוטים אשר בעבד"ך ואמת"ך באותיות אי"ק הרי גי' י' אותיות הנ"ל חלף תס"ד רומז מספר עתיק"א קדיש"א ארי"ך אנפי"ן עם ב' אלפין בציור יו"י יו"ד אשר בתרין מזלין קדישין כללות הדיקנא ק' דא"א כמ"ש בע"ח שער הולדות או"א פ"ו ע"ש והם ב' אלפין אלף חכמה אלף בינה או"א דהנזיר בסוד כי יפליא בחי' אלפין והם כללות דיקנא דא"א הנוגע מן י"ג נימין כנ"ל וה' יכפר: שעט מ מ"ע שהכהנים יברכו את ב"י בג' ברכות יברכך כו' יאר כו' ישא כו' שנאמר כה תברכו את ב"י אמור להם כו'. בחי' כ' שחפץ ה' לברך את ב"י ע"י המשרתים בבית ה' וכל מחשבותם ונפשם קשורה בעבודתו וביראתו ובזכותם תחל הברכה עליהם ואל תתמה אם ה' חפץ לברכם יצו אתם את הברכה וא"צ לב"כ דהנה כבר הקדמתי כי בכח הכשר מעשינו תחול הברכה וע"כ כי רצה שנזכה בטובו צונו להכשיר גופינו במצותיו להיות ראוים לטוב גם צונו לבקש הברכה ממנו ע"י המשרתים הטהורים כי כ"ז יהי' זכות לנפשינו מתוך כך נזכה בטובו עכ"ד. ומהר"ם כ' לפי שהכהנים הם אמצעים אנשי חסד והברכה והחסד נשפע ע"י לישראל והראי' הנשיאות כפים למעלה יש להורות שמקבלים בידיהם לתת לישראל והידים מוכנים תמיד לברכה כמ"ש וישא אהרן את ידיו כו' וכל הברכות הם על תנאי אם שמוע תשמעו וזאת הברכה אינה ע"ת להכי גם המלאכים מתברכים כה תברכו א"ת לרבות המלאכים עכ"ד. ויש לרמוז במ"ש מהר"ם שמקבלים בידיהם כו' וכן מביא וישא אהרן את ידיו. דהנה האבות הם מקורי הברכה לאברהם נאמר והיה ברכה וממנו ליצחק ומיצחק ליעקב שהם ג' ידים זרועות עולם יד הגדולה אברהם יד החזקה יצחק יד הרמה יעקב וזה הברכה שמקבלים הכהנים בידיהם וז"ש רש"י ז"ל וישא אהרן את יד"ו כו' ויברכם בג' ברכות יברכך יאר ישא עכ"ד וזה נרמז כי ידי"ו המה אי"י כנ"ל שבהם ג' ברכות הנ"ל וכן נרמז בכוונת ג' ברכות נגד ג"א אי"י ובכוונת תאריז"ל נרמז בחי' יב"ק יחו"ד קדוש"ה ברכ"ה בב"כ וי"ל שכן יחו"ד קדוש"ה ברכ"ה גי' אהב"ה ירא"ה אמ"ת שהוא חג"ת ג"א אי"ו. והנה הברכות ניתנים לישראל שהם בחי' כ"ה כנס"י כ"ה תברכ"ו ונרמז כ"ה תברכ"ו גי' אברהם יצחק יעקב דוד עה"כ שהם ג' ידים הנ"ל לג' ברכות עם דוד מלכא כלי המקבל הברכות בחי' כ"ה. וכן כ"ה תברכ"ו עם שם הדעת דהוא אהו"ה לברכם בכל טו"ב גי' יחו"ד קדוש"ה ברכ"ה אשר בג' ברכות יברכך אברהם ברכה. יאר יצחק קדושה. ישא יעקב יחוד וסוד כ"ה תברכו הוא בחי' דוד מלכא ק' ברכאין מקור הברכה שסוד ג' אבות מתייחדים במלכות כ"ה. ונרמז עוד כ"ה תברכ"ו עם כ"ח פרקין של ב' ידים המברכים ועם ק' ברכאין גי' אברה"ם יצח"ק יעק"ב עם שמותיהם א"ל אלקי"ם הוי"ה. ויש לרמוז זה באות מ עד"ש בפרד"ס מ רומז ד' רגלי המרכבה כי חוטמה ו ת"ת יעקב וגגה חסד אברהם וקרקעית התחתון גבורה יצחק וכותל שלאחרי' מלכות דוד ועיקרה השכינה עכ"ל הרי רומז בחי' ברכת כהנים כנ"ל ג' ברכות הם אי"י ועיקרה בשכינה דוד מלכא כטעם כ"ה תברכו ק' ברכאין ויש לרמוז אברהם יצחק יעקב דוד עם ד"א הוי"ה ב"ה השייך להם כנודע עם יחוד קדושה ברכה גי' ברוך שם כמל"ו יח"ת של כנס"י דשם ק' ברכאין עיין כנפ"י ח"ד סי' כ"א] מקור הברכות. ועוד י"ל עד"ש בפליאה מ פתוחה רומז חסד המטיב גם לרעים במתנת חנם וזה רומז ב"כ עפמ"ש מהר"ם שכל הברכות הם על