דרך חוקיך קלט

גמורים וכמ"ש במצוה הקודם ויש לרמוז מ"ז באות ו' הרומז בחי' רחמים כנודע דאות ו הוא רחמים פשוטים ואין שם דין כלל לכן אסור בענבים יבשים לפי שסוף כל סוף הם ענבי"ם בבחי' דין והנזיר כולו רחמים: שעב א שלא יאכל הנזיר גרעיני ענבים שנא' מחרצנים ועד זג לא יאכל. יש לרמוז במ"ז באות א' עפמ"ש בשם האלקי מהר"ש מאוסטרפולי והימים ימי בכורי ענבים לפי שהלכו המרגלים מן י"ז תמוז עד ט' אב שאז יש שליטה לסמא"ל שהם האותיות הקודמות לענבי"ם [בלי י' שהוא רק לחירק] וזהו בכורי מלשון בכור שפירושו קודם וראשית לענבי"ם והוא סמא"ל. והנה י"ל רמז זה בגרעיני ענבים שהם הזרע שמהם מתגדלים ענבים נמצא הגרעינין קודם לענבים והמה בכורי ענבים ורומז אותיות סמא"ל לכן אסור הנזיר בהם וכתב בסה"ק דבסמאל אות א הוא חיות וניה"ק שבו ובלתי אות א' הוא בסוד סמל הקנאה וע"י א' יש בו חיות ולעתיד ינטל ממני חיות א והיה לבער רוה"ט מן הארץ. והנה הנזיר הוא בסוד א דהוא פלא עליון איש כי יפליא לכן אסור בחרצנים הרומז בכורי ענבים סמאל כי יתן חיות ביותר לאות א שבו לינק מן הקדושה המופלאה הזאת ח"ו. ועוד י"ל עפמש"כ בשל"ה בטעם איסור יין לנזיר כי הגפן הוא הפרי שסחטה חוה לאדה"ר ע"כ לא יאכל ממנו כי קודם החטא הי' בחי' כתנות אור ואח"כ נעשה עור כו' והנזיר שפירש מן היין כוונתו לילך במת שנתכסה אדה"ר קודם החטא כתנות אור שהוא היפך התאוה שגרם לאדה"ר עור ואם ישתה יין יגרם לו לשוב לקלקולו הראשון להיות כתנות עור בעד אור עכת"ד הק' לכן נרמז מ"ז באות א הרומז אור וכמ"ש בשל"ה במקום אחר דיש ג' אלפין א' אמת א' אדם א אור והנה נרמז בפרטות מצוה דחרצנים שהם זרע הגפן והזרע הוא השורש המגדל היין שגרם עוד בעד אור: שעג מ שלא יאכל הנזיר קליפי ענבים שנאמר ועד זג לא יאכל. יש לרמוז קליפי ענבים הם הקליפות הסובבים את השושנה כי ענבים בחי' מלכות כמש"ל והקליפים סובבים אותה והנה יש לרמוז בשם ז"ג רומז י"ס דחרשיא שהם מתדמים אל הקדושה ז"ת וג"ר וי"ל דהוא ג"כ בכלל בכורי ענבים כי הקליפה קודמת לפרי ותם קודמים וסובבים מלבר לכן יש לרמוז ג"כ בחי' סמאל בכורי ענבים כמו באות הקודם לכן אסור לנזיר לאכול מהם דהוא בסוד קדוש יהיה כמש"ל ויש לרמוז זה באות מ עפמ"ש בזו"ח איכה דע"י החטא שגרם נחש לאדה"ר נצטרף אות מ' של מפרי"ו אל ו"ת של ותאכל ותתן ותקח ותרא ע"ש ונעשה מות ב"מ וזה הי' ע"י אשכול ענבים שסחטה חוה כנ"ל והנזיר בא לפרוש א"ע מזה ולתקן חטא הזה כמש"ל לכן אסור בקליפי ענבים האלה בל יעורר מ' דמו"ת ב"מ והוא מ' של מפריו של הגפן. והנה יש ה' אזהרות לנזיר ביוצא מהגפן שהם יין ותערובתו ענבים. לחים. יבשים. חרצנים. זג. והם נגד ה' גבורות היוצאים מן הבינה שהיא בחי' יין המשומר וז"ש מכל אשר יצא מגפן היין והנה הג' הם מנצפ"ך גי' פ"ר שהם ה"פ נ"ו וכל גבורה הוא נ"ו כידוע מסה"ק ונרמז באות מ שצורתה נו כמ"ש בעט"צ. והנה כ"א נחשב לאו בפ"ע כי כל גבורה הוא בפ"ע לכן נרמז גבורה האחרונה שהוא ז"ג באות מ' נ"ו ויצא ללמד על כולם והנזיר כולו רחמים וחיים נרמז באות מ אמ"ש הרומז חכמת המחי' ונרמזו ה' מצות אלו באותיות ד"ך וא"מ גי' יי"ן עם הכולל כי יין הוא כללות ה' מינים שבגפן: שעד ת שלא יגלח הנזיר שערו בימי גזרו שנאמר תער לא יעבור על ראשו. בחי' כ' משום דגדול שער הוא הכנעת החומר ואינו מזיק לגוף ג"כ ועי"כ מתגבר כח השכלי שבו עכת"ד. ויש לרמוז באות ת' עפמ"ש בזוהר הק' נשא קכ"ז כתיב קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו בעי דיתרבי שער רישא ודיקנא ויתפרש מיין ושכר בגין דכולהו בסטר שמאלא כו' בג"כ הוא תלא שערא ברישא ודיקנא ורזא דמלה נזיר אלקים ולא נזיר הוית פריש מדינא כולא עוד שם ע"ב אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי קדוש עכ"ד ופי' במק"מ ת"י נימין הם באריך גי' קדו"ש וכן הנזיר הוא באריך לכן נקרא קדוש ועיין בלק"ת בסוד קדו"ש יהיה גדל פרע כי א"א שהוא הנזיר גם השערות שלו הם כולם רחמים שהם סוד הנימין כביכול וז"ש בחינוך שעי"ז מתגבר כח השכלי שבו וע' בשער א"א פ"ו דבא"א סוד האלפים. והנה בשם ע"ב יש ד' יודין וכ"א כלול מיוד והם ת' אלפין עלמין דכסיפין המתפשטין מן גלגולתא דא"א כביכול. וזה סוד ת הנרמז במצוה זו ועוד יש לרמז ת צורתה דו הרי י' ועם ת עצמה הרי ת"י כימין שהם שערות של נזיר בסוד קדו"ש יהיה כנ"ל ותוכן דברי אוצה"ח אות ת' שורש השערות ד' יודין דע"ב שנעשין ת' כנ"ל ונזיר המגלח פוגם בת זו: שעה ך שיגדל הנזיר שער ראשו שנאמר גדל פרע שער ראשו. בחינוך תו"ד נתבאר במצות הקודמות לרמוז הכנעת הלב ע"י גידול שער